מיתרים

גיטרה, כינור, פסנתר, צ’לו ומנדולינה הם רק כמה כלים שזקוקים למיתרים. פסנתרנים בדרך כלל לא מחליפים את המיתרים שלהם בעצמם, אבל כל כך הרבה נגנים אחרים מידי פעם צריכים לעשות זאת. בשוק קיימים סוגים רבים של מיתרים, לא רק מחברות שונות אלא גם מסוגים שונים אז אעזור לכם לעשות קצת סדר בבלאגן:

מיתר הוא החוט שאנחנו שמים על כלי נגינה על מנת לנגן עליו. המיתר יכול להשתנות בעובי שלו, באורך שלו, בחומר שממנו הוא עשוי, בדרך שבה הוא עשוי, ובצורה שלו. המיתר הכי נפוץ הוא חוט שמלופף סביב חוט אחר. המיתרים שהם פשוט חוט ניילון מתוח נחשבים לעתים קרובות כמיתרים מאיכות ירודה יותר.

כששמים מיתר על הכלי צריך למתוח אותו עד שהוא יהיה בתו הנכון. לכן, יש מיתרים דקים יותר ועבים יותר. אם המיתר לא דק מספיק לתו, הוא עלול להקרע כשמותחים אותו. אם המיתר לא עבה מספיק לתו, הוא עלול להיות רפוי מידי ולא להפיק את הצליל שאנחנו צריכים. לכן, כשאנחנו קונים מיתרים, חשוב שנקנה המיתר הנכון. אם חסר לנו בכינור מיתר לה (מיתר שני) לא נוכל לשים מיתר רה (שלישי) במקומו. אם חסר לנו בגיטרה מיתר E1 (ראשון) לא נוכל לשים מיתר B2 (שני) במקומו.

בנוסף, אנחנו צריכים שהמיתר יהיה עשוי מהחומר הנכון. אם נשים מיתר ראשון של גיטרה על כינור, סביר להניח שזה לא יצלצל טוב, וחלופין, אם כי זה תלוי בחומר שממנו זה עשוי. מיתרי ניילון מצלצלים על גיטרה, אך כנראה שהצליל על הכנור לא ינעם לנו לאוזן.

וגם יש את העניין של האורך- אם המיתר ארוך מידי- לא נוכל למתוח אותו מספיק. אם המיתר קצר מידי- לא נוכל לשים אותו על הכלי בכלל.

בכל זאת, עם כל הפרמטרים המגבילים, יש לנו הרבה מקום לתמרון, ועכשיו נדבר קצת על סוגי המיתרים:

טבעי

גיד GUT STRING

האמת היא שבעברית קוראים לזה מיתר “גיד” אבל זה בעצם עשוי ממעי של פרה, כבשה או חזיר. זהו המיתר הכי מסורתי ולרוב הוא עדיין מיוצר בעבודת יד. בעל המלאכה לוקח מעי (מה שעושים ממנו נקניק או קישקע), משרה אותו בחומר חיטוי ואז מותח ומלפף אותו ותולה לייבוש.

למיתר המעי יש צליל מאוד חם אבל זמן התגובה שלו עם הקשת הוא מעט איטי. החסרון העיקרי של המיתר הזה הוא שהוא לא מחזיק כל כך את הכיוון, כלומר, יש צליל מדהים, אבל צריך לכוון לעתים מאוד קרובות. המיתר הזה לא מומלץ למתחילים


GUT CORE גיד מצופה

חיסרון נוסף מאוד ברור במיתרי המעי הוא שעל מנת ליצור מיתר בעל צליל מאוד נמוך- הוא יצטרך להיות עבה מאוד. על מנת לפתור את הבעיה הזאת מוסיפים למיתר משקל על ידי ליפוף מתכת על מיתר המעי. בדרך כלל משתמשים באלומיניום, כסף או בנחושת.

סינטטי

לכאן נכנסים לתמונה כל המיתרים שאינם עשויים ממוצרים מחי- להלן, מניילון. אם כי לעתים קרובות ניתן למצוא מיתרים שהם פשוט ממתכת (כמו למשל, לגיטרה חשמלית). גם כאן אנחנו מוצאים מיתרים מלופפים במתכת, בדרך כלל מאלומיניום, כדי שהנמוכים לא יצטרכו להיות עבים מידי.

המיתרים הסינטטיים בדרך כלל מחזיקים את הכיוון שלהם זמן רב, אבל הצליל שלהם הוא בהחלט שונה. חשוב לציין שקיימים מיתרים סינטטיים בעלי צליל יפה בשוק, אבל יש אנשים שבכל זאת מעדיפים את הטבעיים.

בכל זאת יש אנשים רבים שמאוד אוהבים את הצליל של מיתרי המעי אבל מסיבות שונות לא יכולים להשתמש בהם. לצורך זה פיתחו מיתרים סינטטיים המחקים את הצליל של מיתרים מעי. לדעתי, למרות שהם די מוצלחים, עדיין יש בהם הרבה מקום לשיפור.


בחירת מיתר

עניין בחירת המיתר המתאים לכלי שלכם הוא הרבה פעמים עניין אישי: תלוי באופי של הכלי, בטעם שלכם, בתקציב שלכם, ובמיומנות הכיוון שלכם. זה הכל עניין של ניסוי ותעיה. פעם הבאה שנקרע לכם מיתר, נסו אולי סוג אחר, או של חברה אחרת. רק קחו בחשבון שבהנחה שמנגנים כל יום, בכל מקרה בשבוע הראשון ייקח למיתר זמן להתרגל למתח ולהחזיק את הכיוון.

נגינה נעימה!