אמנות בבית למי שאינו יכול לבוא אלי

זכיתי . יש לי תלמיד בן שמונים פלוס שאינו יכול לצאת מהבית לבוא ללמוד אצלי בסטודיו ועל כן אני מגיעה אליו אחת לשבוע לעבוד אתו בביתו.

איפה? פורשים עיתונים על שולחן פינת האוכל. מה? שותים קפה, עובדים בחומר ומדברים על הכל. העולם נפתח לדיון יחד עם חבילות החימר וכל נושא הוא אפשרי - גם לפיסול וגם לשיחה. עובדים בחומר ומדברים. יוצרים פסלים ומשוחחים.
החמר מאפשר חיבור לגוף ולנשמה , חיבור לעצמך - למי שהיית, למי שאתה וחיבור למי שעובד אתך. הוא מאפשר ביטוי לתהליכים ובסוף יש גם עבודות אמנות (ואת חלקם אני לקוחת לשרפה)
התלמיד הזה גילה עניין ביצירה רק לפני כשנתיים ומאז אנחנו נפגשים כל שבוע.
גילינו יחד שבלי קשר לאיך היום מתחיל - מהרגע שהעיתונים נפרשים, ומתחילים לעבוד בחימר, היום הופך להיות מואר, מצב הרוח מתרומם.
הודות לעבודה המשותפת גם התפתחה בינינו פתיחות לב וחברות אמיצה. אבל שנינו יודעים שלחימר יש כוח מאגי. ההתמקדות בעשייה של כאן ועכשיו, היצירה יש מאין והחיבור לאינטואיציה - הם תרפיה . והחברותא - ערך מוסף!