הכיף שבנגינה מתווים הוא האפשרות לצלול לתוך העולם הזה, בדומה לאדם שישקע לתוך עולם קסום בספר בו הוא קורא, או בסרט בו הוא צופה. כמובן - פעילות הנגינה היא אקטיבית - אתה יוצר את הצלילים בעצמך, ומעניק להם את נשמתך והאינטרפטציה הייחודית לך
אחת ההנאות הגדולות שלי בחיים היא נגינה. כשאני ניגש
ליצירה חדשה, קורא את התווים שלה תוך כדי נגינה, ומגלה אותה אט אט, אני חווה שעות רבות של הנאה. בעיקר אם מדובר על יצירה איכותית, ולשמחתנו - העולם מלא בשפע של יצירות מאת מספר בלתי נתפס של מלחינים, אשר רשמו את יצירותהם בתווים במאות השנים האחרונות. הכיף שבנגינה מתווים הוא האפשרות לצלול לתוך העולם הזה, בדומה לאדם שישקע לתוך עולם קסום בספר בו הוא קורא, או בסרט בו הוא צופה. כמובן - פעילות הנגינה היא אקטיבית - אתה יוצר את הצלילים בעצמך, ומעניק להם את נשמתך והאינטרפטציה הייחודית לך. אני זוכר את עצמי מגיע לתובנה הזו עוד כנער, ועודני מתרשם שכך הדבר. משום כך, כמורה, אני עומד על כך שתלמידיי ירכשו מיומנות קריאת תווים. בעולמנו זה לא טריוויאלי, ומסיבות רבות ומגוונות.
לדוגמא - יש תרבויות מוזיקליות רבות אשר בהן המוזיקאים אינם משתמשים כלל בתווים - אותה המצאה של מוזיקאים אינטלקטואלים אירופאים שנכנסה לשימוש מואץ מאז הרנסנס. ואיני מדבר רק על העולם שמחוץ לאירופה. גם המוזיקה הקלה המערבית אינה מחייבת את המוזיקאי היוצר ומנגן אותה בקריאת תווים. חלק עצום של המוזיקה בעולם נוצר, וממשיך להיווצר, ללא שימוש בתווים.
מכל מקום, מוזיקה אוריינטלית, אף שאני מחבב, אינה תחום התמחותי, וכשאני מלמד מוזיקה, מערבית כמובן, גם אם קלה, אני עובד דרך התווים, כי זו צורת המחשבה שלי. אולם, אני מוצא בכך יתרון עצום. הנגישות ליצירות, האפשרות לתקשר, חוסר הצורך ללמוד בע"פ כל דבר שתרצה לנגן, או לאלתרו. היכולת להבין מוזיקה ברמה התיאורטית, ואף לתעד את רעיונותיך בכתב, ולפתחם כך.
כמובן - חשוב מאוד לא לשכוח שבנגינת תווים לא מצוי העיקר. כאמור - החוויה מצויה, גם בקריאת ספר, לא בהבנה שטחית של המילה הכתובה, אלא בפענוח של משמעותה. ביחוד אם נעבור לביצוע - נאמר - נאום. יכולים אנו בקלות לדמיין נואם טכני יבשושי אשר מרדים את שומעיו, לעומת נואם אשר אולי קורא מן הדף (יתכן שרצוי לא בקריאה ראשונה, כמו שבמוזיקה מתאמנים על יצירות - הכל תלוי ברמת המבצע וברמת היצירה), אך מטעים את דבריו באינטונציה, בדרמה, ואפילו בתנועות.
מכל מקום - אל לנו לשכוח שהמוזיקה נמצאת מחוץ לתווים, אבל בדומה לנאום - לא תמיד היינו רוצים שהוא יהיה מאולתר, או לדקלם אותו בע"פ, ובדומה לספר - היינו רוצים את האפשרות להיפתח לעולם ללא תיווך נוסף, באמצעות מדיום קסום שכזה, ומי יודע - אולי אף להיות סופרים/מלחינים
בתמונה - מלחין יצירה על שפת הנחל. מהשראת הטבע והאווירה, אל צלילים מופשטים, ולתהליך יצירתי ותיעודי, בזכות היכולת לכתוב תווים, כשם שמרביתנו כותבים מילים, ואולי היינו כותבים שיר או זיכרון בסיטואציה זו. ולמען הסר ספק - גם אני אוהב לכתוב שיר או זיכרון בסיטואציה כזו, או אולי דווקא לשרבט ציור קטן, אולם אני שמח שיש לי את האפשרות המוזיקלית הזו גם...