אומנות הנשימה - אומנות החיים

דרכים לנשום – מהות החיים.
אומנות הנשימה – אומנות החיים.

זה פשוט. אין נשימה, אין חיים.
אתם יכולים לנשום מהר או לאט ,רדוד ושטחי או עמוק ובטעם.
אתם יכולים לרסס את הנשימה בעודכם מפחדים או להתנשף כדרקונים בזמן כעס וזעם.
דבר אחד בטוח ..אתם לא יכולים לא לנשום.

אף אחד לא שואל אתכם, אם אתם רוצים לנשום או לא.
אף אחד גם לא שאל אתכם, אם אתם רוצים להיוולד או לא.
אבל..אתם כבר כאן, אז בנוגע לנשימה ,בוא נבחן מה כן נתון לבחירתנו?
רק דבר אחד: הקצב שבו אנו נושמים.

בגלל שהנשימה חודרת לכול אספקט בחייכם, היא נוכחת בכול שניה ,בכול עשייה, בכול תנוחה ,בכול מקום, בכול חלום, בכול התניית אהבים, בכול שאיפת סיגריה. בכול .
בגלל הנוכחות התמידית שלה יש לה השפעה עצומה על איכות חייכם.
אם נביא נשימה איכותית לחיינו, נביא איכות נעימה, חיונית, שימחה ורעננות לכול רגע.
אם ננשום בצורה שטוחה, לא מורגשת, לא קיימת – לא נרגיש, לא נדע , לא נתרענן , לא נחיה את הרגע הזה והבא והבא..אז בקיצור לא בדיוק נחיה באיכות שרצינו לחיות.
לאחרונה שהיתי זמן ארוך במיוחד עם אדם קרוב, במחלקת טיפול נמרץ נשימתי והמחלקה הנוירולוגית.
ראיתי אנשים מחוברים למכונות הנשמה. ראיתי גופות ללא תנועה, של אנשים, שעד לא מזמן היו מהלכים ברחוב ,מבלי לחשוב על הנשימה הבאה.
לא עלה בדעתם לשנייה, שהנשימה הבאה לא תהיה זמינה או ברורה מאליו כול כך.
לאותם אנשים יש קרובים: ילדים, אחים, הורים, נכדים.
ראיתי את אותם קרובים ישובים מסביב למיטות יקיריהם. חסרי אונים.
מתפללים לשלום יקיריהם, בוכים, המומים מהמהפך.
זה שנים שאני עוסק בצ'י גונג, טאי צ'י , תקשור ועוד אומנויות לחימה, התפתחות ומרפא.
תמיד ידעתי והרגשתי את חשיבות הנשימה. אבל כאדם בריא לא בדיוק ידעתי את ערך הנשימה, עד לרגע שבו התבוננתי בפניו של אדם קרוב מאוד אלי, שהיה בסכנת חיים אמיתית.
תקופה לא מבוטלת אותו אדם התנדנד בין חיים למוות בעודו מונשם עי מכונה.
פחד, כעס, חוסר אונים, חמלה , צער וכאב אפפוני ימים שלמים.
הדבר היחיד שהחזיר את האיזון אלי, היו האימונים אותם העברתי במסגרת מקצועי כמורה לאומנויות לחימה. שיעורים שבהם הנשימה היא המרכיב העיקרי.

מתוך השיעורים של הקרבות בבית ספרי ראיתי שהדבר הכמעט יחיד, שמפיל אנשים לחוסר יכולת להגיב, הוא חוסר היכולת שלהם לנשום בזמן לחץ הקרב.
נדיר לראות שיריב נופל ממהלך יעיל או טכניקה עילאית. לרוב פשוט "נגמר האוויר" למתאמנים.
לאותם תלמידים שנלחמים, "נגמר האוויר", כי הם מתרגשים מהקרב.
כלומר: היריב האמיתי שלהם אינו זה העומד מולם, אלה זה הנמצא בתוכם ,מלחיץ אותם ,גורם להם לפחד, משתק אותם אותם, לעיתים.
כול המערכות מושפעות מאותה התרגשות: האנדרנלין אשר מוגש בשפע ,לחץ הדם, מערכת העצבים,המתח בשרירים אשר נקפצים מדריכות מיותרת, החשיבה אשר נעשית בהתחלה חדה ואחר כך מבולבלת מרוב לחץ ועוד.

