כולנו במקור- בטבע שלנו יצורים שורדים שעובדים עם המוח השורד, עם הטוב והרע שבו...
לפני דורות כשהאדם חי בג'ונגל חיות טורפות נחשים ושאר מרעין בישין ארבו לו בכל פינה, והשגת מזון הייה חלק בסיסי בהישרדות מערכת ההישרדות הייתה בסיס לקיומינו. ברגע שמישהו היה איטי או פעל בדרך לא נכונה גורלו נחרץ לטרף, או לחילופין, הוא ומשפחתו מתו מרעב. לכן, במצבים אלו מערכת ההישרדות הייתה חשובה ביותר לאדם, וחיה (כולל האדם) שמערכת ההישרדות לא תפקדה היטב הוא לא שרד.
ישנם כמה וכמה תהליכים במערכת ההישרדות הידועים כ"הילחם ברח או קפא (ויש עוד...) כלומר במצב הישרדותי נגיב לפי אחד ממצבים אלו נילחם או נברח או נקפא במקום כל אחד לפי הדפוסים הקדומים שלו מה שהוא ראה או התנסה בילדותו שלו.
כאשר יש מתח אנו מפעילים את המוח השורד ומגיבים לטוב ולרע. מערכת ההישרדות היא מערכת חשובה ביותר ומקבלת קדימות על פני המוח הקדמי, אנו מפעילים אותה כשאנו בסכנה אמיתית , כגון: כאשר אנו פוגשים נמר או נחש בדרך, כאשר יש שריפה או נהג חותך אותנו בכביש בפראות, כשמישהו בסביבתנו נפצע ואנו צריכים להגיב במהירות וביעילות ,כשמישהו מתקיף אותנו ומאיים עלינו, בזמן מלחמה או טילים שנופלים עלינו ועוד ועוד.
מערכת ההישרדות עובדת במהירות וביעילות . מזהה את הסכנה מכינה את הגוף לפעולה (מספקת לו דלק שתהייה אנרגיה לפעול) ומשווה את דפוסי העבר ופועלת לפי מה שהיה בעבר. (אם האדם שרד מצב דומה יש להניח שהפעם הוא ישרוד גם הפעם)
אבל ואבל גדול לא תמיד זה עובד טוב לא תמיד פעולה זו מביאה אותנו למקום טוב.
אביא דוגמאות ששם מערכת ההישרדות מובילה לכשל ו/או נפילה:
1. כשילד שלנו נוגע בנקודה לא סגורה אצלנו אנחנו נגיב לפי מה שלמדנו
בילדותינו הצעירה בבית מה שההורים עשו אנו נעשה (ברוב המקרים בדיוק אותו דבר ולפעמים בדיוק הפוך) ולרוב נגיב ממש לא כמו שרצינו ואולי אפילו שהבטחנו לעצמנו לדפוס התנהגות הזה לא נחזור אף פעם.
2. כשילד מרגיש מאויים בבית הספר הוא יגיב ממערכת ההישרדות ובזמן זה לא תוכל להתבצע שום למידה (חוץ מכמובן תחושת איום ואלימות, ולימוד דפוס התנהגות לא רצוי זה לפעם הבאה)
3. כשילד שובר כוס אנו נגיב מדפוסי התנהגות ולא מבחירה נתרגז, נצעק ואולי אפילו נכה ונפגע בילד הרך שזה עתה מתעצב ובונה את עצמו.
4. כשבאנו הביתה ולא היה אוכל מוכן כמו שציפינו (ועוד טריגרים במערכת הזוגית) באותו רגע לא נגיב מבחירה אלא מדפוסי התנהגות שרכשנו בעברנו ובדרך כלל התוצאה מאד מצערת.
