אני לא ואן גוך!!

תיאו ואן גוך, אחיו, חי בפאריס, היה סוחר אומנות ובעל גלריה מפורסמת. הוא היחיד שהביע עניין בציורים. תיאו נהג לשלוח לוינסנט ואן גוך מידי חודש קצבה שתעזור לו לשרוד את החודש. וינסנט לא רק צייר תפוחי אדמה, הוא גם אכל המון תפוחי אדמה ומרק מימיי... ובתמורה הוא היה שולח לאחיו את הציורים למכירה בגלריה. הוא האמין שהם נמכרים בהצלחה רבה בגלריה היוקרתית.
באחד מביקוריו בפאריס, הוא גילה שכל הציורים שלו מונחים על הרצפה והקיר האחורי, ולא נמכרו כלל. כל אותה תקופה שהוא קיבל כסף והאמין שהוא מצליח, הייתה תקופה שבה הם הוצגו לעיני לקוחות טובים ועשירים שלא התעניינו ברכישתם. רק שני ציורים בלבד נמכרו במהלך תקופה ארוכה מאוד. האכזבה שלו הייתה קשה.
הוא ממש נכנס מזה לדיכאון. זה נכון שהייתה לו נטייה למצבי רוח קוטביים, אבל הפעם הזאת... הייתה קטלנית. הוא לא יכול היה לסבול את העובדה שנכשל, נכנס לדיכאון עמוק, עד שיום אחד פשוט התאבד.
האם זהו הצדק?
צייר מוכשר שעמל, הזיע ועבד קשה מאוד בנופים שטופי השמש, נותר עם פירורי לחם ומעט תפוחי אדמה כל חייו... אני סבורה שראוי היה שיקצור את פירות הכישרון שלו, אבל כנראה הוא הרגיש כל כך רע ולא קיבל תמיכה ריגשית מספקת כדי להתגבר על האכזבה בזמני שפל. מניסיוני והיכרותי עם אומנים רבים, כולנו זקוקים לתמיכה כאשר אנו יוצרים אומנות ובכלל....עושים משהו חדש. לא תמיד ההצלחה מגיעה במהירות לה ציפינו וישנה דילמה קשה:
האם להמשיך וליצור למרות שאין הוכחות חברתיות/ כלכליות לכך?
האם אני מספיק מוכשר/ת ללמד אומנות או לעשות אומנות?
האם כאשר נגמרים לי הרעיונות היצירתיים עלי לעזוב את התחום?
ומהי הסיבה האמיתית שבשבילה כדאי לי ליצור אומנות?

לפני שאענה על השאלה, אני חייבת לספר לך משהו אישי.... למדתי לתואר ראשון באומנות, במוסד אקדמי מאוד נחשב. קיבלתי בשנה השנייה שלי ביקורת כל כך קטלנית על תערוכת ציורים שהצגתי, וזה היה בפרהסיה. עשרות אנשים שמעו את הביקורת... קיבלתי ציון 60 על התערוכה. ממש הרגשתי רע עם עצמי, אולי כמו שוינסנט הרגיש? חשבתי: " אין לי טעם להמשיך עוד לצייר" אמרתי לעצמי "זהו, די". עזבתי את הציור ולקח לי 7 שנים של הפסקה מוחלטת מהציור, עד שחזרתי לצייר שוב. עברתי לתחום של טיפול הוליסטי וכיום אני מטפלת גם באומנות. במהלך התקופה גיליתי את הסיבה העיקרית למה אני מציירת והתחברתי לכוחות מחודשים של אהבה, דמיון, והמון עוצמה פנימית שריפאו את פצעי הפחד ועזרו לי לחזור לציור. מאז, אני מציגה בארץ ובחו"ל ומלמדת אומנות בבית ספר לציור, צבע החיים. שמתי לי למטרה לעזור לאנשים אחרים לטפח את היצירתיות, ולהיות חממה לכל מי שרוצה להיות אומן ואדם יצירתי. זה לא משנה אם את/ה רוצה ללמוד ציור קלאסי או אינטואיטיבי העיקר שתעשי/ה את זה באהבה עצמית וללא ביקורת עצמית. שיהיו לך סיבות נוספות להתחבר ליצירה ולא רק כסף או רצון לתהילה....שתהיה התשוקה הפנימית להשתכשך עם הצבעים, ולהכניס לחייך שמחה. כי כולנו יצירתיים מרגע לידתינו. כולנו זקוקים למגע עם החלק הבלתי מילולי שרק מרגיש, לעיתים מבואס, רוצה לבטא עצמו, לשחק עם הצבעים וליהנות מכך או לצאת מהבדידות שבבית לחוג יצירתי ולפגוש אנשים כמונו.
כיצד תוכל/י להיות יצירתי/ת יותר?
האמת היא, שזה מאוד פשוט בתיאוריה. באופן מעשי, אני פוגשת בסטודיו אנשים שמגיעים עם לחצים פנימיים להגיע מהר מאוד לתוצאות מצוינות, ולהיות יוצאי דופן, וחוסמים מעצמם את האפשרות הראשונית של גילוי. גורם נוסף שיכול להפריע הוא דחף הרסני לקרוע ולהשליך עבודות לפח הזבל. כאשר יוצאת עבודה בלתי מושלמת ישנם אנשים שמגיבים באופן מוגזם, וחבל...

