על היוגה סוטרה של פטנג`לי Yoga Sūtras of Patañjali
זהו הטקסט המרכזי ביותר כיום בהקשר של תפיסת העולם היוגית. הוא נכתב על ידי פטנג`לי ככל הנראה, במאה השנייה לפני הספירה. במאמר זה נדון על הקשר בין הטקסט לתירגול היוגה בחיי היום יום.
המאמר קיבל את הציון:
נצפה: 1416 | דורג: 0
|
תודה שהצבעת עבור מאמר זה!
|
|
היוגה סוטרה הוא טקטס שעוסק במבנה התודעה, בנפש האדם. פטנג'לי איגד את המידע והפקרטיקה שהיו נוכחים במאה השניה לפני הספירה לכדי 195 סוטרות המביעות את ההשקפה כי האדם חי באי נוחות מתמדת, במעגלי מחשבות והתניות בלתי פוסקים, שבוי להרגליו ולפחדיו. התרגול היוגי, כפי שמוצג ביוגה סוטרה מפורר ומרדד את תבניות ההתנהגות הללו, את הרגלי התודעה ומביא את האדם להבנה קוגניטיבית נכוחה של מי הוא באמת. האדם על פי תפיסה זו, חי בזיהוי שגוי של עצמו, הוא משליך (adyasa) את כל מה שאינו אני על האני. בצורה זו הוא מזהה את עצמו עם מחשבות, תחושות, חפצים, מקומות שהם חלק מן הפרקריטי (הנראה) ולא עם הפורושה (הרואה).
בפרק הראשון, הסמדהי פאדה (הפרק על המדיטציית הסמדהי), מתאר פטנג'לי את הפעילות המנטאלית הנורמלית ואת המצבים שניתן להגיע אליהם בהפסיקה. הוא כותב על הגבלה של כמה מעגלי ההתניות, דפוסי החשיבה ותבניות ההתנהגותיות של התודעה. הפעילות שיש להחלישה היא תנודות התודעה vṛttis)). הוא ממשיך ומתאר את הגונות guṇas)) - התכונות המרכיבות את נפש האדם ונמצאות במאבק מתמיד. התרגול היוגי, בתהליך מזכך, מביאן לאיזון בו הופכת הסטווה (תכונת הבהירות) לדומיננטית ומאפשרת את מצב הסאמיאמה (מצב מדיטטיבי עליון). מתוך המדיטציה העמוקה חוזרות הגונות למצבן המקורי והמאוזן. פטנג'לי מתאר את נפש האדם באמצעות מושג מצבורי הקארמה (כגון vāsanās ו-saṃskāras): כל אותן פעולות מהחיים הקודמים והנוכחיים שמעצבות כל רגע את מבנה התודעה ואת החלטות האדם. גם הן מתפוררות עם ההתקדמות בתרגול היוגי. המעגל הנוסף שכדאי להזכיר הוא המכאובים ה-kleśas הכוללים בורות- avidyā, תחושת אגו-asmitā, תשוקה-rāga, דחייה- dveṣa ורצון להמשכיות החיים- abhiniveśa. היוגה היא כיבוי והפסקה של כל אלה. בסדהנה פאדה (הפרק השני- הפרק על התרגול) פטנג'לי מציע פרקטיקה מסודרת ולינארית שאמורה להוביל להתרת המכשולים והפסקת הפעילות המנטאלית הנורמטיבית. הוא מנחה את היוגי מה עליו לעשות כדי להגיע לאותו מצב של נפש מזוככת ממכאובים והתניות. בפרק השלישי הוא מתאר את ההישגים העל טבעיים הנובעים מזיכוך התודעה (תופעות על טבעיות הנובעות כתוצאה מסאמיאמה). בפרק הרביעי מתאר פטנג'לי את הטבע של האדם שנמצא במצב של הבנת העצמי ומשוחרר מכבלי התפיסה הקוגניטיבית הנורמטיבית והשגויה. בפרק זה בא לידי ביטוי הפרדוקס הגדול של היוגה סוטרה. החוויה היומיומית הבסיסית של המתרגל סותרת את המצב הקוגניטיבי הנכון. זאת אומרת שהטבע הוא להזדהות עם הפרקריטי - הרגשות המחשבות והגוף שלנו, ואילו בניגוד לטבע, הזיהוי העצמי הנכון הוא עם העין המתבוננת בכל. דווקא למבט החיצוני הזה קשה לנו להתקרב באמצעות החושים.
הקשר של כל זה ליומיום שלנו מתבטא באימון. אנחנו לוקחים את התיאוריה הזו, מאמצים לתוך החיים את הפרקטיקה המוצעת, את התרגלים הפיזיים והמנטאלים. כך אנו נוכחים כיצד ככל שמתמידים, שמתרגלים מתוך כנות וחוסר תחרותיות, מתוך השלמה וקבלה של המציאות סביבנו, התודעה "מתנקה" מהרגלים רעים, ממחשבות שליליות, מתבניות התנהגותיות של שנים. זה לא קל, וזה דורש זמן ןהתמדה, אבל לאט לאט מרגישים איך זה קורה. בעידן של ימינו, כאשר המתח הוא הגורם השולט בחיינו, מכתיב את צעדנו וגורם למחלות בגוף ובנפש כאחד, תרגול היוגה מביא אפשרות אמיתית להרפות, להירגע וליצור שלווה, בריאות ואיזון נפשי.
אהבתם?