חשיבות ההרפיה והשחרור של המערכת הקולית
חלק מהתרגול במהלך שיעור פיתוח קול, במיוחד אחרי שייצבנו את מערכת הנשימה,הוא שחרור אברי ההגייה - כגון - לסת- לשון ועוד. שחרור האיברים התפוסים מאפשר לנו לדבר ולשיר בקלות ואיכות הצליל בעקבות השחרור משתפרת עשרות מונים. השחרור מאפשר לנו גם, להדהד את הצליל האותנטי שלנו ללא חסימות.יש לכך תרגילים מיוחדים.
המאמר קיבל את הציון:
נצפה: 912 | דורג: 0
|
תודה שהצבעת עבור מאמר זה!
|
|
עבור זמרים ונגני
כלי נשיפה השימוש בלשון , בגרון ובשרירי הפנים הוא אתגר. עליהם להשתמש באיברים אלה בצורה קלה ויעילה בשביל שהצליל יזרום ,יהיה נקי ובעל יופי.
חלק מהקושי בלימוד השימוש באיברים אלו טמון בהרגלים שגויים שאנו מיישמים בחיי היומיום. בתרבותנו המודרנית אנשים מחזיקים מתח עצום בצוואר , בכתפיים, בלסת ובלשון. שימת לב להרגלים לא בריאים אלה במשך היום, עוזרת לשחרר את המקומות הללו.
בגלל ששרירי הצוואר, הלשון והלסת קשורים זה בזה, מתח באחד האיברים משפיע על האזור כולו.
מתח מינימאלי במערכת הקולית מאפשר לזמר לשיר נקי ולהיות מסוגל לזוז מצליל לצליל בקלות. כשהשרירים בגרון קשיחים ובלתי גמישים מיתרי הקול לא יכולים להימתח ולהפוך דקים על מנת לייצר צלילים גבוהים, ובגלל זה הצליל יוצא שטוח. לזמרים במצב הזה אין ברירה אלה לפצות על כך בדחיפה חזקה מידי של שרירי הנשימה על מנת לקבל סאונד טוב יותר. השימוש המוגזם הזה באוויר עובד נגד המיתרים שבלאו הכי שרויים במתח. האוויר זורם במקרה זה ברווח בו המיתרים צריכים להיות סגורים. הדבר עלול לגרום לגירוי ואף לנפיחות. הנפיחות הזאת גורמת למיתרים להתחכך אחד בשני וזה מגביר את הגירוי, מה שעשוי להוביל ליבלות על מיתרי הקול. היבלות הופכות את השירה לבלתי אפשרית ומונעות את האפשרות לשיר צליל ברור.
נשיפה גדולה מידי גם גורמת למיתרים להתארך וזה גורם לצליל עם נטייה לטון גבוהה מדי.
אהבתם?
כתבות נוספות ממדור מוסיקה