כול אחד מהתלמידים שנכח כי נשימתו לא עמדה לו לאורך קרב שלם או שיעור שלם , שאל אותי : מה עושים? מה הבעיה שלי? איך מחזיקים מעמד לאורך זמן ממושך של לחץ בלתי פוסק?
תשובתי היתה כתמיד: תלמד לנשום.
היריב אינו הבעיה שלך. הנשימה היא הבעיה. כי עוד לפני שהוא יספיק לנצח אותך, אתה נופל מחוסר אוויר והתרגשות.

המשך

בקרב יש אשליה שאפשר להפסיק את הקרב מתי שרוצים.
את החיים אי אפשר להפסיק(לפחות לא מרצון) והחיים זה קרב אחד ארוך ארוך..
אנו צריכים ללמוד להסתדר עם הלחץ שבחיים.

אין לנו שליטה על מה שהיריב יעשה.
אין לנו שליטה על מה שיקרה לנו בחיים.
המקום היחיד של הבחירה, הוא איך אנו מבינים את מה שקורה לנו, איך אנו בוחרים לקבל את הסיטואציה.
ללמוד להסתדר עם כול סטירות הלחי שהם מחלקים לנו ולעיתים נדמה, שהסטירות לא מפסיקות.
המפתח שמצאתי, להתמודדות עם הלחץ הבלתי פוסק הוא תרגול הנשימה.
ישנם הרבה סוגי נשימה:יוגית, טאואיסטית, בודהיסטית ,נשימת בטן, ריברסינג ועוד ועוד.
בבסיס: נשימה היא נשימה.
אבל כמה שזה נשמע פשוט, לא כול כך קל ליישם את זה.

מתוך הבנה עד כמה נושא זה חשוב , אקוטי וממש לא ברור מאליו, החלטתי להתרכז יותר בנושא.
לפתוח קבוצות בוקר של אימון הכולל: תרגילי מתיחה, חיזוק ושווי משקל מתוך יוגה, נשימות מתוך צ'י גונג ומדיטציות שונות לסיום, להתרגעות והרמוניה בין הגוף לנפש. להחזיר את השקט והאיזון על קנו.

אימון בנושא זה יהיה גם כלי לאימון יומיומי וגם כלי טיפולי, עבור כול מי שמרגיש את הצורך ברגיעה, בשינוי קצב ובעיקר בהבנת וקבלת עצמו והמצבים העוטפים והסובבים אותו ואותה.

להלן שתי דוגמאות מתלמידים לצ'י גונג וטאי צ'י:

"קמתי לפני שעה. אחרי 25 שעות בערך של שינה ,כי לא יכולתי לעמוד על הרגליים ולא
יכולתי להישאר הרבה זמן ער, כי כאב לי .
אחרי שקמתי ו ניגשתי לחלון ולקחתי נשימה גדולה וחשבתי,
אם אוכל לעשות כל נשימה משמחת כמו זו, אני לא צריך יותר כלום,
בשביל להיות מאושר ומסופק מ החיים."
אלי ברוצקי


"שלום,
שמי דורית ולאחרונה בעלי חלה בסרטן מח מסוג מאוד אלים.
בחיפוש אחר כל דבר שיכול לעזור לבעלי להתמודד ולהירפא ,שמענו על האומנות המרפאה: צ'יקונג.
כך הפגיש אותנו הגורל עם אלדן ועם אומנות הנשימה.
לאחר מספר מועט של מפגשים, התחלנו להרגיש את כוחה של הצ'י קונג והשפעתה המיטיבה חדרה לכל תחומי חיינו.
למדנו לנשום דרך מה שאנו מרגישים, למדנו להתמלא באנרגיית חיים ולמדנו לשחרר עם הנשימה כאבים, כעסים ופחדים.
זכינו גם באלדן, מורה רוחני שמלווה אותנו במסע המיוחד בו אנו צועדים עם הרבה הבנה, אהבה, ביטחון וידע.
לכן אני מאוד ממליצה לאמץ את אומנות הנשימה ובמיוחד ללמוד מאלדן.
תודה דורית"