גבולות כן או לא? למה? כמה? איך?

כן או לא?
השאלה הראשונה שנשאלת ביחס לגבולות היא בכלל אם צריך אותם או לא, יהיו שיטענו שבעולם ללא גבולות הם סוף כל סוף יוכלו להשיג מה שהם רוצים ויהיו אחרים שיגידו כי הגבולות מחייבים אותם לנהוג בצורה זו או אחרת,
אם כן, ארצה לשאול מספר שאלות בנושא:
• אתם בביתכם, מתקלחים, לפתע יש הפסקת חשמל - מה תעשו? דבר ראשון תתנגבו ורק אז תלכו אל לוח החשמל או שתגעו בו רטובים לגמרי?
• אתם ברכב והגעתם לרמזור הוא מראה את הצבע האדום – איך תנהגו? תחצו את הכביש או תעצרו?
• זכיתם בכרטיס טיסה למדינה עוינת, טרוריסטית – האם תטוסו לשם או תסרבו להצעה?
אני מניחה כי רובכם (אם לא כולם) עניתם תשובות זהות,
לא תגעו בחשמל רטובים לגמרי – כי אתם יודעים שיש סכנה של התחשמלות.
לא תעברו את הרמזור באדום – כי אתם חוששים שמא תפגעו ברכב אחר או תפגעו בעצמכם.
ולא תטוסו למדינה עוינת – כי אתם מפחדים שמא יהרגו או יחטפו אתכם.
אז אפשר להסיק כי כן, אנו רוצים גבולות, היות והם שומרים ומגנים עלינו.

למה?
האם כל הגבולות שומרים עלינו? האם הגבולות יוצרים עולם שבו אי אפשר להשיג את מה שאנו רוצים? או שאנו צריכים באמת להתאמץ עבור כך.
בקבלה לאוניברסיטה ישנה רמת סף מסוימת, אשר צריך לעבור מבחנים ולהוציא ציונים כדי לעבור ולהתקבל לחוג המסוים – כאשר אנו נמצאים בצידו של אלה המנסים להתקבל אנו נאבקים, מנסים, כועסים ולא תמיד מבינים מדוע הרף הוא כל כך גבוה וגם אם כן התקבלנו אנו לא מבינים מדוע הדרישות הן כל כך גבוהות בחוג שהתקבלנו וחלק מהסטודנטים שאיתנו כבר הספיקו לנטוש לאורך השנים.
מאידך, כאשר אנו פונים לאיש מקצוע, פסיכולוג, עורך דין ואפילו טכנאי המגיע לביתנו – אנו רוצים ומצפים ממנו שייתן לנו את השירות הטוב ביותר, אנו לא מוכנים לוותר, כועסים ומתלוננים כאשר אנו מקבלים טיפול שלא פותר את בעיתנו ואנו סומכים עליו כי הוא הוסמך לטפל בקושי שלנו וכי בידו נמצא הפיתרון אשר יסיים את הבעיה בצורה הטובה ביותר.
אם כן – הגבולות דורשים מאיתנו להיות טובים יותר, לעמוד בציפיות אך גם מבטיחים לנו שבאמצעותם נוכל לפתור בעיות וקשיים בהם אנו נתקלים.

כמה?
גבולות נמצאים בכל מקום, בכל דבר, בכל זמן שתבחרו.
יש לנו גבול בין מדינות, גבול בין שכנים בבניין, יש לנו גבול בין החדרים בבתינו,
יש לנו גבולות לכמות האוכל שאנו קונים בהתאם למשכורת שלנו ויש גבול ביחס לכמות שעות השינה שאנו נזקקים להם כדי לתפקד,
ועם ילדים – איך נוכל לדעת כמה גבולות להציב להם?
ילדים זקוקים לגבולות בדיוק כמו שאנו צריכים אותם, הם צריכים זמן שינה המתאים להם, הם צריכים לדעת את המטלות שלהם, הם צריכים לדעת כמה ומה מותר להם לאכול.
זכרו כי מטרתם הגבולות היא לשמור עלינו ולכן אנו צריכים אותם.

איך?
זה שלב העשייה, הוא דורש התבוננות פנימה והסתכלות על האני האמיתי שלך כהורה, הוא דורש להגיע להחלטות ובעיקר הוא דורש לעמוד בהחלטות האלה.
אם כן, איך יוצאים לדרך?
1. בחרו גבול ראשון, אחד.
מתחילים רק באחד. כן אחד.
למרות הרצון להצליח בכול יחד, למרות השאיפה להפוך עכשיו את הבית למקום מאורגן, מתוכנן ומסודר – מתחילים עם אחד, בודקים איך אתם מתמודדים איתו, האם אתם באמת עומדים בו, איך הילדים מגיבים ורק כשהוא עומד יציב ומוכן ממשיכים לבא אחריו.
2. הגדירו את הגבול במדויק. לדוגמא, החלטנו שהילדים בשעה שמונה נכנסים למיטה, מה זה אומר? שאם יש תוכנית מותר להישאר יותר מאוחר?
שאם הם נשארים עם אמא אז מותר עוד קצת ואם הם עם אבא אז הם במיטה?
עברו על כל "המכשולים" שעלולים למנוע מכם לעמוד בו וענו היטב על כל אחד מהם, מצאו מענה לכל אחד מהם עד שתגבשו עמדה ברורה.
3. תכננו עצמכם. עצבו לעצמכם סדר יום כך שתוכלו לעמוד בו, אם תתכנו כל יום לבלות עם הילדים לבקר חברים או להגיע הביתה מאוחר, הם לא יוכלו לעמוד בכך וגם אתם לא.
4. אל תדחו למחר. ברגע שהחלטתם התחילו ליישם, אין זמן יותר טוב להתחיל מאשר עכשיו, אל תנסו לדחות ליום אחר, לזמן אחר, למועד בו יהיה יותר נוח, תמיד יהיו דברים שיפריעו, תמיד תהיה תחושה שיש זמן טוב יותר – אך אין אמת בכך.
5. התמידו.
התמדה חשובה עבור ילדכם שהם יראו כי ההורים שלי אומרים משהו ועומדים בו – כך הם יוכלו לבנות מערכת של אמון וביטחון איתכם.
ההתמדה חשובה גם עבורכם – היא חשובה על מנת שתוכלו להתקדם לגבול הבא, בשביל שתוכלו למצוא זמן לעצמכם ובעיקר שתאמינו בעצמכם וביכולות שלכם כהורים וכאנשים.

בהצלחה... :)