קוים לדמותה של סטייליסטית אישית – מחשבות ומסקנות תוך כדי עבודתי בתחום

יש כאלה שיבחרו כמסלול מקצועי להסבת מקצוע, והאחרים כלימוד עצמי להעשרה, כיף ועניין אישי.
אצלי הכל התחיל אחרת. זה לא עניין שביום בהיר אחד, לאחר שכל הטרנד של סטיילינג תפס תאוצה עוד מתכנית המהפך של אורנה דץ עד דורין אטיאס בגיא פינס, שהחלטתי, זהו, מחר אני הופכת להיות סטייליסטית. אצלי כל הנושא של בגדים, אסתטיקה, פרפקציוניסטיות ואכפתיות של איך אני נראית בעיני עצמי כל יום, התחיל מגיל 5 כשישבתי ותפרתי בגדים לבובות הברבי שלי. את שאריות הבדים לקחתי מסבתא שלי, שבשנות ה 70, הייתה תופרת מודלים לבתי אופנה שונים והעסיקה קבוצת תופרות אצלה בבית ואני ישבתי ואספתי שאריות בדים מעניינים.
בכלל, מאז שאני זוכרת את עצמי בשלבים מאוחרים יותר, במסיבות כיתה, בתיכון ובצבא תמיד חלמתי על עיצוב הופעות לבוש, מה אני אלבש למסיבה בשבוע הבא, איך אני רוצה לראות את עצמי במסיבת סיום התיכון, ובצבא, המשכורת הצבאית שלי הספיקה תמיד לספק לי את הנאות הבגדים הקטנות שלי.
כבר אז, בתקופת הצבא, כשלא היה לי מספיק כסף לקנות כל כך הרבה בחניות, למרות שהורי נתנו לי כסף פה ושם, גיליתי לראשונה את חניות היד שניה. הייתה בזמנו חנות ברמת גן, שהחזיקה ביגוד יד שניה מדהים, בגדי ערב ויום יום, והמוכרת הייתה כזו נחמדה כך שנתנה לי תמיד לקנות ולשלם לה בפעם הבאה כשתכנס לי המשכורת הצבאית.
כבר אז, התחלתי להתלבש מיוחד, אף פעם לא הייתי כמו כולם, ישבתי ושיפצתי את הביגוד שקניתי מיד שנייה ע"י החלפת כפתורים, הוספת חגורות וגרביונים מיוחדים ולפעמים נגשתי לתופרת השכונתית כדי ליצור צללית שונה לאותו בגד שקניתי.
לאחר הצבא, כשלא התקבלתי לעיצוב אופנה בשנקר, למרות שזה היה החלום שלי, סללתי לעצמי דרך משלי לכיוון האופנה. למדתי קורס תפירה ביתית, תפרתי לעצמי בגדים, שיפרתי ושדרגתי תמיד בגדים קיימים ע"י תוספות ואביזרים, עיצבתי חולצות ומכרתי לחניות בוטיק ותמיד אהבתי להתלוות בסופי השבוע למעצבות או יבואנים שמכרו בבית. זו הייתה בעצם ההזדמנות הראשונה שלי להלביש אנשים, שהיום הנושא נחשב למקצוע בפני עצמו - סטייליסטית אישית. ידעתי לאבחן ע"י ניסיוני בתפירה את מבנה גופה של הלקוחה ולדעת להתאים לה וליצור עבורה הופעת ביגוד מיוחדת ממלאי הבגדים שהיה למכירה, בתוספת הכרות אישית אתה ויצירת קשר חברי מעבר למכירה או המדידה כשלעצמה.
לא אלאה אתכם בעוד כל מיני תחנות שלי בחיים כי אז הבלוג יהיה סתם ארוך, אבל צברתי ניסיון בעבודה אצל רונצ'ה המעצב, מאוזנר ועוד שני יבואני אופנה שנעזרו בי מאוד בתחום הקניינות והעצות מה לקנות ומה להביא מחו"ל מבחינת אופנה טובה לישראליות.
