פרשת שבוע "פרשת יתרו"

בס"ד
לעילוי נשמתו של אשר אנשל
בן יהודה והינדה ז"ל

פרשת יתרו

"וישב משה לשפוט את העם ויעמוד העם על משה מן הבוקר עד הערב"
(שמות יח/יג)
משה שהוציא את העם ממצריים והחל את מסעו לארץ המובטחת, היה הסמכות השיפוטית העליונה. ובהעדר סמכות נוספת פנו בני ישראל, שמנו שש מאות אלף אנשים, אל משה בכל בעיה שהתעוררה. הבעיות שדרשו שיפוט היו רבות, והשיפוט הנ"ל גזל את רוב יומו של משה.
הרמב"ן בפרשנותו לשמות יח/כב מסביר את מגרעות השיטה שבה כל הסמכויות מרוכזות בידי משה
א. התור ארוך ונמשך מהבוקר עד הלילה.
ב. יש סחבת בבירור המשפטי בשל העדר אמצעים לבדיקה מהירה של התלונה.
ג. רבים מתיאשים מן המשפט ומשלימים עם העוול שנעשה להם.
ד. אנשי זרוע מנצלים את המצב לבצע מעשים פסולים מתוך הרגשה של "לית דין ולית דיין"
וכשראה יתרו את משה הוא הבין שמשה לבדו לא יכול לנהל את כל העם העצום הזה והוא מציע לו הצעה.
"ושמתה עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמישים ושרי עשרת"
(שמות יח/כא)
תנו רבנן שרי אלפים שש מאות שרי מאות ששת אלפים שרי חמשים שנים עשר אלף שרי עשרות ששת ריבוא נמצאו דייני ישראל שבעת ריבוא ושמונת אלפים ושש מאות: (מסכת סנהדרין דף יח/א)
החישוב הוא פשוט עם ישראל מנה 600,000 ראש ולכן
שרי אלפים 600
שרי מאות 6,000
שרי חמישים 12,000
שרי עשרות 60,000
סה"כ 78,600
כל תכליתה של החלוקה הנ"ל היתה להנהיג דירוג של סמכויות.
600 שרי האלפים היו כפופים ישירות למשה וכך ירדה הפירמידה כלפי מטה עד לגוף הבוחר הקטן ביותר ולמעשה היו ארבע דרגות של מהימנות וכשרות שיפוטית. תמיד קיימת האפשרות להגיע לסמכות הגבוה יותר במקרה של אי הסכמה. והביסוס לכך מופיע בהמשך הצעתו של יתרו.
"ושפטו את העם בכל עת והיה כל הדבר הגדול יביאו אליך וכל הדבר הקטן ישפטו הם " (שמות יח/כב).
כלומר רק לבעיה קשה ללא פתרון יפנו אל משה הוא השופט העליון.
את יתרון השיטה מסביר הרמב"ן. "כי בהיות להם שופטים רבים ילך העשוק אצל שופט בכל עת שירצה וימצאנו מזומן כי אליך לא יוכל להתקרב בשל ההמון הגדול אשר לפניך"
דהיינו השופטים יהיו זמינים יותר, התור יהיה קצר יותר, והדורש לא יצטרך ללכת רחוק מביתו שכן השופטים מפוזרים בכל הארץ.
יתרו לא הסתפק בהצעתו לגבי מינוי שופטים אלא הוסיף גם את הסגולות המיוחדות הדרושות מהשופט הנבחר.
" אנשי חיל יראי אלוהים אנשי אמת שנאי בצע" (שמות יח/כא)
"אנשי חיל" מה הם?
רש"י בקיעין באומנותם לראות צאן (בראשית מז/ו)
עשירים שאינם צריכים להחניף ולהכיר פנים (שמות יח/כא)
יראי אלוהים (שמות יח/כא)
רמב"ן אנשים שראויים להנהיג עם גדול (שמות יח/כא)
יש מפרשים אנשי חיל, אנשי כח וזריזות, וכן אשת חיל, בעלת
כח וזריזות בעבודת הבית.(מישלי לא)
אבן עזרא אנשי חיל. שיש להם כח לסבול טורח ולא יפחדו מהם.
(שמות יח/כא)
אפשר לסכם את תכונותיו של איש חיל כאיש שיש בו את כל התכונות המוזכרות כאן
• ירא אלוהים
• שונא בצע
• איש ישר
• כושר מנהיגות
• אומץ
• כח וזריזות

לאחר שנקבעה ההיררכיה, ונקבעו הכישורים הדרושים לשופט, ובעקבות כך גם נבחרו השופטים הגיע הזמן להאצלת סמכויות.
"ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם ונשאו אתך את משא העם ולא תישא אתה לבדך" (במדבר יא/יז)

ילקוט שמעוני מסביר (במדבר יא/יז)
ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם למה משה דומה באותה שעה לנר שמונח על גבי מנורה ודלקו ממנו נרות הרבה ולא היה אורו חסר כלום, כך לא היתה חכמתו של משה חסרה כלום.
וכיאה למנהיג אמיתי יודע משה שלמרות האצלת סמכויות על השופטים האחריות עדיין רובצת על כתפיו, והוא אינו מתחמק ממנה. ולכן הוא מנחה את השופטים כיצד לנהוג.
"ואצווה את שפטיכם בעת ההיא לאמור: שמע בין אחיכם ושפטתם צדק בין איש ובין אחיו ובין גרו: לא תכירו פנים במשפט כקטן כגדול תשמעון לא תגורו מפני איש כי משפט לאלוהים הוא והדבר אשר יקשה מכם תקריבון אלי ושמעתיו." (דברים א/ טז-יז)

כאן ידידי אנו בסיס למערכת משפטית שמבוססת על צדק חברתי ואחריות מנהיגותית.
הבסיס הזה הוא המודל של מערכת המשפט עד עצם היום הזה.