כשהאירוע נגמר אנו בודקים שוב את תגובותינו ברוב המקרים נצטער ואולי ניפגע עמוקות מהתגובה וכמובן נבטיח שבחיים לא נעשה זאת שנית אבל, כמובן ברגע שנגיע לסיטואציה דומה נגיב שוב באותה דרך. (יש כמובן אנשים ובעיקר גברים שבמקום להתנצל להצטער יגידו "היה מגיע להם כך היה צריך להיות אחרת הם לא ילמדו." ובתוך תוכו הוא באמת יצטער אבל לא ידע איך לצאת מהתסבוכת)
בצד המיני זה עובד אותו דבר (ומין זה חלק ממערכת ההישרדות) נוצר גירוי כל שהוא והמוח האחורי והגוף מגיבים לגירוי. באותו רגע אנחנו לא בוחרים איך להגיב אלא היצר מכוון אותנו אנו מגיבים מהמוח האחורי - מהגירוי המיני מבלי לעצור רגע ולחשוב, בדיוק כמו זכר בטבע שמריח את הפרומונים של הנקבה ומתנהג כמו חיה.
ואחרי שהיצר נרגע אנו מבינים ש"אכלנו אותה" מצטערים על מה שהיה, ולפעמים את מה שהיה אי אפשר להשיב. פעמים כשאנו עובדים בדרך זו המחיר שאנו עלולים לשלם יקר מאד שעלול להרוס לנו את מה שבנינו בדם ויזע באהבה ובתקווה.
עבודה מהמוח הקדמי- המוח הבוחר בעצם האדם ורק האדם מכל היצורים החיים, התברך במוח קדמי- הניאו קורטקס- קליפת המוח החדשה שמאפשרת לאדם את כל היכולות המיוחדות שלו על פני החיה, כגון: קריאה, כתיבה, לימוד, שפה עשירה, תכנון ויצור, המצאות מהמצאות שונות ובעצם כל מה שאנו רואים סביבנו מבית פשוט ועד גורדי שחקים מרדיו של פעם לאייפון מורכב, מפיצוח הגנום האנושי ועד חקר המוח. ורק לאדם יש את יכולת הבחירה הוא היצור החי היחידי שיכול לבחור.
והשאלה המרכזית היא איך בכל מצב ומצב אנו נדאג להפעיל את המוח הקדמי,אולי זו שאלת מליון הדולר השאלה המרכזית בכל המצבים מבעיות למידה דרך בעיות במערכות יחסים ובכלל בעולם שלנו, גם היבטים של מחלות נפש וכו' זה עניין של חוסר בחירה, חוסר היכולת שלנו להפעיל את המוח הקדמי ובמקומו עולה בחטף, בערמומיות ומשתלט המוח האחורי- המוח השורד.
חלק מהנושאים הם
מודעותיים שנעבוד על המודעות שלנו נוכל גם להבין ולקבל את המצב וללמוד לפעם הבאה, ואז לנטרל את המוח השורד ולפעול מבחירה.
אך חלק אחר שאנו לא מבינים את הטריגר שמפעיל את ההישרדות וזה חוזר הרבה פעמים בחיינו אולי הגיע הזמן להסתכל על הלבן בעיניים ולראות את הנזק שזה עושה לנו ולסביבה הקרובה ובעיקר אותם יקירים שכל כך חשוב לנו להיות איתם לטפחם ולהתקדם יד ביד איתם. אל עבר חיים טובים פשוט למצוא לעצמינו את הדרך על מנת להתקדם ולשחרר מתח זה.
שחרור זה או כמו שקראתי לו המסע מארץ יצורי הפרא= הג'ונגל ההישרדותי אל עבר חיים של בחירה חופשית ותגובה מתוך בחירה. הוא בעצם הפסיעה הראשונה אל עבר החיים הטובים שאנו מחפשים.
לא הפגנות ודרישות מאחרים, לא לחכות שהם ישתנו, אלא הגיע הזמן עכשיו לטפל בנושא ולהביא אותנו לחיים טובים ומאושרים חיים של טוב ובחירה.
זה בידינו ואנו יכולים כרגע להתחיל את השינוי!!!
בהצלחה וגם אם קשה הדרך זה הזמן להתחיל!!! למענינו ולמען יקירנו.
במוח אחד אנו משחררים חסימות מן העבר על מנת שנוכל להגיע לבחירה חופשית ונקייה בהווה ולא לעבוד מדפוסי התנהגות שכל כך לא רצינו אותם בחיינו.