"לא הייתי כאן, ולא הייתי עכשיו. נורא סבלתי, כל הזמן דאגתי, כל הזמן במקום אחר . . ."
אמש בשעה 03:00 לפנות בוקר אור ליום חמישי, קמתי משנת לילה כמו ומישהו העיר אותי וראיתי מול עיניי את דמותה של הקומיקאית טליה שפירא ז"ל. התפלאתי ביני לבין עצמי מה הקשר לטליה שפירא ולמה המסר. האישה הלכה לעולמה מזה 19 שנים ממחלת סרטן. ניסיתי לחזור למנוחת הלילה על מנת להשכים קום ולהתארגן ליום חדש, אך כל הזמן בראש נשמע השם טליה שפירא, טליה שפירא. חיפשתי את שמה בגוגל ושם הייתה התשובה כפול שתיים.
* ב- 24.1.20011 הייתה אזכרה במלואת 19 שנה למותה לאחר שנלחמה בסרטן, הוכיתי תדהמה וכולי צמרמורת.
* במהלך החיפוש עלה בידי קטע מתוך מערכון שעשתה שנקרא: Here and Now (כאן ועכשיו) המערכון כל כך רלבנטי להיום למרות שחלפו כמעט שני עשורים, והוא עדיין מעביר את המסר בדיוק באותה המידה שמתאימה להיום ואולי אף יותר. המערכון מדבר על פנימיות האדם והשינוי שבא מתוכו, הגילוי שלו בכוחותיו והחזרה לאני הפשוט בלי כל אותם מסכות, פוזות, רוח וצלצולים.
הוא מדבר על כך שהאדם אומנם נמצא כאן פיזית, אך הוא לא באמת חי את החיים כי אם הם עוברים לו ליד העיניים, מבלי שישים לב אליהם. ללא משמעות החיים, ללא אושר ושמחה ורק דאגות וטרדות היומיום.
הוא מדבר על כך שהאדם אומנם נמצא כאן פיזית, אך הוא לא באמת חי את החיים כי אם הם עוברים לו ליד העיניים, מבלי שישים לב אליהם. ללא משמעות החיים, ללא אושר ושמחה ורק דאגות וטרדות היומיום.
כדברי המערכון: "לא הייתי כאן, ולא הייתי עכשיו. נורא סבלתי, כל הזמן דאגתי, כל הזמן במקום אחר . . ."
טליה יקרה, בחייך הצחקת אותנו ובמותך השארת ירושה שעדיין מעלה על פנינו חיוכים
וצחוק עד דמעות, יהי זכרך ברוך.
27/01/2011