מה מניע את המנוע - התבוננות על המוטיבציה הפנימית

חשבתם מה מניע אתכם לעשות את מה שאתם עושים?
מפעולה פשוטה של הנעת היד, ועד לקבלת החלטה מה ללמוד, לאן לנסוע, איזה ספר לקרוא...
התבוננתם פעם על הקשרים בין מחשבות, תחושות ורגשות וההתנהגות שלכם?

התבוננתם על סוד המוטיבציה הפנימית?

מה עומד מאחורי המסתורין של "פתאום בא לי לעשות משהו" או – אני שוכב במיטה בבוקר... מהרהר... מתבונן בשעון... ואז יש את הרגע הקסום הזה שבו פתאום – אני "אוסף את עצמי" וקם.

מה גורם לילד לרצות ללמוד... מה גורם לנו להחליט להשקיע משאבים פנימיים...

ומהו אותו כוח רצון שמספק את האנרגיה לביצוע דברים?

מהו כוח החיים? החיוניות הפנימית? המרץ?

אני מתבוננת בתהליכים האלה עכשיו ורוצה לשתף אתכם במה שאני רואה:

אנו נולדים עם פרופיל גנטי פוטנציאלי שלעולם לא נדע מה "רוחב הפס שלו". חמשת חושינו מכווננים ביכולת קלט בלידתנו ואופיינו מתגבש באופן דינאמי מתוך דיאלוג בין התשתית הגנטית לבין הגירויים הסביבתיים שנקלטים על ידי החושים. התהליך הזה כולל גם השלכות של התנסויות העבר שלנו והרגשות שלוו התנסויות אלה.

כבר מגיל צעיר התודעה שלנו בונה את אמונות הגרעין שלנו: מה נכון, מה מתאים, מה רצוי, מה טוב... וכמובן ההופכי של כל אלה.

אמונות הגרעין הן כמו מסננת לתפיסת המציאות שקובעת את גודל החורים והזווית דרכם נאסוף אובייקטים, מהמציאות הרחבה, שמתאימים למודל שבנינו.

אין הנאה גדולה יותר מאשר לקבל חיזוקים לאמונות הגרעין שלנו. אין שביעות רצון גדולה מהתחושה ש"האמת נמצאת אצלנו בכיס", כשיש הוכחות בשטח!
בואו נתבונן בתחושת ההנאה הזאת:

היא בשיאה כשאנחנו:

1. מרגישים טוב עם עצמנו – במראיינו החיצוני
2. כשאנחנו חשים בריאים וההתנהלות הפיסית שלנו טובה .
(שום איבר לא מציק, לא מפריע, לא כואב)
3. כשמצב הרוח עליז, רענן
4. כשהמוח הלוגי שלנו שנון, מחודד
5. כשאנחנו יצירתיים בעשייה שלנו
6. וכשאנו מקבלים משוב חיובי וחיזוקים נעימים מהסביבה

אם כל האפיונים מ 1 ועד 6 התקיימו כשקיבלנו מהסביבה חיזוק לאמונת הגרעין שלנו, היא תתחזק עוד ועד בתחושה נעימה של הנאה ושביעות רצון.

הקידוד של תחושת הסיפוק מ"הוספת הוכחה" לכך שאנו צודקים, תגביר בנו את המוטיבציה הפנימית לרצות עוד מצב כזה.

זהו מצב אידיאלי שבו גירויים מהעולם החיצון מזינים את "האני המאמין שלנו" ב"הוכחות" שאנחנו צודקים. אם באותו זמן אנו מרגישים וחשים נפלא וגם המוח הלוגי שלנו "פועל שעות נוספות" כדי להסביר לעצמנו ולסביבה עד כמה אנחנו חכמים: "ראו צידוקים מהמציאות" ,הרי, כל המערכות הפנימיות – פיסי, רגשי, ולוגי מסמנות בצוותא – תחושת אושר וסיפוק פנימי.

לאחר שקודדנו בתודעה את התחושה הנפלאה של הסיפוק העצמי, מה יותר טבעי מאשר לשאוף ולצפות לעוד גל אושר כזה, ביום שלמחרת? או אפילו שעה אחרי...

