איך נפלו גיבורים? שמו להם רגל?! . . .

אז זהו שאף אחד לא שם להם רגל מלבד עצמם, או שנתנו מבלי לתת את הדעת ובתום לב לחיים לקחת אותם, ושבאופן ברור ומובן מאליו שהם ידאגו להם. אך לא כך הוא הדבר ולא אלה חוקי משחק החיים, כלל וכלל לא. למה יורד ונופל האדם בחייו? הרי ידוע כי כל אשר קורה, לא קורה סתם כך. לכל דבר ודבר עומד מאחוריו רעיון שרק בדיעבד הגיוני הוא לאדם, אך בראשיתו הוא הגיוני לבורא שמעמיד את האדם בניסיון. בחיים ישנה תכלית וגם לירידה ולנפילה יש תכלית, והיא שיתחזק האדם ויחזור חזרה לנקודת ההתחלה לכאורה, ויתחיל מחדש את חייו עם אותו ניצוץ חיים בליבו, נשמתו ומוחו מה שקודם לכן טושטש עד נעלם והלך ברק הניצוץ של משמעות החיים.

כשאדם נמצא בירידה ונופל עם הפנים למטה וחוטף מכות קשות וכואבות, הוא בעצם עובר תהליך שינוי של דפוסי חשיבה והתנהגות על ידי התנהלות מאולצת של מצב עובדתי שנכפה עליו. ותוך כדי כך, הוא בעצם מגלה את עצמו מחדש ורואה איך שהוא יכול לעבור ולגבור על הקשיים והמכשולים שנקרו בחייו, וכך הוא מבחין ועושה אף שימוש בכוחותיו ויכולותיו שלפתע כמו במטה קסמים גילה אותם. כאילו ולא היו אצלו מקודם. הם היו, אך הוא לא נתן להם אפשרות ביטוי וגם לא היה ער להם ורק בזכות הירידה והנפילה, הוא הבחין ואף הרגיש ועשה בהם שימוש, ועל כך נאמר: "מה רבו מעשיך ונפלאותיך ה'", הגיונך איננו היגיון הבריות ולעולם לא יהיה.

יש המתייאשים ומצהירים בקול, כי זהו גורלם וזה מה שנכתב להם ממעל ואז מרימים ידיים בהשלמה עם עובדת חייהם באותו מצב נתון, ולא עושים דבר מלבד להמשיך ולבכות על מר גורלם. וכך עוברות להן השנים והחיים לוקחים אותם לאן שלוקחים עם הזרם הטבעי להם, ויש מי שהולך לאיבוד וסופו להיפרד מהעולם כשבר כלי וחסר כל חיות ותקווה.

אל לו לאדם להרים ידיים ולומר נואש. אין ייאוש בזה העולם כי אם זה רק במוחו של האדם בלבד!
בורא עולם לעולם לא יעמיד אדם במצב, ניסיון ומבחן שלא יוכל לו. כל מצב, ניסיון ומבחן קשים כקלים, טובים ורעים כולם, אבל כולם בלי יוצא מהכלל הן לטובת האדם בלבד. וכמה שזה יראה וישמע נוראי והזוי ומיד תבוא השאלה: "מה טוב ברע ובקושי?" אז התשובה פשוטה והיא: שרק בקושי וברע יקום האדם מאזור הנוחות שלו שאותו מכיר ויודע למרות שהוא לא מצב הכי מזהיר, קל ונוח, אבל הוא כבר מכיר אותו עם כל הגועל שבו, אבל מכיר ויודע. ורק כשרע לו וחייב הוא לצאת מאזור הנוחות מאילוצי המצב, רק אז הוא מכיר ביכולותיו ובכוחותיו שעל ידיהם הוא בעצם שורד ומחזיק מעמד, ועובר את הקשיים והדברים הרעים שנחתו עליו כמו רעם ביום בהיר.

אין אדם בזה העולם שאין לו קושי זה או אחר. יש מי שהקושי מתבטא במצב כלכלי, בריאותי, זוגי וכו', אך לכל אדם יש קושי, וזה לא משנה מה מעמדו ומה יש או אין לו. קושי מבקר את כולם בלי יוצא מהכלל, ורק מי שישכיל להכיל ולקבל את הקושי כמבחן, ניסיון ומצב זמני של למידה, יזכה לפקיחת עיניים ולפתיחת דלתות ושערים שגם כך הם כבר פתוחים ומחכים לו לאדם, שיראה אותם ויכנס בהם ויביא לשינוי מלא חיות בחייו על ידי עליה מחודשת באנרגיה בריאה ונכונה יותר, כמו לידה מחדש.

כל הזכויות שמורות לאסיה 2009 ©