ג`ו ג`יטסו

ג'ו ג'יטסו (柔術)
ג'ו ג'יטסו הנו שם כולל לאמנויות לחימה שהתפתח במקור ביפן על ידי סמוראים ואזרחים, ולא ידוע על מייסד בלעדי של השיטה.
פרוש המילה ג'ו-ג'יטסו: ג'ו – "עדין", "רך" , ג'יטסו – "טכניקה" ומכאן נגזר המושג "טכניקה עדינה" או "טכניקה רכה".
בעבר היו קיימות שיטות ג'ו ג'יטסו רבות ושונות, שלא היה ביניהן למעשה כל קשר. שיטות ג'ו ג'יטסו שונות הן המקור לג'ודו, לאייקידו ולג'ו ג'יטסו ברזילאי.
שיטות ג'ו-ג'יטסו שונות מתמקדות בלחימה בכלי נשק, נעילות מפרקים, הטלות ובריחים, או חבטות שונות.
היסטוריה
במבט על ההיסטוריה של אומנות מרתקת זו, ניתן ללמוד כי למעשה שורשיה של אומנות זו אינם ברורים להבדיל מאמנויות לחימה אחרות כמו קרטה, ג'ודו, אייקידו שיש להם אב מטווה דרך שממנו נוצרה השיטה, לג'ו-ג'יטסו אין מקור רשמי ברור להתפתחותה. הידע, הועבר ממורה לתלמיד בדרך של לימוד כתורה שבעל פה מאב לבן בצורה סודית משפחתית.
כדי לנסות להבין את שורשי השיטה, אנו צריכים לדמיין את צורת לחימתם של הסמוראים. כלי הנשק המרכזי של הסמוראי הייתה החרב היפנית האגדית – קטאנה. תורת הלחימה בחרב נקראה – קן ג'וטסו (טכניקת חרב). ולימדה שימוש נכון בחרב, שליפה וחיתוך מהיר ללא מעצורים. תנועות הלחימה היו מעגליות ונועדו ללחימה בטווח בינוני – טווח החרב.
לעתים נתקלו סמוראים אלה במקרים בהם לא יכול לשלוף את החרב מפאת הטווח הקצר וכך מבסיס הלחימה בחרב התפתחו טכניקות שונות ללחימה בטווח קצר ללא נשק המבוססות על תנועות מעגליות, יציאה מטווח התקפות היריב וניצול תנועתו כנגדו. עם השנים התפתחו בריחים וחניקות שנועדו לנטרול סופי ומיידי של התוקף.
בכתבים עתיקים שנמצאו באזורים שונים בסין נראים תרשימי טכניקות שונות המזכירות את הטכניקות של הג'ו-ג'יטסו ומכאן שיש קשר הדוק בין אמנויות לחימה סיניות ובין אומנות הג'ו-ג'יטסו של הסמוראים.
אומנות הג'ו-ג'יטסו נקראת גם "אומנות אם" כיוון שממנה צמחו והתפתחו שיטות לחימה אחרות (לדוגמה:ג'ו ג'יטסו ברזילאי, ג'ודו, ואף חלקים מהנינג'יטסו) המבוססות על אותם עקרונות בסיסיים של ניצול תנועה וחוסר שימוש בכוח של המגן כנגד התוקף.
ג'ו ג'יטסו מודרני בישראל
בסוף המאה ה-19 נדד הג'ו ג'יטסו והגיע לאירופה על ידי מורים יפנים. בשנות ה-70 המוקדמות הג'ו ג'יטסו הגיע מאירופה לישראל, ונפתחה ההתאחדות הבינלאומית לג'ודו בישראל. בשנת 1990 הוקם גוף "ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו בישראל" שהינו גוף הפועל תחת "ההתאחדות העולמית לג'ו-ג'יטסו". השיטה המשיכה ופותחה בארץ ושולבה עם קרבות מגע-מלא, הטלות, בריחים וכדומה.