תשומת הלב היא מעין זרקור פנימי שמקבל הוראה מהאגו לאתר עוד סיטואציה נעימה של הצדקה עצמית.
תשומת הלב מבצעת שתי פעולות צמודות – איתור והפנמה, איתור והפנמה.

הרי לכם הסבר למוטיבציה הפנימית שהולכת ומתגברת.

אבל, הדברים מסתבר לא כל כך פשוטים. מכוון שהמצב שכל ששת המצבים יקרו באופן האידיאלי כפי שהוצגו כמעט ולא קיימים...

הרבה פעמים אנו נתקלים בקונפליקטים פנימיים... כשיש סטירות בתוך אמונות הגרעין שלנו.
ככל שאנו גדלים, אנו רואים שהדברים הם הרבה יותר מורכבים מהחוקים שהפנמנו ושתוכנתנו ע"י המשפחה, הקהילה, התרבות והדת שלנו..ומהסרטים הפנימיים שבנינו מההתנסויות הקודמות שלנו , שמשפיעות על ההתבוננות העכשווית שלנו.

הבקיעים באמונות הגרעין קורים כשאנשים שאנחנו אוהבים ומעריכים – חושבים אחרת או מתנהגים אחרת ממה שחשבנו. אנחנו לעיתים די המומים, ואפילו כועסים עד כאב כשמישהו שאנחנו מכבדים, רואה מציאות שונה משלנו, או מביע השקפות אחרות מאיתנו. זה מערער את אשליית "המציאות הבטוחה" שבנינו בתודעה.

כשאנחנו בתחושת דיסהרמוניה פנימית, אנחנו לא אוהבים איך שאנו נראים, רגשות מציפים לנו את הגוף בתחושות לא נעימות, אברים פנימיים "מזכירים לנו" שהם קיימים כשאנו חשים שלא בטוב, אנחנו מרגישים תקועים, השגרה מעייפת אותנו והסביבה לא ממש מפרגנת.

מכירים את המצבים האלה – בקומבינציות שונות???

עכשיו, הבה נחזור לשאלה – מהוא המצית של המוטיבציה הפנימית?

מה יחזיר לנו את החיוניות, הרצון לפעול, את כוח הרצון, את הכיוון והכוונה? מהו אותו פלא שיצור מחדש את האיזון הפנימי וההרמוניה בין תחושות, רגשות ומחשבות?

אני מתבוננת בהתנהלות הפנימית של תתי מערכות של מחשבות, רגשות ומערכות פיסיולוגיות שיוצרות את מהות האדם, וכיצד היא ניזונה מהסביבה – ע"י מזון, חמצן וקלט המידע מחוש הראיה השמיעה והמישוש, וזה ברור לי שהמצית של המוטיבציה הפנימית נמצאת מחוצה לנו.

וזה קשור למושג "מצב הרוח" שהשפה העברית ביופי שלה מרמזת לנו על סודות החיים.

כשם שכוח רצון ושביעות רצון כשורים למנגנונים של התודעה שהם מחשבות, רגשות ותחושות, מצב הרוח, קשור לתוכנה הנצחית שבנו.

כשהמחשבות, התחושות והרגשות נמצאות בהרמוניה ואיזון פנימי ושקט יחסי, התודעה יכולה לפנות מרחב ריק להכיל בתוכה את הרוח. ואז מצב הרוח – מתרומם, ואז יש מילוי מצברים של המוטיבציה הפנימית ושל כוח הרצון.
כשמצב הרוח מרומם, יש כוונה ויש כיוון.
כשמצב הרוח מרומם, יש שמחת חיים שמקרינה גם כלפי הסביבה.
כשהסביבה מקבלת שמחת חיים, היא מגיבה בשמחת חיים.
המצית של המנוע הפנימי, הוא משאב ביקום. הוא יכול לחלחל לתוכנו כשאנו במצב של שקט של המערכות הפנימיות של התודעה.
ומדיטציה אם לא ידעתם, מביאה את הסביבה הפנימית של השקטת המערכות הפנימיות.