אז למה פלסטלינה? אני שומעת את השאלה הזו אולי 9-10 פעמים ביום, מאז שהקמתי את "פלסטלינית", העסק שלי, ב2008.
למה פלסטלינה ולא פימו, למשל. למה פלסטלינה ולא צבעי שמן, או עיסת נייר?
הפלסטלינה נותנת לי, ולילדים שאיתם אני עורכת סדנאות
יצירה, תגובה מיידית. לילד שמחפש תמיד תשומת לב מיידית, היא החומר המושלם.
במגע יד קליל, היא מתעצבת ומגיבה לתנועה שלנו, לחום שבכף היד שלנו, ובמהרה, נהפכת לדמות או לחפץ שרצינו.
בסדנאות שאני מעבירה, אני מתחילה בהצגת דוגמא מוכנה מראש, לרוב של דמות שהילדים מכירים - בובספוג, דורה, דונאלד דאק, דרדס וכו'- לפי מה שהילדים עשויים לאהוב במיוחד.
ההפתעה שלהם נמהלת בקריאות "אני לא יודע להכין" ובתדהמה שגם הם מצופים ליצור כזה דבר, בידיהם.
לכן הסיפוק שהם מקבלים בסוף, אוחזים בידיהם את הפסלון שיצרו בעצמם, מצטלמים איתו ורצים להראות לאמא, כל כך מספקת :)