איך להתחיל את יום השישי בעשיה מיוחדת?

קמתי היום בשעה 07:00 בבוקר, וחשבתי לעצמי
שאני רוצה לעשות היום משהו מיוחד, משהו שמזמן לא עשיתי, הרגשתי צורך להיות טובה במיוחד עם הגוף שלי ולהקשיב לו... מה הוא(הגוף שלי) ואני רוצים? ותוך פחות מדקה ידעתי...

אחרי 5 שעות, בשעה 12:00, אחרי שסיימתי להכין שעועית עם מתכון בריא במיוחד לארוחת צהריים, עליתי לחדר, לבשתי תיץ ובגד גוף, נעלתי נעלי ג'אז שדומות לנעלי בלט,
אספתי את השיער הארוך שלי ל"גולגול" ענק
וליוותי את מעיין הילדה שלי בת ה-6 לשיעור הבלט שלה, כרגיל.

נכנסתי לשיעור ואמרתי למורה לבלט שהיום יש לה תלמידה חדשה, ובזמן שהמורה מסתכלת סביב ולא רואה אף ילדה שהיא לא מכירה, הצבעתי על עצמי ואמרתי: "אני התלמידה החדשה שלך".

אז, אחרי 24 שנה מאז שיעור הבלט האחרון שלי, מצאתי את עצמי היום רוקדת ליד הבר ובמרכז החדר, מסתכלת במראה ומרוצה אחרי שרזיתי 4 קילו החודש, ונדהמת לגלות שהגוף זוכר. זוכר כל תנועה, זוכר את ההרגשה שבתנועה ורמת הריקוד נשארה כמעט כמו אז, לפני 24 שנים.

השתתפתי בשיעור בלט עם ילדות בכיתות א-ג, שחלקן תלמידות שלי בחוג לריקודים לטיניים
ומעבר לחוויה הכל כך מיוחדת שחוויתי עם עצמי ועם בתי המקסימה, הילדות מאוד נהנו מהשיעור המיוחד הזה, הרגישו גדולות יותר ומיוחדות, וביקשו שאמשיך להשתתף בשיעורים.
אגב, עבור מי שלא חווה שיעור בלט מימיו אציין שגם שיעור ברמה בסיסית של ילדות צעירות הוא שיעור לא פשוט, ונדרשים הרבה עבודה, מאמץ ומשמעת.
ברור לי שמחר ארגיש היטב בכל שריר בגוף את העבודה שעשיתי היום, וכמו שתכננתי... התחלתי את הסופ"ש בעשיה מיוחדת, עשיה משמעותית עבורי, כי כמה שאני אוהבת את הריקודים הלטיניים, עדיין בישבילי אין כמו בלט.
הבלט זה הבסיס, הזכרונות, הילדות הנערות והבגרות, ומה שהפך אותי למי שאני.
וכמו שרציתי... היום הייתי טובה לעצמי במיוחד... גם לגוף וגם לנפש

... חבל שלא הבאתי מצלמה, להנציח את הרגעים המיוחדים שיצרתי לעצמי.

ממליצה בחום, לכו על זה, עשו את הדבר המיוחד והלא שיגרתי שלכם שאתם כל כך רוצים
ותיהיו טובים לעצמכם... אם אין אני לי מי לי