טאקוונדו

טאקוואנדו – משמעותו של השם
טאקוואנדו (טאיקוונדו) היא אמנות לחימה שמקורה בקוריאה. את משמעות השם מעניין לתרגם לעברית משום שהוא ביטוי המהווה תצרף של שלושה משפטים שונים. הראשון הוא טא, שמשמעותו "להכות או לשבור עם הרגל", השני הוא קוואן, שמשמעותו "להכות או לשבור עם האגרוף", והסיומת דו משמעותה מכוונת לדרך, שיטה או אמנות. אפשר לנסות לתרגם את טאקוואנדו ל"אמנות השימוש באגרוף או ברגל לשם הכאה או שבירה", או בדרך נעימה יותר לאוזן – "אמנות הבעיטה והאגרוף". בהחלט – זה הרבה יותר קליט.
טאקוואנדו וחשיבות עבודת הרגליים
כשמה כן היא, וטאקוואנדו מתמקדת בשיטות הבעיטה והאגרוף. ישנו דגש מרכזי על טווח האפשרויות של עבודת הרגל, כך שבעצם הרגל של לוחם טאקוואנדו צריכה להיות מסוגלת להתקיף בבעיטות גבוהות מאוד ומדוייקות מאוד, ולכן עליה להיות גמישה וחזקה גם יחד. התוצאה אמורה להיות כזאת שלוחם טאקוואנדו מוכשר יוכל לבעוט בדרגת הכישרון המקסימלית על מנת להגן על עצמו בכל סיטואציה שבה הוא יימצא. במסגרת רכישת השליטה בעבודת ידיים ורגליים התלמידים לומדים כי ישנו דגש משמעותי על תנועת האגן והתנופה באמצעותו, ועליהם ליישם זאת.
טאקוואנדו והמעמד הגבוה בישראל
בסוף שנות השבעים התורה החלה להתגבש בישראל, להתבסס במהלך שנות השמונים והתשעים, וכיום קיימת מודעות הולכת וגוברת לענף, כשמובילה אותו ההתאחדות הישראלית לטאקוואנדו. ההתאחדות הינה עמותה רשומה, היא חברה בהתאחדות העולמית לטאקוואנדו, באיגוד האירופי ובוועד האולימפי. היא נהנית מתמיכה של גופים כלכליים רבים ומהכרה במעמדה כעמותה השמה דגש על אוכלוסיות שונות – בישראל, טאקוואנדו מכוון יותר מבהרבה מקומות אחרים לקהל הנשי, הוא מעלה על נס את האוכלוסייה הצעירה (רובם המוחלט של הספורטאים קטינים), והוא משלב אוכלוסיות חלשות ועולים חדשים. למעשה טאקוואנדו פתוח לכל וגמיש כלפי אוכלוסיות רבות.
טאקוואנדו בעולם
במפה העולמית, טאקוואנדו מוכר לכל כספורט הלאומי של קוריאה הדרומית. כמו כן הוא משמש את הצבא הדרום קוריאני כחלק מתכנית האימונים הרשמית שלו. הנתונים מראים כי מבחינת כמות המשתתפים, טאקוואנדו הוא אמנות הלחימה הפופולריות ביותר בעולם.
טאקוואנדו מסורתי וספורטיבי
יש לציין לסיכום כי למעשה התפצלו שתי שיטות טאקוואנדו שונות – אחת היא המסורתית והאחרת הספורטיבית. הראשונה התבססה בשנות החמישים והשישים והשנייה מאותה תקופה והלאה. האמנות המסורתית שומרת על המגמה של הגנה ועוצמה, בעוד הספורטיבית מדגישה מהירות ותחרות. ואולם לא תמיד ההבדלים ביניהן ברורים.