אגרוף תאילנדי – muay thai

אגרוף תאילנדי התפתח משיטת הבוראן (מויי בוראן) העתיקה. אומנות שמונת נקודות המגע, כך היא נקראת. אגרוף תאילנדי משלב נקודות מגע כגון: שתי נקודות מגע בידיים, ברגלים, ברכיים ומרפקים כשבשיטת הבוראן היו נוהגים להשתמש בנקודה תשיעית שהיא הראש. אגרוף תאילנדי פותח בסיאם והפך לפופולארי מאוד בשכבות האצולה, מלוכה ומשמר המלוכה. אגרוף תאילנדי הפכה למאוד פופולארית כאשר מלך תאי הרג את הנסיך הבורמזי בעזרת אומנות הלחימה הזו.

אומנות הלחימה הזו הפכה לנחלת הכלל ובהתהוות השנים נחקקו חוקים שונים להגנת המשתתפים. בשיטות אגרוף תאילנדי עתיקות הי נכרכים סביב הידיים רצועות בד שהיו נטבלות בשרף ושברי זכוכיות על מנת להסב נזק לאויב וכיום האומנות הזו מתקיימת בלבישת המכנס המסורתי וזוג כפפות ללא מגניי עצם כנהוג בשיטה המקבילה הקיקבוקס. שלא כמו בקיקבוקס אשר הינה שיטת ארבע נקודות מפגש (ידיים ורגליים), אגרוף תאילנדי כמוזכר הינה שיטת שמונה נקודות.

אגרוף תאילנדי כמתקיים היום בתאילנד בנוי על בין שלושה לחמישה סיבובים שכל סיבוב הוא בין שלוש לחמש דקות. לכל אורך הקרב ישנה מוזיקה מכלי נגינה מסורתיים וכולל ריקוד מסורתי הכולל הכרת תודה והשתחוות בפני חבר השופטים בתחילת כל קרב, כל פינות הזירה ולבסוף מול המאמן האישי. אגרוף תאילנדי נודע במתמודדים חזקים מאוד בלחימה בעמידה אך בעלי כושר טכני ויכולת לחימת קרקע מוגבלת שכן אין עבודת קרקע בתחום.