משנכנס אדר מרבים בשמחה וב...צילום

אז הנה חלפה עברה לה עוד שנה ואנו שוב "שוברים את הראש" למה לחפש את הילדים, או כיצד להתארגן לגחמות השונות של הילדים עפ"י הנושאים העדכניים (פעם התחפשנו לקאובוי, לליצן או למשה דיין)...
חלק מההורים מתרוצצים בין החנויות בחיפוש אחר תחפושות בניסיון להשביע את רצון הילדים ו...הכיס, וחלק מאלתרים ממה שיש בבית. היו זמנים שסבתא או אימא היו תופרות תחפושות... עולם הולך ונעלם...


אז לאחר שקנינו, הלבשנו, איפרנו והתפרענו כיד הדמיון הטובה, מגיע שלב ההנצחה בו אנו שולפים את המצלמה להנצחת המאורע , אך לעתים, לאחר מעשה, מתבוננים בתוצאה הצילומית ולא תמיד מרוצים...

אז הנה כמה טיפים לצילום ילדים בפורים:
ככלל, חשוב להקפיד לצלם ילדים בגובה עיניהם (לא רק בפורים), שאם לא כן, הילדים ייראו לא פרופורציונאליים ביחס לסביבתם.
אני מבקש להזכיר לכם, כי ילדים הינם תזזיתיים בהתנהגותם, כל שכן, כאשר הם עטויים בתחפושות הנותנות דרור ליצר ההשתוללות שלהם, ולכן יתכן שנקבל תמונות מטושטשות.
הם ינסו, מן הסתם, להתנהג כמו הדמות שאליה התחפשו, וינועו באופן משעשע, דבר שיעלה חיוכים רבים ברבות הימים כשתצפו בצילומים.
על מנת לקבל תוצאות טובות וחדות, נצלם את הילדים במהירות תריס גבוהה או באחת מתכניות הצילום המובנות במצלמה המיועדות לצילום אובייקטים בתנועה (מצב "ספורט" או "ילדים וחיות" בתפריט ה-SCN או SP, תלוי בדגם המצלמה).

מרבית התחפושות - צבעוניות וססגוניות מספיק, ומשום כך נשתדל לצלם את הילדים על רקע חלק או אחיד.
אם בחרתם לצלם את המחופשים/ות בתוך הבית, רצוי שתצלמו אותם על רקע של קיר חלק או אפילו תתלו סדין או בד בצבע סולידי ואחיד שישמש כרקע, וכך לא תאבדו את הצבעוניות והדומיננטיות של התחפושת ותגרמו לתמונה להיות מעניינת יותר.
אם נצלם את הילדים המחופשים על רקע צבעוני ו/או מקושקש, הם "ייבלעו" בתוך הרקע.
אם הרקע עמוס ואינו ניתן לשינוי (צילום בגן, בתהלוכה וכו'), נסו לטשטש אותו ע"י שימוש נכון ומושכל במצלמה )צילום במצב פורטרט, שינוי מפתח הצמצם ועוד), כך שהילדים המחופשים יקבלו את המיקוד המתאים.

שימו לב שאין גורמים ואובייקטים נוספים בסצנת הצילום שיסיחו את הדעת ויבטלו את ההתמקדות בילדים המחופשים. זכרו כי אנחנו רוצים להעצים את תמונות הילדים המחופשים .
השתדלו לצלם תמונות גוף מלאות, ונקפיד שלא לחתוך את המצולמים בברכיים, בידיים, ברגליים וכדומה...


אין כמו לצלם ילדים בתנועתם הטבעית - הלא מבוימת.
נסו להיות "דני דין הרואה ואינו נראה", כך שהילדים לא יבחינו שמצלמים אותם, דבר שיאפשר להם להתנהג בחופשיות בעת הצילום.
נסו לצלם אותם ממרחק נוח, לפחות מטר. אם אתם מצלמים מעמדה מרוחקת - השתמשו בזום.
בצורה כזו תישארו בלתי נראים וכך תרוויחו את הרגעים היפים.
אל תצלמו מקרוב !!! צילום מקרוב יעוות את פני הילד .


.

השתדלו לצלם במקומות מוארים שאינם מחייבים שימוש בפלאש. זאת על מנת למנוע את תופעת ה"עיניים האדומות" המוכרת.
אם בכל זאת נאלצתם להשתמש בפלאש, העבירו את המצלמה למצב צילום עם ביטול "עיניים אדומות" הנמצא בתפריט הפלאש.
אפשרות נוספת למניעת אפקט של "עיניים אדומות", היא לבקש מהילד להפנות מבטו מעט הצידה ולא להתבונן ישירות לעבר המצלמה.

רוב האנשים משתמשים במצלמה דיגיטאלית המאפשרת לנו לצלם מס' רב של תמונות ולמחוק לכן, צלמו אותה סצנה מס' פעמים, או צלמו במצב של "צילום רצף" המובנה במצלמה.
תוך כדי צילום אנחנו לא שמים לב לפרטים שונים הפוגמים באיכות הצילום (הילד זז, הסתיר את פניו עם היד, משך בתחפושת וכו'). אם נצלם תמונה אחת בלבד שלא צלחה, לא נוכל לשחזר את הסצנה (כאב לב). ב"צילום רצף" נוכל לחזור הביתה ולבחור בניחותא את התמונות הטובות ולמחוק את הפחות מוצלחות.

לאחר שהתלהבנו והקלקנו בטירוף, כל שנשאר הוא, לדאוג שהתוצאה הצילומית לא תישאר רק בתוך כרטיס הזיכרון של המצלמה או עמוק בתוך זיכרון המחשב שלנו.
מן הסתם, נרצה לחוות ולהיזכר ברגעי האושר והעליזות של אחד החגים השמחים יותר שלנו...
אז הבה לא נתעצל ונפיק אלבום דיגיטאלי שישמש לנו למזכרת עד... או ניצור קולאג' תמונות פורימיות...