האם תנועות הבלט הנן תנועות טבעיות?

בלט קלאסי - נכון אנטומית
מאת דינה שמואלי 7.9.2011
ככל שאני עוסקת בהוראה הבלט הקלאסי, ומנחה את תלמידיי לפי גישה קלאסית אקדמית, כלומר לפי ההגדרות שבספרות המיקצועית, כן אני מבינה שתנועות הבלט מנצלות באופן מדוייק ביותר את היכולות האנטומיות הטבעיות של גוף האדם. אמנם אין תנועות אלה תנועות "הרגליות" ובני אדם שאינם עוסקים בבלט קלאסי אינם מרבים להשתמש בחלק ניכר מהתנועות בחיי היום יום, אך אין דבר זה מעיד על תנועות בלתי טבעיות שטכניקת הבלט דורשת מגוף האדם. נהפוך הוא - הבלט משפר יכולות אנטומיות טבעיות שאינן בשימוש, ומונע ניוון והיחלשות של שרירים רבים, וכן משחרר מפרקים רבים, זאת בתנאי שגישת המורה מותאמת לתלמידים.
לדוגמה: כפיפות הגו לכוונים השונים מותאמות ליכולות האנטומיות הטבעיות של עמוד השדרה, ומשפרות את היכולת התנועתי של הגו ואת חוזק השרירים זוקפי הגב. גם תנועות הרוטציה במפרקי הירך מבוצעות על פי יכולת אישית ולכן לכל רוקד מידה שונה של רוטצייה חיצונית של כפות הרגליים.
בתחום הבלט יש חוסר בתנועות רוטציה בעמוד השדרה, על כן יש לתרגל תנועות אלה בזמן חימום לפני השיעור או לאחריו, בתרגילי הקירור וההרפיה. במהלך שיעור הבלט יש להתייחס לגוף על פי פרמטרים של תנועה חופשית ויציבה טובה. נוקשות הגוף ואחיזת הפוזיציות כתוצאה ממאמץ יתר או אמביציית יתר או הנחייה שטחית ושגויה של המורה, תבלום את התפתחות הרוקד ותגרום לחבלות ונזקים מצטברים.
נזקים בגוף הרוקד עלולים להגרם כתוצאה מחוסר תשומת לב, הסחת הדעת בזמן תרגול, תפיסה שגויה של נושא היציבה והתנועתיות, ורצון לעשות יותר מהיכולת האישית מתוך מחשבה שזה מה שישפר ויקדם את הרקדן. יש להתייחס לתרגול הבלט בגישה של "בלט בר קיימא" לטובת הרוקד, לאריכות ימי הרוקד/ת, ליעילות ובריאות הגוף, ולהנאה כוללת של הרוקדים.

דינה חינקיס