הורים למתבגרים

בין הדוגמאות השכיחות להתנהגות קיצונית ולא ראציונלית של המתבגר, הינה הסתגרות המתבגר בחדרו שעות. מצב זה יוצר אצל ההורה בלבול ואי ידיעה. מחד, תופעה זו מלחיצה את ההורה, לא רק שאינו מצליח לנהל שיחה עם המתבגר, הוא נענה בבוטות וזלזול, המתבגר מרחיק את ההורה ולא מאפשר לו להתקרב או לסייע. מאידך, מתרחשת תופעה חמורה יותר ואף עצובה של הוריםשאינם מודעים כלל למתרחש ועובר על ילדם. המתבגר יכול להסתגר בחדר ימים ואיש אינו דופק על הדלת ושואל לשלומו, ההורים אינם מודעים לכך, שילדם משווע לעזרה, הקשבה ומגע .

חשוב להבין, המתבגר נמצא בשלב בו הוא מעצב את אישיותו,זהותו האישיותית והמינית.
קיים אצלו בלבול גדול בין הרצון להיות עצמאי ובוגר להיותו תלוי במבוגר והקושי שלו לקבל תלות זו. המתבגר עושה באופן לא מודע ספרציה (הפרדה/ הבחנה) ואומר ומתנהג כאילו כל מה שהורה/ מורה, כל סמכות עימה הוא בא המגע, הוא לא טוב.

אנו כהורים/ מורים מרגישים שעומדת מולנו חומה, קיר בלתי חדיר והמאבקים שלנו מולם הם ניסיון לחדור בכל דרך, חומה זו.

על מנת שנעבור כולנו(מתבגרים, הורים ואנשי חינוך) בשלום תקופה זו, יש ללמד את הנפשות הפועלות, איך לצלוח תקופה מורכבת זו.

הדבר הנכון ביותר לעשות הוא לאפשר למתבגר לבנות אישיות בוגרת ועצמאית.שלב זה
נקרא "שלב ההפרדות מן ההורים" ולנו ההורים תפקיד חשוב בהצלחת שלב זה.

רבות נאמר כי החינוך מתחיל בבית ולההורים חלק גדול וחשוב בעיצוב אישיות ילדינו.

הורה יקר, קבל את השינוי ואל תתנגד לו.

הידע שיש בידך הוא כוח המסייע להתמודד עם מצב בלתי נסבל זה. הורים שאין בידם די

ידע או חושבים שאינם מתמודדים עם המצב נכונה, יכולים לקבל ידע ממגוון ספרים בנושא, סדנאות והדרכות הורים, אשר מעשירות את הידע והופכות את הקושי לפחות מאיים.

המתבגר זקוק לגבולות, היו סמכותיים, גבשו מהו הגבול הברור לכם, בטרם תדרשו אותו

מילדכם. היו סבלנים, בחוסר סבלנות ואפס סובלנות, תרחיקו את המתבגר.

היו שם עבורו, הורה תומך הוא זה הנוכח, נמצא תמיד, אינו מפחד מן המתבגר. זכרו,

המתבגר הוא ילד הזקוק לחום ומגע בדיוק כשם שהוא זקוק לגבולות. מגע חשוב גם

כשהמתבגר הודף אותנו, מעליב ומתריס ללא הרף. היו נכונים לחבק. ילד, זו אהבה ללא

תנאים וגבולות, לרוב מרגישים, כי הוא כפוי טובה. החשוב ביותר, לא להרים ידיים, לא לוותר עליו בשום מחיר. הורה צריך לדעת לקחת מרחק, לתת לו מרחב – אך לעולם לא לעזוב.

עודדו את המתבגר, הכילו אותו, בעיקר ברגעים הקשים, מצאו זמן איכות לבלות איתו בכל גיל.

היו עבור המתבגר סמכות, בדקו עם עצמכם כיצד אתם מתנהלים מול סמכות בחייכם.

זוגיות, למתבגר יש אבא, אמא, זוג הורים. השתדלו ליצור התנהלות המוסכמת ומוחלטת על

ידי שני בני הזוג, דברו בשפה אחידה, המשדרת לו יציבות וחוסן, עליהם הוא יכול להישען.

במציאות המודרנית, גדל המתבגר לסוגים שונים של משפחות. כל משפחה מהווה יחידה

חברתית, אשר יש לה חוקים, גבולות ונורמות התנהגות. התייחסו אליו כשותף, תנו לו להביע דעה והבהירו, כי לכל אחד במשפחה הזכות להביע דעתו בצורה עניינית המכבדת את כולם, אך לסמכות ההורית זכות המילה האחרונה.

למדו את המתבגר לקחת אחריות, החל מתפקידים אותם הוא מבצע בהתנהלות השוטפת

של הבית. בכל קושי ובעיה המתעוררים בניכם, החזירו את הפתרון אליהם, קבעו זמן לשיחה משפחתית ושיתוף.

לדבר! לדבר! נושאים רבים המעניינים את המתבגר, הם טאבו בשיחה עם הוריו (על זה לא מדברים). הורים, אל תפחדו לגעת בנושאי מעוררי מחלוקת: אלכוהול, סיגריות, יחסי מין,מוגנות, סמים למיניהם. דברו – אל תתעלמו. בבתים רבים מה שלא יודעים, עליו לא מדברים ונדמה שהוא אינו קיים ולכן אינו פוגע.

חשוב למקם את המחשב כחלק מן המרחב המשפחתי המשותף, כמעט בכל משפחה היום

יש לילד חדר מאובזר הכולל: טלביזיה ומחשב. היותם שעות בחדרם, אינו מאפשר לנו

ההורים להיות בשליטה על תוכניות הטלביזיה בהן הם צופים וחמור מזה האתרים בהם הם

מבקרים באינטרנט. היו במעקב באילו אתרים הם מבקרים, אם אתם חברים בפייסבוק, היו

חברים שלהם, כדי לראות מה מצב רוחם, לא על מנת להגיב להם או לחבריהם. היו נוכחים

בחיי המתבגר, שימו לב למצבי הרוח, עם מי הוא מסתובב ומה העדפות הבילוי שלו.

הורים יקרים, הדבר החשוב שאתם יכולים לעשות למען המתבגר הוא לקבוע היכן

לשים את הגבול. היו הורים לא חברים, גם כשהמתבגר מרחיק אותנו, הוא רוצה אותנו קרוב ויותר מכך צריך אותנו בקרבתו. שלא במודע הוא סומך עלינו, שתמיד נהיה שם. היו שם,התעניינו,גם כשהם חושבים שאתם חופרים, עצרו דברים שאינם נראים לכם, אל תפחדו מתגובתו, הוא יודה לכם אם תשמרו עליו.