בנות 60 + חייבות לרקוד !

כעת הגעת לגיל שבו יש לך פנאי נפשי ורוחני לטיפול בעצמך. הגעת לגיל בו סיימת למלא חלק מתפקידייך המסורתיים, לגיל שבו משאבי הזמן והכסף עומדים בעיקר לרשותך לאחר שהילדים גדלו.
מה לומר? שזהו גיל נפלא למימוש צרכים וחלומות? אכן כך, וריו אביירטו עונה בדיוק על הצרכים הללו.
ריו אביירטו היא גישה רבת קסם וידידותית למשתמש(ת). יש בה פשטות ואין בה יומרה, היא מציפה רגשות, תובנות, תחושות חדשות, ואיזה כייף - לא צריך ללמוד טכניקה מוכתבת ודקדקנית ולא להיות בתחרות עם אף אחד.
איזו הקלה... אין צורך לדעת לרקוד, אין צורך ביכולת גופנית מיוחדת, אין צורך "להיראות טוב".
מה כן מומלץ? לפתוח את הלב, להגיע עם סקרנות וממקום שאינו שיפוטי (לא כלפי עצמנו, לא כלפי האחרים) ולדעת שכל מפגש, כל סדנה - מזמנים הרפתקה חדשה, לעיתים ממש מפתיעה...

מפגשי ריו אביירטו מאד רבגוניים. רבגוניות זו באה לידי ביטוי קודם כל בכלים עצמם: תנועה מונחית, ריקוד חופשי, מוסיקה מז'אנרים רבים שאי אפשר להישאר אדישות אליה, שימוש בקול, מגע, מדיטציות, דמיון מודרך. מאגר בלתי נדלה של גוונים בכל אחד מכלים אלה.
שנית, השילוב המעניין שלהם, המפגשים האנושיים הנרקמים כל פעם מחדש (גם אם בקבוצה שרוקדת לאורך זמן), ההזמנה התמידית לזרום עם תכנים שעולים - יוצרים גיוון.

כשהגוף מתחיל אט אט לחרוק, הוא רומז לנו בדרך נפלאה שזוהי העת לחקור אותו, להבין אותו ולהעניק לו תשומת לב מחודשת לאור השינויים. להתחבר לחיוניות, לשחרור, לשמחה, להומור וגם לרגיעה ולשקט. כל זאת בלי שיפוטיות ובביטחון שהכל מתקבל בהבנה.
בשיעורים משולבת עבודה אירובית, תרגול לשיפור היציבה, עבודה על מפרקים, סוגרים, נשימה, גמישות, שחרור מקיבעון תנועתי וגם תזכורת לאיכויות שקצת נדחקו הצידה עם השנים: חושניות, מיניות, שובבות, השתטות, ילדותיות...

בגיל בו עשינו דבר או שניים בחיינו, הנכונות להסיט הצידה את המלל ולפגוש דרך צמיחה ייחודית, אינה מובנת מאליה. לפנות לגוף, למצוא ריפוי ונחמה בדרך מקורית

גיל 60+ הוא גיל מצוין להתבוננות פנימית. הבשלות והיכולת להתבונן נכוחה, ניסיון החיים והרצון "להספיק" מתחברים במדויק לעבודה בריו-אביירטו. המהות והתכנים המתעוררים הן ברובד האישי והן ברובד הקבוצתי מחלחלים ומשפיעים על תחומי חיים נוספים.
אם אני מרחיבה את הרפרטואר התנועתי שלי, אם אני מגלה את היצירתיות וההעזה שטמונים בי, הם יופיעו במעגלי חיים נוספים. אולי אעיז לרקוד בחתונת בני יחד עם הצעירים פעורי העיניים?! אולי אעיז להגשים עוד חלומות? הגילוי הזה מרענן ומפתיע תמיד (גם את הסובבים ...).

ריו אביירטו היא ההוכחה שניתן ליצור חברויות חדשות בכל גיל.
במרחב המאפשר הזה מתקיים קירוב לבבות אמיתי. כשהמפגש החברתי קורה באופן שבועי סדיר הוא נותן תמריץ ליציאה מהבית, מענה לבדידות ודיכאון, הפחתת מתח נפשי ועידוד הוצאת אנרגיה רבה יותר. יש למה לחכות - לא רק לפעילות עצמה אלא להנאה שבמפגש עם חברי הקבוצה האחרים.

למי מתאים להצטרף לריו אביירטו?

לאנשות שכמהות לרקוד ואינן מעיזות (מימוש חלומות- אמרנו?)
למי שיודעות ממרום גילן שעליהן להפעיל את הגוף, אבל מה לעשות – ממש שונאות להתעמל.
למי שאוהבות לרקוד אבל אינן מוצאות בגילן מסגרת מתאימה ( מה, ישתלבו בפאב השכונתי?)
למי שהחצי השני שלהן אינם רוקדים והן נשארות עם חצי תאוותן בעיני רוחן...
וכן, גם למי שרוצים לפגוש חבר(ה) לחיים באופן זורם וטבעי. ריו אביירטו היא ההוכחה כי לעולם לא מאוחר מדי...

טיפ -

במרחב פנוי מחפצים, (ולא מול מראה!)
את מוזמנת להאזין למוסיקה אהובה בעצימת עיניים. בחרי טרק של 10 דקות לפחות. דמייני שאת מישהי שמתבוננת בך רוקדת. המבט הזה מבחוץ הוא מבט של התפעלות, הערכה, קבלה.
הניחי למוסיקה לחלחל לכל תא ותא בגוף ואז התחילי להתנועע בלי לתכנן מראש את התנועות. התחילי בתנועות מינוריות והגדילי אותן בהדרגה.
רקדי! לא באופן יפה, לא כמו מה שמוגדר כנכון, ודאי לא על מנת להרשים.
השתמשי גם באיברי גוף שאינם "רגילים לרקוד"
נסי להתנועע כאילו היית פלא הבריאה בהתגלמותו...

בהדרגה הקטיני את התנועות עד לשקט מוחלט. פקחי עיניים (אם הן לא נדבקו...) וחייכי לעצמך המביטה בך.

כל כך פשוט וכל כך מענג!

באהבה,

רונית אידלמן- אש ומים