מתי ישבתם לקפה עם אלוהים?

אז מה בדיוק מספק לכם אנרגיה? למי שנמצא בדרך הרוחנית המודעת אני מעדיפה לקרוא לה האנושית, מבין בשלב כזה או אחר שהאנרגיה שלנו זו הפנימית זו שאינה תלויה באף אחד תמיד באה מתוכנו מאיזה מקור פנימי שאי אפשר לשים עליו את האצבע אי אפשר לקרוא לו במילים או כינויים שיעבירו את ההרגשה אלא אפשר רק להרגיש אותו.

המקור הפנימי שלנו החכמה העתיקה הזו שיושבת בתוכנו , אני פוגשת אותה הרבה בכתיבה וביצירה ,אף פעם אני לא יודעת מה ייצא אף פעם הרעיונות שלי לא יוצאים כמו שתיכננתי זה מין חיבור כזהשהמיינד מפסיק לתפקד בו ממש מפסיק ומשהו אחר משתלט עלינו איזה אנרגיה פנימית " לתת לאלוהים לעבוד דרכנו" זה המשפט הכי טוב ששמעתי בהקשר הזה.

זהו ספק אנגיה חיות אהבה וכח פנימי ששום דבר חיצוני לא יכול לתת , לפעמים שאנחנו מתאהבים אז יש תזכורת שכמובן מושלכת על האדם שממולנו אך כמעט אף פעם לא ממש קשורה אליו , שום דבר לא יכול להוות תחליף לאורך זמן לחיבור לספק הפנימי הזה מעיין מקור אנגטי חכם , חי ורוטט שמארגן את הכול בשבילנו.

לפעמים הזנחתי את מקור האנרגיה הפנימי שלי וחיפשתי אותו בדברים חצוניים שום דבר לא עזר ,לא כבוד, לא תהילה לא עוד חפצים ...הדבר היחיד שנשאר אצלי כל הזמן ז ה החיבור הזה שיש במדיטציה עמוקה , זה לשיר בקול רם זו התחושה הזו שאנחנו חלק ממשהו שהוא מעבר להבנה וכל נסיון להסביר אותו אבוד ,ככל שניסתי במיינד להסביר איך זה עובד ככה זה התרחק .

אנחנו האמנים קוראים לזה מוזה השראה וכשזה בא זה בא בדקה וחצי מדהים בפני עצמו פשוט נעלמים לתוך זה
אז מה ספק האנרגיה שלכם?מה אתם עושים שגורם לכם לשבת לכוס קפה ע אלוהים , לא משנה מה זה משנה רק שתזכרו את זה ותשאבו את האנרגיה שלכם משם ולא מדברם אחרים

ימים יפים אהבה והשראה
לילה