האם אתה עבד

האם אני עבד ?
משה שרון

משל שסיפר מקובל ידוע לכל מי שמרגיש שחייו אינם שלמים ושואל מדוע הם כאלה.


משל

"משל למלך, שעבדו נשא חן בעיניו, עד שביקש לגדלו ולנשאו על כל השרים, כי הכיר בלבו אהבה נאמנה.אבל אין זה מנימוסי המלכות, לרומם אדם לרום המעלות בפעם אחת ובלי סיבה נראית לעין. אלא שנימוסי המלכות, לגלות טעמו לעין כל בחכמה עמוקה.
מה עשה? הפקיד את העבד לשומר-סף, ואמר לשר אחד, חכם בחוכמת הבדחנות, שיתחפש וישים עצמו כמורד במלכות, ויצא למלחמה לכיבוש הבית, בשעה שאין אנשי החיל מוכנים.
השר עשה כמצוות המלך, ובתחבולות ובחוכמה גדולה שם עצמו נלחם על בית המלך. והעבד שומר הסף שם נפשו בכפו, ומילט את המלך, ולחם נגד השר בגבורה נפלאה ומסירות נפש עצומה, עד שנגלה לעין כל אהבת לבו למלך.
אז פשט השר לבושו, ונעשה שחוק גדול, כי נלחם בעוז רוח ובגבורה רבה, ועתה נוכח אשר דמיון ולא ממשות היה כאן. וביותר צחקו, כאשר סיפר השר עמקות הדמיונות מאכזריותו ומרוב הפחד שדימה לעיניו. וכל פרט ופרט במלחמה נוראה זו היה לסבב שחוק ושמחה גדולה... "

נמשל

לכל אדם רצונות ומאוויים, אותם הוא מנסה למלא ולא תמיד מצליח. לאורך החיים נתקל האדם בקשיים המעכבים אותו מלחיות את חייו באופן שהיה רוצה. הסביבה ודרישותיה מונעות מן האדם את חירותו הפשוטה – לחיות על פי דרכו. המפגש הזה, בין הדרישות מבחוץ, לבין הצרכים הפנימיים, בין איך שהייתי רוצה לחיות את חיי לבין חיי בפועל, יוצר אצל כל אדם חסרון, תסכול. עם הפער הזה חי האדם וככל שיעמיק לחקר ולבדוק אותו כך יגלה עוד ועוד כי בעצם, בסופו של דבר, הוא חי במעין "משחק" ושהוא לא כל כך מבין את חוקיו.
כשהאדם מתחיל לעבור עם עצמו תהליך של התפתחות, של חקירה פנימית, כששואל את עצמו האדם מדוע חייו אינם שלמים, הוא מגלה שכל דבר במציאות נועד בכדי לקדם אותו לאותה הארה, לאותו גילוי של עצמו. כל הדברים הטובים שקורים בחייו וכל הדברים השליליים, המריבות והאסונות ובמקביל, רגעי האושר וההצלחות, כולם כאחד באים לאדם בכדי לכוונו לטוב.

העבד במשל הוא האדם, שכבול ברצונות שלו, באגו שלו, ואילו המלך הוא אותו כוח רוחני שמטרתו לגדל את האדם ולהביא לו כל טוב ושפע. אולם כדי שהאדם שהוא עבד לרצונותיו יוכל להכיר בהטבה להיות ממונה על כל השרים (כל הכוחות הפועלים בטבע ) עליו להוכיח את נאמנותו למלך, כלומר להלחם ברצונות האגואיסטים שלו ולהתעלות מעליהם .
השרים אלו המצבים או הרצונות האגואיסטים, אותם הוא מגלה במהלך החיים ובהם הוא צריך להלחם ולהתעלות מעליהם, עד שהוא ראוי להיות ראש לכל השרים , ולראות שכל המציאות הקשה, המלחמות אותן חווה היו סך הכל משחק וירטואלי, והמציאות האמיתית היא ההטבה שחיכתה לו על ידי המלך.

אם העבד היה יודע זאת מלכתחילה ודאי היה לו קל יותר אך בכך היה נמנע ממנו החופש להלחם מתוך אהבה. גם אנחנו כאלה. אם היינו יודעים שהמציאות שלנו היא בעצם משחק לכאורה היה לנו קל מאוד, אבל אז ככל הנראה לא היינו נלחמים. הכוח הרוחני, החוק הרוחני, שרוצה להביא את האדם לגילוי מלא של אהבה וחוכמה, חייב להעביר את האדם דרך הרבה מאוד פעולות ושלבים עד שהאדם יגלה ויפתח את הרצון (כלי) המתאים. את הרצון והמוטיבציה להיות גדול.

אם הכוח העליון היה יוצר מראש ייצור השווה לו בדרגתו, אותו ייצור לא היה מכיר בכך שהוא נמצא בדרגה כזו. לכל מילוי אותו אנו מקבלים, חייב להקדים צורך (חסרון) למילוי, אחרת המילוי אינו מורגש (אם אין לי רצון לאיזה תענוג, אני לא יהנה ממנו). אם כך, חייב להיות קודם רצון, שאיפה להשיג ורק לאחר מכן יוכל להתקבל המילוי, התשלום, התגמול.

כך קורה גם כאן. בכדי להביא את האדם לדרגה הגבוהה של קיום נצחי, האדם חווה פעולות ומקרים יום יומיים שונים, שהמקור להן הוא אותו כוח עליון, אך בפועל האדם אינו מכיר או מרגיש את המקור לפעולה, הוא כאילו נמצא במעין "משחק".

מוסר ההשכל
אם תסתכל/י על כל מצב בחיים ,בעיה או קושי מעבר לרצון האגואיסטי שלך (באופן אמיתי ונחרץ) תוכל/י להתגבר עליו במהירות ולהגיע להרגשה טובה יותר לפיתרון.
בכל רגע בחיים, בכל מצב, קומי או טרגי, מורכב או פשוט, תנסי/ה להסתכל מעוד זווית, מעוד נקודת מבט, חיצונית לכאורה, על הסיטואציה.