איך ולמה להפסיק לפחד משינויים?

שינויים השנויים במחלוקת, לעשות או לא לעשות . . . שינוי? . . .

שינוי הוא דבר הכי בטוח בחיים ובלעדיו חיי האדם תקועים.
תחשבו לרגע לפני שיש מי מכם שמתרעמים על כך, ותנו דעתכם רגע קט על המשפט הזה ותיווכחו שהוא נכון, צודק ואמיתי, ולראיה הנה מספר דוגמאות עובדתיות מהחיים ובטוחני שתמצאו להן מכנה משותף אם לא דומה עד זהה כמעט.

תנשמו עמוק וקחו אוויר והביטו לאחור בחייכם שלכם, התמקדו בעצמכם בעין בוחנת וראו איך שהשינוי היה החבר הכי טוב שלכם, ממש היה הצל שלכם ועד היום הוא כזה והולך איתכם עד לרגע קריאתכם שורות אלה, וימשיך להיות אתכם לעולמים. למה הכוונה תשאלו? ובכן, אסביר זאת כך. כשתינוק נולד הוא ישן, אוכל ועושה צרכיו וזה חוזר על עצמו עד שגודל ואורח חייו משתנים בשל כך. אותו תינוק גדל והפך לפעוט, והפעוט גדל והפך לילד והילד גדל והפך לנער, והנער גדל והפך לבחור וכן הלאה . . . ובכן מה היה לנו כאן? שינויים! שינויים ועוד שינויים והם קורים ומתרחשים כל שבריר שנייה. השינויים מלווים אותנו מרגע היוולדנו ועד יום מותנו, והשינוי הוא הדבר הכי יציב וקבוע בחיים של כל אחד ואחת מאתנו אם זה כאן אצלנו קרוב, ואם זה אי שם במרחק מיילים ומעבר לאוקיינוס.

עכשיו אני חייבת לשאול אתכם שאלה שעולה בי ומתפרצת החוצה, מדוע זה ולמה לכל הרוחות פוחדים בני האדם משינויים?! הרי השינוי וכבר נוכחנו לדעת מלווה אותנו מרגע הגחנו לאוויר העולם, אז מדוע זה את, אתה ואתם פה ושם ובכל מקום בו אתם נמצאים, פוחדים אתם מהשינוי? זה משתק אתכם עד מוות ולא יכולים לחשוב ומאבדים שליטה, מדוע?

הלא כל רגע נתון אתם בשינוי בין אם אתם מודעים לכך ובין אם לאו. את, אתה ואתם נמצאים בשינוי מתמיד בכל שבריר שנייה. גופכם למשל משיל מעליו מיליוני תאים בכל רגע, וזה שינוי בפני עצמו ואינכם בטראומה מכך מדוע? אולי מפני שזהו תהליך טבעי של הגוף וזה לכאורה ברור ומובן או שמא אתם מקבלים זאת כעובדה ו\או יש מי מבניכם שאיננו מודע כלל לתופעה זו של הגוף?!

ונניח שהינכם מקבלים זאת כמובן מאליו בשל תופעה טבעית של הגוף, מדוע שלא תקבלו גם את השינויים שקורים ומתרחשים בחייכם כתופעה טבעית? הרי אין מצב קבוע ויציב לאורך חיינו, כי אם החיים מלאי הפתעות, עליות ומורדות ואלה הם כתוצאה משינויים שמתרחשים בחיי כל אחד ואחת מאיתנו, אז אין מקום כלל לפחד, לא כן? אז מה אתם אומרים עכשיו, שינוי הוא דבר בטוח בחיים ובלעדיו נתקעים או שעדיין אינכם מסכימים לכך?! . . .

זהו זה חברים וחברות יקרים, הגיע הזמן לעשות שינוי!
ואיך יודעים שהגיע הזמן לעשות שינוי? שאלה טובה והתשובה היא כשמרגישים תקועים, כמו עומדים דום דרוך במקום יותר מדי זמן, ושום דבר לא זז בעוד העולם רץ קדימה והבריות חיים את חייהם ואתם נמצאים באותו מצב נתון ושום דבר לא השתנה.

