מה אני מלמדת בחוג מוכנות לכיתה א`?

כשם החוג כן הוא – הכנה לכיתה א'.
אנחנו מתכוננים.
כמו שלפני אירוע אנחנו מתכוננים – רוכשים בגדים, שולחים הזמנות, מתרגשים אך עדיין לא חוגגים.
כך גם בחוג שלי: רוכשים כלים ללמידה, מתכוננים לקראת הצפוי בכיתה א' הן מבחינת התכנים, הן מבחינה מוטורית והן מבחינה רגשית. מתרגשים אך עדיין לא מתחילים...
אז מה זאת אומרת כלים ללמידה?
למשל בקריאה: לומדים להכיר את האותיות ואת צליליהן. לומדים את סדר האותיות. לומדים איך צליל נבנה כלומר, איך האות ב הופכת ל - ב במילה "בית" או ב במילה "ברז". לומדים לזהות צליל פותח וצליל סוגר.
כל אלה ועוד הם מוכנות לקריאה.
ילד ששולט היטב בכל אלה יכול להתקדם לקריאה. ילד ששולט באלה, ירכוש קריאה מהר מאד.
רבים ההורים השואלים אותי אם אני מלמדת קריאה. מרבית ההורים לחוצים בעניין הקריאה ובצדק. הקריאה היא חשובה ביותר. אך קודם לקריאה יש "לשמוע" את האותיות ואת צליליהן– מה שנקרא מודעות פונולוגית. בלעדיה אין קריאה משמעותית.
האמינו לי – הרבה יותר קשה, גם לתלמיד וגם למורה, לתקן קריאה והבנת הנקרא מאשר ללמד קריאה בסדר הנכון והמיטיב.
מטרת החוג שלי היא לא ללמד קריאה. המטרה היא להכין את הילד לקראת קריאה. אם הילד מסוגל ויכול להתקדם הלאה – נפלא. כמובן שאקדם אותו ואלמד אותו קריאה. ואם לא? ואם לילד קצת קשה והוא מתקדם לאט יותר? לכן אינני מבטיחה לאף הורה שבסוף השנה, לכשיסתיים החוג ילדו ידע לקרוא. אני כן מבטיחה שהילד יהיה מאד מוכן לקריאה.
זו בדיוק הסיבה שאני עובדת רק בקבוצות קטנות: כדי להכיר ממש מקרוב כל ילד ולכל ילד "לתפור חליפה" מתאימה. יש ילדים שמהר מאד "מבינים עניין" ויכולים לדלג בקלילות לעבר הקריאה ויש כאלו שנזקקים לתרגול נוסף וחזרה.
אותו דבר בחשבון.
לומדים לספור ולמנות, לומדים להכיר את רצף המספרים, תפיסת כמות, יחסי גודל ועוד.
ילד שקולט ומבין יתקדם הלאה: אלמד אותו תרגילי חיבור וחיסור – מה שנקרא "סיפורים חשבוניים". ילד אחר, איטי קצת יותר, יתרגל שוב כתיבה של מספרים למשל או יחזור וילמד למנות.
בתוך כל אלו, אני עובדת על מוטוריקה עדינה, אחיזה נכונה של עיפרון, גזירה ועוד.
בנוסף על כל זה, גם מספרת סיפור ומעודדת שיחה התורמת לשיפור ההבעה ומעשירה את אוצר המילים.
הכוונה שלי בחוג לתת לכל ילד את הקרקע המתאימה, המועשרת והדשנה שעליה יקלט כל שתיל וזרע - ומשם אפשר רק להמשיך ולגדול.
שוב אני חוזרת - בגלל כל אלה אני עובדת רק בקבוצות קטנות.
כדי באמת לתת מענה נכון ומתאים לכל ילד.
במפגש השבועי בחוג, כל ילד עובד בתכנים ובחומרים המתאימים לו. ילד אחד יכול לחזור ולכתוב שוב אות מסויימת, אחר יעבוד על צליל פותח ואילו השלישי כבר יתחיל קריאה ממש. ילד אחד יפתור תרגילים וחברו יתאים בקו מספר לכמות.


זה הרעיון – להכיר כל ילד ואת הידע הבסיסי שלו ועל זה להמשיך ולבנות ולהקנות ידע.
לכן, לפני שנרשמים לחוג באים למפגש הכרות ללא התחייבות וללא תשלום.
כך אני מכירה את הילד והוריו. עושים תיאום ציפיות וביחד מחליטים על המשך הדרך.
כך לאט לאט, משבוע לשבוע נבנית קבוצה. הילדים לומדים להכיר זה את זה ונרקם ביניהם איזשהו קשר. קשר המספק ביטחון ונותן הזדמנות ביטוי למצבים רגשיים. ילדים המתקשים לדבר בגן במפגש מפאת ביישנותם - לפתע מדברים ומשתפים. לעיתים, הרבה יותר קל לילד (וגם לנו...) לדבר בפני קבוצה קטנה שהאוירה בה מאד מקבלת ותומכת.
לאחר שנה שלמה של "התכוננות" כזו – אין ספק שילדכם יהיה מוכן לכיתה א'.