איזה סגנון מומלץ ללמוד ראשון

לדברי מורן מימון בעלת בית הספר לשחייה "סגנון": " המידע רב ולכן נוצר בלבול. קיימות שתי אסכולות עיקריות, האחת מצדדת בלימוד חתירה כסגנון ראשון ואילו השנייה תומכת בסגנון החזה".

מה הם הסגנונות המועדפים ללימוד כסגנון ראשון בגילאי 5.5+

סגנונות השחייה המומלצים ללמידה, בעיקר בגילאים הצעירים, הם סגנון החזה וסגנון הגב הקלאסי. מבחינת הנשימה והמאמץ הגופני, שני יסודות בסיסיים בכל סגנון שחייה, אפשר להשוות את סגנון החזה להליכה ואת סגנון החתירה לריצה. והרי לא מתחילים לרוץ לפני שלומדים קודם ללכת, נכון?

שחיה בסגנון חזה:
השחייה בסגנון חזה מקנה שליטה קלה ונוחה יותר בנשימה. בעת השחייה, הראש מביט קדימה, במנח המשכי לגוף, מה שמאפשר לתלמיד, בעת הרמת הראש לשאיפת אוויר, להביט הצידה ולפנים, לראות מה קורה מסביבו בבריכה, להתמצא במרחב בצורה המיטבית ולחוש ביטחון.
להבדיל מהנשימה בסגנון החתירה, שהיא צידית ולא טבעית ואינה מאפשרת מבט חופשי קדימה ולצדדים.

כמו כן סגנון החזה עדיף בסיטואציות מאיימות כגון: כשהבריכה עמוסה, כששחיין נתקל במקרה בשחיין אחר, כשהמשקפת מתמלאת פתאום במים או כשהתלמיד חווה מצוקה או פחד כלשהו - קל התקדם בשחיית חזה בעזרת תנועת ידיים ורגליים עם ראש בחוץ כדי לסדר את הנשימה או להתמצא במרחב, לעומת סגנון החתירה שלא תורם לרגיעה ולשקט הנפשי בסיטואציות מהסוג הזה.

הבדל נוסף בין סגנונות החזה והחתירה הוא שסגנון חזה מאפשר מנוחה של 3-5 שניות במנח החץ, בסיום כל תנועת ידיים ורגליים, ומפחית את המאמץ. לעומתו, סגנון החתירה מאלץ את הידיים והרגלים לעבוד ברצף וללא הפסקה, מה שגורם להאצת הדופק ולעייפות, שאינה מומלצת בשלבים הראשונים של לימוד השחייה.

סגנון חזה מומלץ לחיזוק שרירי חגורת הכתפיים של הילדים

סגנון החזה מומלץ ביותר לילדים הסובלים מחולשת שרירים בחגורת הכתפיים, תופעה נפוצה בקרב ילדים בשל אורח החיים היושבני שלנו: סגנון זה מפעיל הרבה קבוצות שרירים ,תורם לשיפור המוטוריקה העדינה והיציבה ועובד על חיזוק חגורת הכתפיים. ועל כן משפר את הדימוי העצמי והגופני החשובים כל כך במעבר לכיתה א ובגילאים הצעירים.

סגנון גב קלאסי
במקביל ללימוד סגנון החזה, מומלץ ללמוד גם גב קלאסי, בו שתי הידיים מתרוממות מעל הגוף, בו זמנית עם תנועה מעגלית ברגלים כמו בסגנון החזה. חשוב לשלב את סגנון הגב בתהליך הלימוד הראשוני בעיקר בגלל תחושת המים וההתמצאות במרחב, אותה רוכש התלמיד, המאפשרת לו להתהפך על גבו בעת מצוקה נשימתית או במאמץ מוגזם.


לימוד סגנון גב קלאסי:
אמנם, תלמידים רבים חווים קושי בעת הכנסת הפנים למים במנח של ציפה על הגב ותחושה מאוד לא נעימה כשנכנסים מים לקנה הנשימה, אבל לאחר שילמד להסתדר עם נשימה בשחיית גב, יידע להסתדר בקלות גם בסיטואציות מאיימות כמו גלי ים, נפילה למים, צלילות ועוד.

הקושי העיקרי בלימוד סגנון הגב נובע ממרחב ראייה מוגבל ומהפחד לאבד שליטה. ילדים ומבוגרים רבים נרתעים מציפה על הגב וממגע המים באוזניים ולעיתים אף עלולים לחוש סחרחורת קלה.

מתי מתקדמים לסגנונות החתירה והגב-חתירה?
כאמור ההכירות עם עולם השחיה נעשית עם סגנון החזה והגב הקלאסי. לאחר שמושגת שליטה בסגנון החזה ולאחר שהילד או הילדה מסוגלים לשחות 2 עד 3 בריכות באורך 25 מטר בסגנון חזה, באמצע הבריכה, כשהמורה מחוץ למים וללא עצירה - מומלץ להמשיך ללימוד סגנונות החתירה וגב-החתירה.
ברוב המקרים, בתוך 6-8 שיעורים יכולים התלמידים להשתלט על סגנון החתירה בקלות.

