המסיכות במערכות היחסים שלנו

מערכות יחסים הינן המקום בו אנחנו מריגישם הכי רגישים.
רגישים לפגיעות לשנו, רגיש\ים לפגיעות של האחר, רגישים להיראות חלשים ופוחדים להיראות שתלטנים.
כאשר איננו מבטאים נכון את עצמנו ומדברים "דרך המסיכות" - הדבר גורם להתדרדרות במערכות היחסים עד לכדי נתק - אם לא פיזי, אז מנטאלי (כמה זוגות אתם מכירים שחיים יחד אולם לא מתקשרים? כה אנשים במקום העבודה שלכם ספונים במשרדם ואל יוצרים קשר עם האחרים?)
ממה אנחנו כל כך מפחדים?
אנחנו פוחדים שאם נראה את הפן האמיתי שלנו ע"י כך שנראה את רגשותינו - הצד השני ילעג לנו ואז היכן אנו באים?
תקשורת אסרטיבית, כזו שיודעת להביע את הרגשות שלנו יחד עם התחשבות באחר הינה אחד הפתרונות לכך.
איך עושים זאת?
זוכרים כי כמו שלנו יש דיעה - גם לאחר יש דיעה, וזה בסדר, מותר לו (בינינו.. יש לנו ברירה? ברור שתהיה לו דיעה :) ).
ואז אנחנו מדברים מתוך כבוד לאחר ולדיעה שלו, דבר זה עשוי לגרום שהצד השני יקשיב לנו - וכך התקשרות מתחילה בהקשבה פתוחה האחד לשני.
מכאן הדרך לתקשורת בשיטת WIN-WIN קצרה.
מה הכוונה?
אם יש לנו דיעות שונות, אנחנו מכירים בכך ומכבדים זאת, יש מס' אפשרויות לשיחה:
א. אני מצליח לשכנע את האחר
ב. הוא מצליח לשכנע אותי.
ג. מגיעים ל"עמק השווה"
ד. נפרדים בלי להסכים בנושא הזה
במידה ואכן אנחנו מכבדים את האחר - לא נגיד לעצמנו "הצלחתי לשכנע ולכן ניצחתי" או "הוא שכנע אותי ולכן הפסדתי" או "התפשרתי, ויתרי" או "שילך ל...."
אלא אקח אחריות על כל סעיף, כלומר , אסכים לכך וגם אם לא הסכמנו - אכבד את הצד השני, ובשיחה בנושא הבא לא "אביא" את מה שקרה בשיחה הקודמת, אלא שוב אביא פתיחות.

שיהיה בהצלחה