יוגה כמדיטציה וכדרך חיים

היוגה ידועה כיום במערב במיוחד כהתעמלות פיסית. היוגה נהייתה שכיחה מאד בסטודיואים ובחדרי הכושר. במשך השנים, כמורה ליוגה שמתי לב כי האנשים המחפשים יוגה מצפים בתת מודע שלהם למשהו נוסף. אדם יכול להגיע לשעור ראשון של יוגה ולומר שהוא רוצה להתחזק, או להתגמש, להתאזן ריגשית, לשפר את קוצר הנשימה שלו. כל אחת מאלו היא סיבה ממוינת להתחיל לתרגל יוגה. אדם הנשבה בקסמי היוגה ומתמיד בתרגול, במשך הזמן מגלה את הסודות החבויים בדרך זו. היוגה מחברת אותנו אל עצמי פנימי יותר. היא עוזרת לנו לנקות חסימות בגוף ולהיות מסוגלים להתבונן פנימה בעיניים "אוביקטיביות" יותר. דרך היוגה מחדדת את הכנות והיושר הפנימי. במקום כזה ניתן להיות מודעים לגישתנו הפנימית כלפי כל מה שהחיים מציגים בפנינו. לשים לב כמה הגישה שלנו היא מתוך האהבה והחופש והיכן המייצרים שעדיין בתוכנו מצמצמים את הזרימה שלנו בחיים. המודעות למקומות אלו והשהייה בהם בנוכחות שקטה ובכוונה חיובית מובילים לשיפור עצום באיכות חיינו. במערכת היחסים הראשונה והמשמעותית שלנו עם עצמנו וכפועל יוצא מכך בכל שאר מערכות היחסים המקיפות אותנו. ההתבוננות פנימה מתוך נוכחות שקטה ויכולת להיות בלי שיפוטיות ובלי צורך להגדיר מפתחת את מה שנקרא "אהימסה" = אי אלימות. היכולת להיות עם עצמנו. באמת. ולשים לב איך אנחנו מול עצמנו. מול כל מה שעולה. מקום פנימי זה מפתח את העדינות שלנו. את היכולת שלנו להמשיך ולהיות בתשומת לב. במרחב של הלב. ולהגדיל את יכולת ההכלה שלו. ומכאן לפנות החוצה אל העולם, ממקום מוכן ומזומן ומחויך.

נינה שדות
מורה ליוגה