ההתרגשות לפני ראיון עבודה מגבירה סטרס, הדופק לעיתים מזנק, לחץ הדם נודד ועולה, חלקנו נחווה תחושה של אדרנלין גבוה אותו לרוב נתעל לאנרגיה חיובית וחלקנו האחר נחוש בנפילה, הקירות סביבנו יקרסו, התוכן יתבלבל ובטח שלא נוכל להציג את עצמנו כפי שתכננו מראש. על מצבים רגשיים הפוקדים אותנו מול מעסיקים ולמה הביטחון העצמי שלנו כל כך ממהר לצנוח
פאולו קואלו כתב באחד מיצירות המופת המוכרות שלו: "אלוהים בחכמתו האינסופית ברא את הגיהנום באמצע גן העדן, כדי שתמיד נהיה דרוכים ומוכנים לעבור את עמוד העינויים בעודנו חיים את שמחת החמלה....".
זאת בדיוק האנרגיה הרגשית שכל אחד ואחד מביא עימו כשהוא ניגש ומתמודד על תפקיד כזה או אחר בחייו, בין אם בראיונות עבודה, בין אם בשיחה אישית מול מעסיק לצרכי קידום או הבהרת הגדרת התפקיד.
סטרס הוא מושג אשר מציין תחושת מצוקה הנובעת מפגיעה במצב האיזון שלנו, כתוצאה מגירוי חיצוני מוחשי - פיזי או פסיכולוגי. במצב זה עשוי להיווצר קושי בהתמודדות עם גורם הדחק וחוסר הסתגלות התנהגותי, תחושת פחד וחרדה, רגשית או פיזיולוגית (פגיעה במערכת העיכול, לחץ דם גבוה ודיכוי המערכת החיסונית).
הסטרס נגרם כתוצאה "משימוש יתר" במנגנון אשר משחרר אדרנלין, מנגנון FFF
(Flight , Fight ,Freeze)
לאחר שחרור האנדרנלין גוברים קצב הלב וקצב הנשימה, שרירים מתכווצים (מוכנים לפעולה), אישונים נפתחים והגוף נדרך לפעולה שיכולה להיות אחת משלוש: בריחה, קפיאה במקום, או לחימה.
דווקא בסיטואציות מלחיצות כראיונות עבודה אנו נוטים לברוח מהסיטואציה, כלומר להתעלם מהמטרה לשמה הגעתי ולא להיות נוכח במציאות העכשווית, לקפוא במקום, מה שנהוג להיקרא בלק אאוטים - מתקשה לזכור מה אני רוצה לספר (על עצמי בדרך כלל) או להיות מאוד תוקפני, אגרסיבי, נוטף מידע שיכול אף לאיים על המראיין שיושב מולי.
דווקא בשלב הראשון, שלב הזיעה הקרה, הסטרס והדופק המוגבר, רגע לפני שתבקש לענות על שאלת השאלות המכריעה, בה אתה מקבל את הזדמנותך הכמעט יחידה לנסות להעביר איזשהו מסר אישי, יכולת ואיכות אישית שאינה כרוכה ביכולותייך המקצועיות, רבות ככל שיהיו. אז דווקא אז - אני תמיד ממליצה לשתף: "אני מאוד מתרגשת עכשיו... המעמד קצת מרגש אותי", לקחת לגימה מכוס המים שהוצעה לך דקה קודם, לנשום עמוק ולהתחיל ממקום אמיתי, כן, שלא עסוק בלהסתיר את רגשותייך הכי טבעיים שיש.
שימו לב שמחקרים הוכיחו כי הרושם הראשוני מתקבל למעשה בשלושים השניות הראשונות. כלומר – עוד לא באו לידי ביטוי המסרים, ההיסטוריה התעסוקתית, וכבר נוצרת ההתרשמות המשמעותית הראשונית. שפת הגוף שלך, חוסר הנינחות הפיזית, הגוף הנוקשה יעידו ויספרו למעסיק על הרגשתך הכה אנושית, שאותה הוא לא תמיד יוכל להבין ואף יצליח לקטלג כהתנהגות שאינה מתאימה לעובד אותו הוא מחפש. בעבודה אישית המשלבת נשימה מעגלית, טכניקות של מדיטציות ודימיון מודרך, עבודה על שפת גוף מותאמת אישיות וקשר עין, יובילו את הגוף והנפש לחיבור האידיאלי ואף יעזרו לו להשתחרר מהחזקה כמו במצב קיפאון (לסתות נעולות, בטן מוחזקת).
אם כן, מעבר לתנועות ידיים, רגליים, ראש ושפת גוף נינוחה (אותם ניתן לתרגל כמעט תמיד בקלות), הנוכחות הרגשית וכושר הביטוי שלך יעמדו במבחן המציאות, ומניסיון אישי אומר שאלו הן הבעיות המרובות הפוקדות מחפשי עבודה באשר הם. מדובר בבעיות רגשיות אשר מתיישבות בנחת על דפוסי חשיבה, אמונות ותפיסות שאינן משרתות אותנו כראוי, ודרך העבודה הרגשית - לומדים לשחרר אותן ולהפסיק להתנהל מתוכן. העבודה נעימה ומחברת, מאוד אישית ואף מסקרנת, מאפשרת לאדם לרוב ללמוד על עצמו מתוך ובתוך התהליך, והכי חשוב לדעת שמעבר לשפת הגוף, הסימנים והסממנים הנכונים, המכשול הגדול ביותר הוא מכשול הביטוי. הביטוי האישי של כל אחד ואחד מאיתנו משקף את אישיותנו אל מול המראיין, המטרה היא להצטייר כאנושיים ולא כעכברי מעבדה שעמלו ושקדו שעות על מציאת התשובה ההולמת, המנוסחת היטב והטובה ביותר עבורו.
תמיד אמרו לי בחיי - היי מי שאת, וזה נהדר, נפלא ותורם המון לחיזוק הביטחון והדימוי העצמי, חשוב לזכור שדווקא בתוך תהליך אישי מעמיק - המועמד (הכי פוטנציאלי שיש) לומד קודם כל מי הוא בפני עצמו, ולרוב ההפתעות נעימות, ראיונות העבודה מוצלחים,
המודעות מחברת את כל האלמנטים יחד ומאפשרת לנו להעביר את המסר שנכון לנו, ולא את המסר המושפע, לחץ, סאטרס, חרדות או פחד מכישלון.
הצלחה שווה כישלון, זו הנוסחה ללמידה משותפת בחיים האלה, נסו לנשום עמוק, להתרווח, למצוא את המקום הבטוח עבורכם אל מול המעסיק והכי חשוב - מול כל תהליך, נסו להיכנס פנימה וללמוד.
לימור גריף 054-5713651