מי אמר שאין לי כשרון מוסיקלי?

פעמים רבות הגיעו אלי אנשים שרצו לנגן פסנתר. מה זה רצו? חלמו! אבל כמעט תמיד נשמע תירוץ קטנטן בזוית הפה.
אין לי כשרון או אין לי שמיעה מוסיקלית.

מי אמר שאין להם כשרון או שמיעה מוסיקלית? לרב זו החלטה אישית של אותו אינדיבידואל. בדרך כלל מוטעית לחלוטין.

השמיעה המוסיקלית שהרב מתייחס אליה היא האפשרות לחזור על מנגינה שהושמעה ללא זיוף. תכונה זו של שירה ללא זיוף אינה קשורה דווקא לשמיעה מוסיקלית אלא ליכולת שלנו להפיק את הצליל שאנו שומעים בראש.

לא חסר נגנים שמזייפים כשהם שרים. יצא לי פעם לראות מנצח מפורסם מאד המעביר חזרה עם נגני התזמורת ומורה להם כיצד לנגן קטע מסוים. הוא שם דגשים על איכות הצליל או המקצב אך את המנגינה שהכינור או הקלרינט צריך לנגן הוא שר בזיוף נוראי. הסיבה היא שפשוט קשה לשיר דקויות מוסיקליות. הפקת צליל בשירה הוא דבר מסובך בעיקר כאשר הצלילים אינם מסודרים בסדר הגיוני או טבעי למה שאנו רגילים לשמוע.

אם איננו חרשים אזי אנו שומעים! לא רק ששומעים אלא יש לנו יכולות להבחין בין קולות חזקים לקולות חלשים או בין קולות מגוון שונה (מכונית לעומת ציוץ ציפורים),
מעבר לזה, אנו מסוגלים לזהות קול אדם זה מאדם אחר. זוהי תכונה הנחשבת מוסיקלית והיא מצויה אצל כל אחד מאיתנו.

כשבאים אלי עם טענות כאלה אני עושה בדיקה קטנה. משמיע שני צלילים בעלי גובה שונה ברצף ושואל לצליל הגבוה. הראשון או השני. עוד לא פגשתי אדם שלא יוכל להבחין בין צליל גבוה לצליל נמוך.

גם זיהוי של צליל נמוך וצליל גבוה הינה תכונה מוסיקלית. למעשה, זה כל מה שנדרש על מנת להתחיל לנגן.
שאר הדברים ובניהם חוש הקצב ניתנים ללמידה בשיטות שונות.

את השמיעה המוסיקלית שלנו אנו צריכים להכיר ואז לשפר אותה בדרכים שונות. השיפור יגיע דרך נגינה, ידע והבנה הרמונית ומלודית.

לכן.. אל תטעו בדעות קדומות. לכל אחד מכם שמיעה מוסיקלית. טובה יותר או טובה פחות אך בהחלט מספיקה על מנת שתוכלו לנגן ולחוות את החוויה העשירה מכל.