למרות ההמלצה ללמוד את סגנון החזה קודם, סגנון זה אינו חשוב בהמשך החיים. לכן, גם אם הילד או הילדה לא מפעילים את הרגלים בצורה מדויקת, ברגע שהם מסוגלים לסיים בריכה באופן רגוע אפשר להמשיך בבטחה ללימוד החתירה ובגב חתירה.

לכל סגנון שחייה היתרון שלו
סגנון חתירה
מנח: הגוף שכוב על המים במצב אופקי (ציפה על הבטן), הידיים עובדות כמו משוטים הנעים לסירוגין והרגליים מצליפות במים ברצף. האוויר נשאף לסירוגין, לימין ולשמאל, מידי רצף של שלוש תנועות ידיים.

סגנון חתירה
סגנון החתירה נחשב למהיר ביותר מבין ארבעת סגנונות השחייה התחרותיים. הוא דומה מאוד לפעילויות היומיומיות של האדם כמו הליכה/ריצה ולכן הוא הופך לחשוב ויעיל מבחינת ביצוע התנועות. הוא קל ללימוד מבחינה קואורדינטיבית והחסכוני ביותר מבחינה אנרגטית.
כמו כן, הוא המיטבי לפיתוח הכושר הגופני והיכולת האירובית. סגנון החתירה מומלץ ביותר לסובלים מבעיות גב, בתנאי שישנה הקפדה מלאה על תנוחת גוף תקינה לאורך כל השחייה.
סגנון גב-חתירה
מנח: הידיים מתרוממות מעל הגוף אחת אחרי השנייה, כמו משוטים, והרגליים מצליפות במים ברצף. סגנון הגב-חתירה נחשב לקליט ולפשוט מהבחינה הקואורדינטיבית ומבחינת הנשימה. יש המלמדים סגנון זה כסגנון ראשון, מאחר ודרכי הנשימה פנויות ממים והוא מאפשר לעבוד על שרירי הגוף מלפנים ומאחור בצורה מאוזנת.


סגנון גב חתירה

סגנון זה מחזק את שרירי הבטן, הגב והרגליים אך חשוב מאוד לדעת לבצע אותו נכון.
לסגנון חיסרון אחד: השוחה לא רואה לאן הוא מתקדם ואינו יודע מה מתרחש מאחוריו. לשיטתי, מומלץ להכנס ללימוד סגנון גב-חתירה במקביל לסגנון החתירה וזאת, על מנת לבסס את תחושת הנוחות במים בכל תנוחה ומצב גופני וכדי ליצור איזון בעבודת השרירים מלפנים ומאחור.

סגנון פרפר
נחשב לסגנון רב עצמה, הדורש מאמץ פיזי גדול וקואורדינציה גבוהה. ייחודו טמון בתנועה הגלית (תנועת הדולפין) המתחילה באגן, עוברת לירך, ממשיכה אל הברך ומסתיימת בקרסול. סגנון זה קשה ללימוד עקב הדרישות הקואורדינטיביות הגבוהות והמורכבות, ולפיכך, זהו הסגנון האחרון ללימוד, אם בכלל, בגילאים צעירים.
סגנון שחיית הפרפר אינו מומלץ לסובלים מבעיות גב ויציבה.

אז איזה סגנון שחייה עדיף? האם יש לנו מנצח?
ככלל, השחייה מומלצת במיוחד כאמצעי שיקומי של פגיעות אורתופדיות רבות כגון בעיות גב וליקויי יציבה. גם רופאים המתמחים בליקויים במערכות הלב, הדם והנשימה ממליצים למטופליהם לעסוק בשחייה בכדי לשפר את מצבם.
הבעיה מתחילה כשחלק מהרופאים והאורטופדים ימליצו למטופל לשחות מבלי להנחות אותו איזה סגנון מומלץ ומתאים לו ביותר. חשוב לזכור ששחייה לא נכונה או לא מתאימה גורמת יותר נזק מתועלת. לא רק שהיא לא תשפר את המצב, היא אף עלולה להחמיר אותו וליצור בעיות נוספות.

המלצתי האישית ,גיל 5.5 6+ וללא רקע / התנסות מים מוקמדת עדיין עם מצופים להתחיל בחזה לאור הדברים הנ"ל.
בגילאי 3-5 בהחלט אפשר ללמוד ללא מצופים סגנון חתזה ( חתירה+ חזה) רגליים חתירה ידיים חזה והגדולים יותר אף חתירה מלא גב ואז חזה בסוף פרפר.
קראו את הכתבה לכל גיל יש תרגיל.

לפרטים נוספים : מורן מימון סגנון ביה"ס ללימוד ואימון שחייה בפתח תקווה
שכונת נווה עוז החדשה