הלב כואב ומדמם אבל אותך אוהב - עוד מיומנו של איש מאוהב

כולנו נולדנו איתה ולמענה אבל היא גם כואבת, מאכזבת, פוצעת, פוגעת ועוד הרבה מזה לצד הרכות והעונג שיש בה, בקיצור במילה אחת שתגיד כבר הכל . . . אהבה . . .

שחררתי אותך מכל הלב לצאת עם חברה, שמחתי בשבילך כי מגיע לך לשנות אווירה אמרתי לעצמי ככה ביני לביני, יופי זה נפלא היא תצא, תהנה ותבלה, היא לא עושה זאת כל יום. ואז הזמן אץ רץ לו ועברו כבר יותר מחמש שעות, הלב כבר התחיל להילחץ והמחשבות בראש רצות עוד שעה ועוד שעתיים ואין שום סימן, לא קול ולא כלום. מעניין מה איתה ואיפה היא, מקווה שהכל בסדר גמור. השעון ממשיך לרוץ ועברו כבר 10 שעות, שלחתי הודעות אני כל כך לחוץ ואין סימן לבאות. עד שלפתע כמו במטה קסמים מגיעה הודעה, יש! תודה לאל קיבלתי סימן חיים והיא כבר בביתה מסתבר כי הגיעה לפני יותר מארבע שעות, אך להודיע לא יכלה, האומנם?! . . . תשלחי הודעה זה רק חצי שנייה, אל תתקשרי רק תכתבי: "הגעתי", זה כבר היה מספיק להרגיע ולהשקיט את הלב הדואג. ומה עוד גיליתי כשאותה שאלתי? נו עשית את מה שהבטחת שלא תעשי יותר? והיא ענה לי: "כן".

באותו הרגע הרגשתי כמו וקיבלתי סטירה חזקה שסובבה את הפרצוף יותר מפעם. לא מספיק שכעסתי על עצמי שחיכיתי כל הלילה מבלי לעצום עין, ונלחמתי בכל הכוח ולו כדי להפתיע אותה ולשמוע את קולה, ובסוף לא זכיתי לכך כי היא פשוט לא יכלה. לא היה לה נעים או כל תירוץ אחר בגלל אותה חברה, לא מתקבל התירוץ אבל כמעט וסלחתי לה. עד ששאלתי וגיליתי שהפרה את הבטחתה. אכזבה הרגשתי באותה השנייה וכעס נורא עלה וגעש בי, רציתי ללכת ולא יכולתי לדבר לכן הייתה דומיה. למה? . . . למה ככה? את הרי אחראית עם ראש על הכתפיים, ואם אני בראשך כל הזמן ועלי את חושבת כך את אמרת, אז למען ה' רק תכתבי שאת בבית והכל בסדר, לא ביקשתי שיחת חולין של שעה עם קפה ועוגה. אלא רק לדעת שנהנית ואת כבר בבית זאת לא תורה גדולה. וחבל, חבל מאוד שהפרת את שהבטחת. רציתי להזכיר לך זאת בטרם הלכת, אך נשכתי שפתיים ואמרתי לעצמי שאת בוגרת ואחראית מספיק וגם נתת לי מילה. אז סמכתי עלייך ולכן לא אמרתי לך על כך דבר.

כואב לי, מרגיש כועס ופגוע מהול באכזבה. אני אוהב אותך אישה יפה, אוהב אותך כל כך נורא. לו היית לידי באותו רגע הייתי מחבק אותך אלי כל כך חזק, להרגיש אותך הכי קרוב שרק אפשר ולהרגיש ביטחון שאת איתי והכל בסדר. אבל את שם, אי שם וזה כואב עוד יותר ולא רוצה עלייך לוותר. שאלת אותי מה יגרום לי להרגיש אחרת והאם לך אי פעם אסלח. יפה שלי, נכון שנפגעתי וכעסתי נוראה וגם הייתה אכזבה, אבל אין זה משנה את אהבתי אלייך ורק בגלל שהיא ענקית כל כך זה מה שהרגשתי. את חשובה ויקרה לי יותר מכל דבר אחר זאת הביני, ולא אני לעולם עלייך לא אוותר ולא משנה מה תעשי או תגידי. רק תני לי קצת זמן להירגע ממה שחוויתי, כי בכל זאת זה היה כואב ופוגע לדעת שאת אי שם ואני כאן ואין קול ואין עונה, וגם מה שהבטחת לא יחסת חשיבות כאילו "נו, מה רק פעם אחת לא נורא", אז זה כן נורא כי סמכתי על מילתך שחשבתי שהיא מילה בעלת משקל ונוכחות. אני מחזיק מימך ומעריך אותך בנוסף לאהבתי הגדולה אלייך, ומה שהיה לא היה במקום בכלל וזאת את לבטח יודעת. מה חשבת שפעם אחת זה יעבור וכאילו דבר לא קרה? לא יקירתי, לא פעם אחת וגם לא חצי פעם, כי הבטחה זו הבטחה.

רציתי בשיחה לומר לך אוהב, אבל לא היה לי קל לומר ולכן שתקי ארוכות. אני אוהב מכל הלב אבל גם לא יכול להיות שקרן. אני אמיתי איתך וכנה עד מאוד ולכן גם שלחתי אותך לישון את שנת יופייך, כדי שאוכל להיות עם עצמי. כן כעסתי על עצמי מאוד ושאולי בחרתי לא נכון בדיעבד בכך שהחלטתי לך לחכות. האמת שרציתי אותך להפתיע ולשמוע את קולך. יודע אני מפעם קודמת ששמחת לשמוע אותי ורציתי לשמח אותך שוב, אבל אז חטפתי את ההיפך בבוקס כואב ישר ללב ולפרצוף. לא יפה שלי, אינני רוצה שתכאבי חלילה מאלה הדברים, זה רק אני ששופך את שעל ליבי עם אילו המילים. אני אוהב אותך אהבת עולם שרק מיום ליום גדלה יותר ויותר, אני איתך עד הסוף הטוב והמתוק וחותם עם נשיקתך. תשמרי על עצמך יפתי מאי שם, אבל תשמרי באמת. שלך לעולמים אהובה יקרה שבלעדייך לא יכול ואת איתי בראש ובלב ובכל תא ותא מגופי. אוהב אותך יותר מכל והלוואי שכבר תהיי איתי.

שלך באהבה אינסופית לעולם ועד,

אהובך

כל הזכויות שמורות לאסיה ©