כל סיפור הבישול שלי התחיל בכלל בהפרעות קשב וריכוז. כשהייתי בכיתה ד' מושג הקשב והריכוז עוד לא הפך לאיזו איכות שמתהדרים בה ולנושא השיחה המקובל במקידו- סנטר בתל ברוך צפון. בזמנו קראו לילד בשמו(או שלא קראו לו בכלל, אז הסתובבנו לנו לבד ברחובות, מי קרא לנו בכלל?)דיסלקטיות, עצלנות או סתם פיגור. האמת היא שבטח כמה מוחות גאונים פוספסו בגלל חוסר אבחנה של התופעה אבל לפחות אנשים לא סבלו מעצירות מנטאלית בעקבות כל הפוליטקלי-קורקט שבא עלינו לכלותינו.
בכול אופן, כמו כל ילדה עם הפרעת קשב, שבשיעורי היסטריה שומעת רק "ובשנת _________19" ופתאום בום!! נעלמת, גם
ההיסטוריה של המהפכה הצרפתית פסחה עליי, אבל איכשהו הבנתי שלצרפתים יש סטייל וגם כשהם עושים מהפכות, הם עושים את זה כמו שצריך, עם הוצאות להורג פומביות וכולי. ככה בקלאסה.
בגיל 18 החלטתי לנסוע עם חברתי שרון ללמוד צרפתית בסורבון, המהפכה הצרפתית ופרק של בברלי הילס כשברנדה וקלי נוסעות לפריס (לא לפי סדר החשיבות ) השפיעו עליי קשות. (שכחתי להזכיר שנשארתי קצת ילדה צפונבונית-אבל חמודה אש!)
בקיצור בעוד חברתי שרון חזרה עם צרפתית גורמה, אני עודני תקועה ב"מי טוטפל, קומו טוטפל" שכן בעוד היא חרשה, דגרה ועמלה, פתרה לה אנסינים והאזינה לקלטות, אני נשאבתי לשווקים, לבשר התלוי, לדגים שמפרפרים את הפרפור האחרון שלהם ולירקות הבשרניים...אחח..לזה אני קוראת פריז!!!!!!!! בקיצור, היא למדה ואני זרקתי לסירים ולמחבתות צדפות, סרטנים כחולים, גבינות עם עובש, עלי אנדיב וכתף בשר תוך כדי שינון אדוק "מי טוטפל, קומו טוטפל". אז כנראה שאני כבר לא אקרא בשפת המקור את ספריה של מרגריט דיראס אבל בשלנית מקצועית יצא ממני. ותודה לברנדה וקלי.
לזכר הימים ההם ולמען חירות, שיוויון ואחווה, קבלו מתכון עם באגט!
מניפת באגט עם מוצרלה ועלי ריחן טריים
1 באגט חתוך לאורכו לפרוסות , אבל לשמור על הבסיס שלם
2 כדורי מוצרלה באפלו גדולים
70 גרם חמאה
1 שן שום
עלי בזילקום
מלח, פלפל
אופן ההכנה:
1. חותכים את הבאגט אבל שומרים על הבסיס שלם
2. מחממים במיקרו 20 שניות חמאה עם שן שום
3. פורסים את המוצרלה לפרוסות
4. בעזרת מברשת , מברישים את פרוסות הבאגט בחמאת שום ושמים פרוסת מוצרלה ועלה ריחן בכול "כיס"
5. מברישים את הבאגט בחלק העליון בחמאה שנותרה
6. מחממים תנור ל-180
7. עוטפים את הבאגט בנייר אלומיניום
8. אופים 12 דקות או עד שהמוצרלה נמסה
9. מגישים חם