7 דרכים לחיזוק היצירתיות שלך:
1. צרי לוח חזון. תפני לעצמך חצי שעה מידי פעם, בה תוכלי לעיין בספרי אומנות, לגלוש לאתר אינטרנט מעניין, או לקרוא ספר, לחפש צילומים מרגשים ולצאת לנוף לצייר. הדפיסי תמונות מעניינות, גזרי ואספי לך תמונות וחפצים שמעוררים בך תשוקה לעשות כמותם. מצאי לך את הזמן לתלות אותן על לוח החזון, כמו גם מספרי טלפון של מורים בסביבת המגורים שלך והזמנות לתערוכה טובה.
2. לכי לראות תערוכה במוזיאון או גלריה. לפחות אחת בחודש, צרי קשר עם האומנים ובקשי לקבל עדכונים מהם, ומהגלריה. הם ישמחו להוסיף אותך לרשימת תפוצה ואת תתחילי לקבל המון חומרים מעוררי השראה מאומנים שאהבת את הכיוון שלהם.
3. היכנסי לחנות חומרי יצירה. קני לך כמה צבעים, מחברת אישית שנכנסת לתיק, ועוד כמה חומרים. אלה הן מתנות קטנות שיעזרו לך לכתוב וליצור בפרטיות ובפשטות. תוכלי לשלוף אותן בכל שולחן משרדי או בהפסקה בעבודה, או כשבני הבית יוצאים ואת נשאר/ת בבית ריק.
4. כאשר מתחשק לך ליצור, תעשי את זה! אל תדחי משהו שמתחשק לך לעשות למחר ומחרתיים. פשוט גשי לזה ותתחילי. בדר"כ רק 3 הדקות הראשוניות בהן מתחילים מעוררות בנו ספקות ושאלות. אחרי שהתחלנו, קשה לעצור את היד...
5. תצרפי אלייך לעבודה ילדים. הם כל כך יצירתיים ונהנים בפשטות שיסחפו אותך. ההתרגשות לעבוד יחד עם ילד/ה או נער/ה, תשמח את כולם. ואל תתקני או תוסיפי להם שום דבר. כל אחד יעבוד על נייר משלו...סמכי על זה שהיצירתיות מדבקת!
6. אם אין לך רעיונות "מה לעשות" את יכולה לפתוח את ערוץ היוטיוב. יש שם סרטוני וידאו בכל תחום יצירה ואולי זה לא מקורי, אבל זה ייתן לך המון רעיונות מעולים. מה לצייר, באיזה חומרים, עם איזה טכניקות כדאי להתחיל ועם מה להמשיך, לכות, ערבוב צבעים, פיסול, צילום, ציור...כל כך הרבה אומנים ובעלי סטודיו עובדים היום עם סרטונים שזה ממש ערוץ יצירתי בפני עצמו- שמעורר להשראה.
7. את יכולה לצלם בעצמך. עם האייפון, עם מצלמה איכותית, או בכל אמצעי אחר. צאי עם מצלמה מהבית, אספי מהחיים, רגעים קסומים, נופים משגעים, רגעי אינטימיות, מחשבות והרהורים דרך עינית הצילום. אחרי שתדפיסי את הצילומים שלך, תוכלי למיין אותם לכאלה שיש להם פוטנציאל להפוך לציור/ פסל ותתלי אותם בלוח החזון שלך. מידי פעם תשלפי מלוח החזון נייר מעניין ותעשי איתו קולאז'', הוסיפי צבע, חברי והדביקי לנייר אחר. תתחילי לעשות עם האימאז'ים חיבורים חדשים. סקיצות.
בונוס אחרון!! תציירי את החלומות שלך. כן, כשאת חולמת בלילה, זה מביא למודעותך דמויות ומצבים "משוגעים" אך קרובים מאוד להפוך לחומרי יצירה מרתקים, סוריאליסטיים. השתמשי בדמיון מודרך. תעצמי עיניים ותדמייני......דמיון מודרך יכול גם הוא להיות מקור למרחבי צבע מהממים. הדמיון היצירתי הוא שער כניסה לעולם של ציור אינטואיטיבי. והכי חשוב... תהיי אינטואיטיבית. תעשי מה שבא לך בלי חשבון לביקורת האחרים!
אם אהבת את הרעיונות ואת רוצה עוד 32 רעיונות להגברת היצירתיות שלך, הרשמי באתר שלי לקבל את המדריך החינמי והסרטונים שיעוררו את ההשראה שלך ויסייו לך עם משימות פשוטות, לבילוי מהנה בעולם האומנות. האתר מתחדש בכל עת ואת מוזמנת להירשם חינם
במדריך להגברת היצירתיות ישנה סדרת סרטונים עם אומנים שמספרים על הדרך שעשו, ונותנים טיפים מהסטודיו. רשימת מוזיאונים וגלריות, חנויות יצירה, סיפורים של אומנים שהצליחו... מהשטח תקבלי עוד המון תמיכה לעשות את הדבר הכי חשוב- להתחבר למקור השמחה, ליצירתיות שלך, ליכולתך ליצור יופי ולהוסיף לעולם עשייה והנאה גם לעצמך! מקווה שנהנית ואשמח לראותך חברה באתר. יום מלא אהבה ושמחת חיים! רנית