תקשור על פשר אסון השריפה בכרמל. נכתב ב-3.12.2010

3.12.2010
נר שלישי של חנוכה.
מדריכיי האהובים והיקרים,
הכרמל בוער מאתמול בבוקר. שריפת ענק משתוללת ומכלה אזורים נרחבים מיושבים, יערות בעלי חיים, צמחים. הוכרז על אסון לאומי.
אני מבקשת את דבריכם וההסבר העליון שלכם. פונה אל מועצת התשעה, פונה אל רבי עקיבא. אנא, מהו המסר העליון? מה עלינו להבין? מדוע זה קורה?
כל כך קל להגיד: זהו כעס. זהו פיגוע חבלני. להאשים מישהו, אבל אני רוצה להבין במובן של לקיחת אחריות ותקווה. והיכן בדיוק הנס כאשר 40 אנשים נשרפו חיים באוטובוס ויש עוד פצועים ואולי הרוגים? תודה על התשובה. אני עולה בתדר כדי להכיל אתכם.

אילנה אהובה ויקרה עד מאוד,
הסירי דאגה מעל לבך ותני לעצב ולכאב של ההזדהות האנושית הטבעית מקום של כבוד.
ועם זאת לצורך התקשור עליך להסיר את רגשותיך ולהזיזם הצידה. האם את מבינה?
כן. אני נושמת ועולה...
אהובה ויקרה עד מאוד, כאן רבי עקיבא המנחה אותך מהפנימיות שלך.
יהיה זה נס התקווה. נס האחדות.
המין האנושי יודע להתאחד, בעת הזו, אך ורק בעת צרה גדולה. ישנה התגייסות המונית משום שלבם של בני האדם הוא זה אשר אמור להיפתח לרווחה ולהכיל את ההזדהות האנושית עם אחיהם בצרה. יהיו אלו אחרים, יהיו אלו זרים. בעתות של מלחמה ואסונות טבע גדולים, נסגרים כל הפערים. נשכחת כל נבדלות ומנצנץ וזוהר למרחקים - אורה של האחדות.
אחדות האדם, באשר הוא, גם בארצות אחרות, לנוכח כוח הגדול ממנו. כוח הטבע.
כוח טבע גדול נוסף הינו לב האדם. יש לחצוב למעמקים, גם על ידי דרמות ושריפות, מלחמות וקורבנות כדי למול את עורלת הלב. כדי לזעזע אותו ולהאיר בו את ניצוץ השותפות לגורל ולדרך, את הבנת האחדות. כולנו אחד. כולנו עם אחד. כולנו מין אנושי אחד.
האם אי אפשר למנוע את הכאב והאובדן? והרי חפים מפשע נספו, יערות שלמים, הטבע כולו ניזוק.
כולכם א ח ד. הטבע הוא הטבע ש ל כ ם המסמל את הטבע הפנימי שלכם.
כאשר הינכם "משחקים באש" משמע אינם שולטים ברגשותיכם המרים והשורפים, האש יוצאת מכלל שליטה. האש מכלה כל חלקה טובה. האש אינה שופטת. האש אינה מפלה בין אמות מוסר של מה שהיא מגדירה: "טוב" לעומת "רע". האש אינה עושה איפה ואיפה בין "צדיק" לבין "רשע", בין "חף מפשע", ל"אשם". האש אינה מפלה בין אסיר לסוהר.
אש היא פשוט אש פשוט אש. שריפה מכלה, שורפת ואינה עוצרת על בתי החפים מפשע.
עליכם ללמוד שלא לשחק באש. עליכם ללמוד את כוחה של האחדות. עליכם לראות את היופי שבהגשת העזרה, בלבבות הפתוחים, בחמלה.
משום שאין כל מקריות, אנשים שבתיהם נשרפו וישרפו עדיין חייבים להבין את חשיבות הרוח. אף אתם עליכם להתבונן בתוך עצמכם ולעשות את חשבון הנפש שלכם. הינכם כה נצמדים אל החומר, אל הרכוש אותו צברתם ושבו השקעתם את מיטב נשמתכם. אתם הופכים את התפל עיקר ואת העיקר לתפל. העיקר היא רוח האדם אשר לא תכלה לעולם.