לפני 5 שנים הגעתי סוף סוף ללימודי בשנקר בתחום הסטיילינג והתדמית האישית. הלימודים והניסיון שלי מהעבר פתחו לי המון אפשרויות. במקביל לעבודה בהפקות אופנה, הכרות של עבודה עם צוותי צילום, מאפרים וספרים עד ליצירת תיק עבודות אישי מכובד, תמיד עבדתי עם לקוחות. אני חושבת שפה נכנס ההיבט האנושי שלי בכך שאני מאוד אוהבת לדבר עם אנשים, להכיר אותם ולהתחבר אליהם. אני מאוד אוהבת להקשיב ללקוחות שלי ולשמוע מקרוב את סיפורי החיים, הפחדים שלהם, אולי גם חוסר ביטחון שלפעמים נובע מאילו מילים שנאמרו עליהם ע"י חברים או קרובים מהעבר שדי בזאת כדי לגרום להם לא להעז להתלבש בצבעוניות מסוימת וללבוש כל פעם את הצבע השחור, הלבן או האפור, מעין פרוש לסוג של בטחון והגנה.
ממקום זה אני פורצת קדימה עם לקוחות שאני מכירה, לומדת להתחבר אליהם, מנסה לחוות איתם את החוסר בטחון או התעוזה לדעת להתלבש אחרת וכן להתבלט ולו רק ע"י הבגדים, לאבחן עבורם טוב טוב את מבנה גופם וללמד אותם איך כן אפשר להראות מעולה, ע"י שנוי עם הבגדים האחרים, אלו שמחמיאים להם יותר.
היום, לאחר עבודה של המון שנים עם לקוחות בתחום האופנה, הצלחתי להבין כי לא כל אחת או כל אחד גם שיהיה זה סטייליסט מס' 1 בטלוויזיה, יכול להיות סטייליסט/ת אישי. צריך אופי מיוחד, אוזן קשבת והמון סבלנות מעבר לידע המקצועי. צריך להיות מעין פסיכולוג קטן כדי להגיע לאותו לקוח/ה ומהמקום האישי לצאת קדימה לכיוון הבגדים, שהיא המעטפת החיצונית שלנו.
אכן, אני שמחה שהתברכתי באופי כזה שיודע לעזור, מעין שליחות מסוימת לדעת לתת לסביבה שלך ולא להיות עוד אישיות ממוסחרת שכל התאווה שלה הוא בצע כסף, ונקסט, הלקוח הבא. אני קשובה ללקוחות שלי, משתדלת מאוד להיות בקשר גם מאוחר יותר לשאול האם יש שנוי בבגדים, בדמוי ובביטחון, ומהי תגובת החברה על השנוי?
את יום הסטיילינג האישי אני נהנית להעניק כמתנת יום הולדת, לחגוג יחד באופן שונה ע"י הענקת יום של כיף בשילוב ידע מקצועי אישי לכל אחד או אחת, לדעת כיצד להתלבש נכון, לקנות נכון ולהראות מצוין תמיד!!
ערבי נערות לימי הולדת, גם אופן מסוים של "הפעלה" חברתית בערב שכולו סטיילינג כמו כן בחוגי בית וערבי חברה כשכל הערב בשיתוף מלא שלי והקהל עצמו.
רעיון נוסף, באזורי המרכז בלבד, הוא שדרוג מלאי ארון הבגדים, רעיונות לתיקוני תופרת, בנייה מחדש של מלתחות חדשות בצרוף אביזרים שאני מדגימה, עריכה של רשימת קניות טובה למלתחות חדשות, ונפוי מלאי שאינו הולם.
בתמונות שלפניכם תוכלו להבחין בדוגמאות, של שנוי לפני ואחרי.
אשמח לשמוע מכם, להכיר ולענות על כל שאלה