הפרינאום - יחתכו או לא יחתכו?

זו אחת השאלות המטרידות ביותר נשים הרות לקראת הלידה המתקרבת. לא פעם אני שומעת נשים שאומרות: "אני מפחדת מהחיתוך יותר מאשר מהכאבים של הלידה עצמה".
איכשהו, על אף הכאבים, ההתכווצויות והקשיים, תהליך הלידה נתפש כמשהו טבעי וסביר, בעוד שהאפשרות של חיתוך רקמה בריאה וחיה, באזור כל כך עדין ורגיש איננה נתפשת ככזאת.
בניגוד למה שהיה מקובל בעבר, משרד הבריאות הוציא הנחייה לפיה יש להימנע ככל האפשר מחיתוך הפרינאום, במטרה לשמור עד כמה שניתן על שרירי רצפת האגן והדבר נעשה רק אם אין ברירה אחרת.
הצורך בחיתוך נקבע ממש ברגע האחרון, כאשר ראש התינוק מבצבץ החוצה והפרינאום נמתח מאד. הקריטריונים הקובעים את הצורך הזה קשורים בגודל התינוק, במבנה גוף האשה, במספר הלידות שלה והאם מתבצעת התערבות מכשירנית אחרת, כמו ואקום או מלקחיים.

כיצד ניתן לנסות ולמנוע את חיתוך הפרינאום?

1. תרגילי גמישות והרפיה -
מומלץ להשתתף בשיעורי יוגה או התעמלות לנשים בהריון, לתרגל רוטציות של האגן ממש כמו בריקודי בטן, כיווצים והרפיות של השרירים הטבעתיים והארכת שרירי הירכיים.
2. עיסוי הפרינאום -
משבוע 36 להריון כדאי לעסות את הפרינאום כמעט בכל יום, בעזרת שתי אצבעות ובעזרת שמן מתאים: העיסוי נעשה בפתח הנרתיק, כאשר מופעל לחץ על רצפת הנרתיק, תוך כדי תנועה מצד לצד יחד עם לחיצה כלפי מטה. גם בן הזוג יכול לעזור.
כדאי להביא את השמן לחדר הלידה, לשימוש המיילדת בזמן הלידה.
אין לעסות כאשר יש פטריה, דלקת או צריבה.
3 אימון מכני –
בעזרת בלון מיוחד הניתן לניפוח באופן ידני, אפשר לתרגל את שרירי הנרתיק לגמישות.
גם אימון זה נעשה משבוע 36 ובתרגול יומיומי. מנפחים בהדרגה את הבלון עד לקוטר מקסימאלי של 10 ס"מ, כשבנוסף האשה מתרגלת ללחוץ ולחלץ בכוחות שריריה את הבלון החוצה, כהדמיה למה שיקרה בלידה.

לסיכום, כדאי ורצוי לנסות למנוע את חיתוך החיץ ולכן עשו וגם עסו, מה שביכולתכם לשם כך. קחו בחשבון שלא הכל בידיכם ולפעמים אין ברירה – חייבים לחתוך. כשהדבר קורה, הוא נעשה עפ"י רוב בהרדמה מקומית, או ממילא תחת השפעת האפידורל. בכל מקרה אני מאמינה שכשתתבוננו ב"מתנה" שיצאה מהמקום הזה – בוודאי הדבר יקל גם על הכאבים.