העיקר הוא האחדות, הרעות, מתן העזרה ההדדית, אהבת החינם.
שימו לב כי חיפה הינה עיר מעורבת. האש אינה מפלה בין בני דת ולאום אחד למשנהו, בין בעלי החיים, בין עצי היער.
בית הכלא ששמו דמון - נדם. דם. נם. מסמל הוא את הכלא הפנימי שלכם, בני אדם אהובים ויקרים. כלא המחשבות. כלא החומר, אשר אשר האש המטהרת שורפת לחלוטין ויוצרת תנאי משחק חדשים.
הקיבוץ בית אורן - האורן בסיכול אותיות מסמל גם: נורא, ארון. ארון קבורה.
אכן הדרמה היא עזה. הדרמה שורפת. הדרמה מחוללת רגשות עזים של כאב והשתתפות בצער, אך עליכם לראות את מטרתה העליונה:
ש י נ ו י.
שינוי לצורך האחדות. לצורך התאחדות, גיוס כל הלבבות אשר יפעמו ללב אחד בודד.
ללב אשר החמלה שוכנת בו ומזוקקת.
מטרת הכאב - לפתוח את ערוץ הלב.
מטרת הכאב - הינו הליכוד הלאומי ואף העולמי.
היו חזקים אהובים ויקרים. האש תיעצר. האש תיגמר. האש תותיר אחריה שדות ואזורים שלמים שרופים. אנשים חסרי בית. אנשים בוכיים וכואבים.
השיעור שלכם מתחיל אז. מה תעשו. האם תאשימו גורמים חיצוניים, כשם שאכן תנסו לעשות, או שתעשו מעשה ותקחו אחריות אישית. מהן האמונות הפנימיות שלכם, מהן הרגשות הדומיננטיים שבכם אשר גרמו, אשר יצרו את השריפה?
מה פשר השריפה?
לשפר.
אומר קלף "המגדל" בקלפי הטארוט, אשר בהם צפונה חכמת העידנים ורזי המתקדשים:
"לעתים עליך להרוס את הישן כדי לבנות את החדש". פשר השריפה היא לשפר.
פשר השריפה היא ללמד כוחה של האחדות.
האם בני האדם אינם יכולים ללמוד את האחדות ללא הכאב? אני שואלת. בכאב.
יקירה ואהובה, השיעורים ניתנים תמיד מההשגחה העליונה בעקבות הצרכים הקולקטיביים של המסה הקריטית.
הכאב הוא חזק אך הוא זמני. הכאב מטרתו פתיחת הלב וכניסה לעידן השינויים.
האש מסמלת את שריפת הישן, את הבערתו. הוא בוער ובוער אך האש תכבה... יישארו הזיכרונות שיהיו חזקים וכואבים לאלו שחוו נגיעה ישירה בחייהם וברכושם. ולאט לאט ידהו הזיכרונות. ייטיב כל אדם וישאל עצמו: מה מסמלים לי היערות? מה מסמל לי הרכוש? היכן השריפה נוגעת בתוכי? מה עלי ללמוד ולהסיק מסקנות אישיות, לאומיות, ממנה?
אין דבר אשר אינו בא ללמד אתכם.
לפיכך, אין דבר אשר אינו, בסופו של דבר, בסוף המוגמר בתכלית, לטובתכם העליונה ולטובת הבריאה כולה.
גם הכאב תפקידו ללמד. השיעור כאן הוא באחדות.
אנו חוזרים על הדברים.
אנו שבים וחוזרים על דברינו ומבקשים: לעולם. לעולם. לעולם לא לאבד את התקווה.
לפתוח את הלב ולבקש להיות בתודעת האחדות.
גם ללא צורך בכאב.
ביכולתכם לעבור "ממסלול הכאב" אל "מסלול הלב" על ידי הבנה פשוטה זו:
תודעת האחדות שתחליף את תודעת הנבדלות, היוצרת מלחמות, היוצרת כאב, היוצרת שריפות ענק המכלות חיים.
תבורכו בבוננות הלב וביישום מעשי של הנאמר.

כאן מועצת התשעה בשירות הפלנטה
ורבי עקיבא כדובר מתווך בין העולמות.
תודה.