ילד לא יקום יום אחד ויגיד- "עכשיו אני גדול, הגיע הזמן להתחיל להיות עצמאי" אם לא חונך לכך מהינקות.
לנו ההורים יש את הנטייה לגונן על התינוק ולהתייחס אליו כחסר ישע. האמת היא שבכל גיל ושלב התפתחותי יש לתינוק יכולות ומסוגלות לבצע פעולות מסוימות. האם אנו מאפשרים לו? זאת שאלה נפרדת.
כן,כן זו הכותרת... המילים "תינוק" ו"עצמאות" יכולות להיות ביחד באותו המשפט...
אנו ההורים נוטים לגונן על התינוק ולהתייחס אליו כחסר ישע, אך כבר בימיו הראשונים הוא מצוייד במערכת רפלקסים פרמיטיביים שעוזרת לו. כך נוכל לראות למשל תינוק שרק נולד "זוחל" (זחילה רפלקסיבית) על בטן אימו לעבר הפיטמה הנכספת.
מובן שבימיו הראשונים התינוק תלוי בנו להישרדותו, אנו אלו שמספקים לו את צרכיו הפיסיים הרגשיים והתחושתיים, אך מתי מתחילה עצמאותו? בגיל שנה? בגיל 6? אולי בגיל 18?
למעשה בכל גיל ושלב התפתחותי יש לתינוק (או בשלב מאוחר יותר לילד) יכולות ומסוגלות לבצע פעולות מסוימות. האם אנו ההורים מאפשרים לו? זאת שאלה נפרדת.
להתנסות עצמאית של התינוק יש חשיבות גדולה:
• הכרה ביכולות: תינוק שמתנסה, לומד להכיר את עצמו, את יכולותיו וגם איפה הוא מתקשה.יכולותיו משתנות ומשתכללות עם ההתפתחות וככל שיחווה התנסויות נוספות.
• פיתוח סקרנות: ההתנסויות הן כמו עבודת מחקר עבור התינוק. מחקר על סביבתו וכל עצמו. לכן הן מפתחות את הסקרנות הטבעית שלו.
•
ביטחון עצמי: תוך כדי התנסויות ישנן הצלחות שמחזקות את הביטחון העצמי. גם קושי או כישלון ניתן להפוך להצלחה עם הכוונה מההורים ואולי אף להצלחה עצמאית בפעם הבאה, אז ההישג אפילו "מתוק" יותר שכן אינו מובן מאליו והגיע לאחר מאמץ רב.
• פתרון בעיות: במהלך ההתנסויות נתקל התינוק בבעיות שונות והוא צריך למצוא את הדרך לפתרון.
לדוגמא, תינוק זוחל ונתקל במכשול. ישנן מספר אפשרויות להתמודדות שלו: בכי שיביא במהרה את ההורה לעזרתו/ מעבר עצמאי מעל המכשול- גם אם מצריך מאמץ/ אולי ניתן לעבור מסביב.
תינוק שמכיר ביכולותיו ויודע שביכולתו לטפס מעל המכשול לא ירתע מכך. ביטחונו העצמי יאפשר לו לנסות להתמודד עם המכשול- גם אם אינו בטוח ביכולתו להצליח. הסקרנות יכולה לעזור לו לחפש פתרון נוסף כמו מעבר מסביב או שהסקרנות לגלות מה נמצא מאחורי המכשול תגרום לו למוטיבציה למציאת פתרון לבעייה מולה הוא עומד.
לעומת זאת, תינוק שאינו מורגל בחשיבה עצמאית ומכיר רק אפשרות של תמיכה של הורה בהתמודדויות חדשות- יאמץ בדר"כ את שיטת הבכי.
ישנן מספר סיבות לכך שהורים אינם מאפשרים לתינוק (ואח"כ גם לילד) להיות עצמאי:
1. ההורים אינם מודעים ליכולותיו.
2. ההורים מודעים ליכולותיו, אך אינם רוצים "להקשות" עליו ולכן מבצעים מטלות עבורו ובמקומו.
3. נוח להורים לבצע את המטלה בעצמם כיוון שכך הביצוע יהיה מהיר יותר או מדוייק ללא סיכון לתינוק.
ללא קשר לסיבה שהורה אינו מאפשר או מעודד את עצמאות התינוק, המשמעות עבור התינוק אינה משתנה. ההורה אינו "חוסך" לתינוק התמודדויות לא נעימות, להיפך, התמודדויות בעתיד יהפכו קשות יותר עבור התינוק שלא למד וקיבל כלים להתמודדות עצמאית במקרים ה"קלים" יותר. הורה שמאפשר לתינוק להתנסות בסביבה בטוחה, עם השגחה, עוזר ומכוון לפי הצורך, משבח כשצריך,ואף עוזר להתמודד עם קשיים וכשלונות, יפתח את עצמאות התינוק ואף יקנה לו כלים להתמודדויות מוצלחות נוספות בהמשך דרכו.
לאחר שהבנו את חשיבות העצמאות כבר מגיל הינקות- מה עושים? איך מעודדים תינוק להיות עצמאי?
להלן דוגמאות לפעולות אותן התינוק יכול לבצע בעצמו המעודדות עצמאות (בהתאם ליכולת ולשלב ההפתחותי):
• הכנסת המוצץ לפה. תינוק שהחל לאחוז חפצים בידיו ולקרבם לפיו, יכול "לשחק" גם עם המוצץ (ניתן לעזור לו לכוון את הכנסתו לפיו). גם כשמכניסו הפוך, לאפשר לו להבין את הטעות בעצמו ולנסות לתקן בעצמו.
• אחזקת הבקבוק בעת האכילה. אחזקת הבקבוק עצמו קלה יותר לתינוק- אין צורך בידיות מיוחדות. נתחיל מאחיזה משותפת, ומדי פעם נשחרר קצת את האחיזה שלנו ונשאירה לתינוק.
• הגעה עצמאית ע"י זחילה. עידוד התינוק ליציאה ממשטח הפעילות, משחק בחדרים שונים ומעבר בינהם. אפשר לקרוא לתינוק שיגיע אלינו ממקומות שונים בבית.
• אכילה עצמאית. בשלב בו התינוק מתנסה באכילה- לתת לו להאכיל את עצמו ולהאכיל אותנו (גם אם זה מלכלך).
• העברת חפץ לאדם אחר. מעל גיל שנה כאשר הבנת התינוק מפותחת יותר ניתן לבקש ממנו להביא חפצים, להעביר אותם למישהו אחר וכד'.
אלו רק דוגמאות מעטות, חשוב להבין את רוח הדברים וליישם בהתאם לחיינו וסדר יומנו.
כהורים אחד התפקידים המרכזיים שלנו הוא להכין את הילדים שלנו לחיים עצמאים. ילד לא יקום יום אחד ויגיד- "עכשיו אני גדול, הגיע הזמן להתחיל להיות עצמאי" אם לא חונך לכך מהינקות, אם אין לו אמונה ובטחון ביכולותיו ואם אינו יודע להתמודד גם עם כישלונות. את כל אלו ירכוש רק דרך התמודדויות לכל אורך חייו בהתאם ליכולותיו. חשוב שאנו ההורים נלווה, נכוון, נשמור במהלך ההתנסויות ואף נתמודד ביחד עם הכישלונות. זאת מהות ההורות.