ואם כבר לעשות שינוי, מה זה אומר בפועל?
זה אומר ללמוד דברים חדשים, לקחת אתגרים חדשים, לעשות דברים בצורה שונה, להיות בזרימה ולהעז! ליקום קצב משלו ורק מי שנמצא בתנועה זורמת יכול להרגיש אותו, ולזוז יחד איתו באותו קצב כמו בריקוד כשכל הזמן יש להקפיד על הצעדים במקצב אחיד שנע מתוכנו ומשדר מחוצה לנו. זה כמו לרקוד את ריקוד החיים.

החיים הם בעצם פשוטים וזה רק אנחנו שמסבכים אותם על ידי זה שאנחנו מאפשרים למחשבות שלנו לשלוט בנו, במקום שאנחנו נשלוט בהן ונסנן מה כן לחשוב ומה לא. זה כמו שהמורה מלמדת בכיתה של 40 תלמידים והיא "רצה" עם חומר הלימוד עם החרוצים והתלמידים שפחות מבינים וצריכים חזרה והסבר נוספים נשרכים מאחור כך גם החיים. הם רצים קדימה עם הרקדנים שתפסו את הקצב וקלטו את צעדי הריקוד, בעוד מי שלא קלט והבין את העיקרון עומד מהצד ומביט על ריקוד חייו שפספס, וממשיך להישאר באותו מצב בו הוא נמצא ללא כל שינוי.

איך נדע שזה הרגע לעשות שינוי?
זה די פשוט! פשוט יודעים ומרגישים זאת בכל הגוף, אבל הבעיה היא שאנחנו משכנעים את עצמנו בכל מיני סיפורים ומעשיות, תירוצים וכל מיני שטויות אחרים למה לא לעשות את השינוי, ולמה לא לעשות את הצעד הבא ההכרחי והנכון לנו, ויוצאים בהצהרות והבטחות שווא שעוד יבוא הרגע הנכון והמתאים ונעשה את זה טוב יותר מעכשיו, והכל על מנת לברוח מלעשות.


מה אגיד ומה אומר, אנחנו קומיקאים מעולים, אך אין לנו קהל שימחא כפיים כי מה שאנחנו עושים זה ערימת שטויות שרק מביאים לנו מפלה במקום נחלה לאושר ושלווה כמו שבאמת אנחנו מייחלים ושואפים ולמה?! משום שהברכה מתדפקת על דלתנו ובמקום לפתוח לה את הדלת ולאפשר לה להיכנס אל חיינו ולאמץ אותה בשתי ידיים, מה אנחנו עושים?! אנחנו יודעים ומתעלמים מהזדמנות פז שאין לדעת אם תחזור בשנית ואם בכלל, ובהחלטה קרה וחסרת אחריות אנחנו גוזרים על עצמנו להמשיך להיתקע במצב מוכר וסביר, ושלא משרת ובטח שלא מקדם אותנו לשום מקום טוב, וממשיכים לבכות על מר גורלנו עם אותה מנטרה משעממת של: "קשה לי, רע לי, אכלו לי, שתו לי, אין מזל" וכיוב' . . . איזה יופי אה, משהו נכון?!

אז מה בעצם עושים?
מה יש לעשות על מנת להפסיק להיות "לוזרים" ו"פראיירים" ולהתחיל לחיות באמת את החיים?

במילה אחת, אינטגריטי = יושרה, כנות.
ומה זה אומר? זה אומר עד כמה אנו מבטיחים ולא מקיימים לעצמנו, לאחרים, מה ההשלכות ומה הנזק שאנו גורמים לעצמנו בהתנהגות זו? וזה אומר לא להתעלם מקריאות השינוי, מההרגשה שמשהו כבר לא זז כמו שצריך ויש צורך לשדרג, או לשנות לגמרי. זה דורך ומצריך מודעות, כנות עצמית ואומץ.

החיים מלאי הפתעות והשינויים מגיעים בכל מיני דרכים וצורות, אפילו ברגע זה ממש מתרחש בחייכם שינוי, אז במקום להתעלם ממנו בהינף יד, חייכו אליו וקבלו אותו באהבה ואמצו אותו אליכם, כי הוא יכול להיות קרש קפיצה שימנף אתכם ואת חייכם ויביא לכם את השינוי המיוחל לו אתם שאפתם ועדיין שואפים, אך לא העזתם מספיק ואם בכלל לקום ולעשות את . . . השינוי.

כל הזכויות שמורות לאסיה ©