כדורשת נשים - ממש לא מה שחשבתם!

היה זה אי שם במהלך העשור האחרון של המאה ה-19, בזמן שתרגיל שגרתי אשר התקיים במסגרת שיעור חינוך גופני במכללה אמריקאית, הפך בסופו של דבר לענף ספורט בפני עצמו, עם חוקים ונהלי משחק מוגדרים ורשמיים ככל ענף אחר.
גרגורי באייר, אותו מורה לחינוך גופני אשר המציא את ענף הכדורשת, לא תיאר לעצמו שמשחק זה יהפוך לענף פופולארי ביותר במסגרת תחרויות ספורט עממי, לא רק בארצות הברית, אלא מסביב לעולם.
כיום, המשחק ידוע בשמו האוניברסאלי Newcomb Ball או Cachibol.
משחק הכדורשת מבוסס ברובו על חוקי משחק הכדורעף הידוע. זאת, על אף שענף הכדורעף הומצא רק כשנה לאחר המצאת משחק הכדורשת.
המשחק מתנהל על מגרש בעל מידות 9 מ' על 18 מ' ואשר מקבילות לזה בכדורעף, וכולל הצבת רשת משחק המחלקת אותו לשני חלקים שווים ואשר גובהה הינו 2.24 מ'. חוקי המשחק הבסיסיים קובעים, כי כל קבוצה תכלול 6 שחקניות הרכב אשר עומדות לפי עמדות מוגדרות בתחילת כל מהלך, 3 שחקניות בקו הקדמי ו-3 שחקניות בקו האחורי של הקבוצה. לכל קבוצה מותרות 3 נגיעות/תפיסות בכדור לכל היותר (כולל תפיסת הכדור כאשר זה נזרק מעל הרשת מהצד של הקבוצה המתחרה).
מותר להחזיק בכדור שנייה אחת לכל היותר ואז צריך למסור אותו לשחקנית אחרת בקבוצה או לנסות לזרוק אותו מעל הרשת לעבר חלקת הקבוצה המתחרה במטרה שייפגע ברצפה ובכך יעניק נקודת זכות לקבוצה אשר זרקה את הכדור. מטרת הקבוצה המגנה למנוע מהכדור ליפול על הרצפה ולהגיע למצב של התקפת נגד במטרה להשיג נקודה בעצמה.
המערכה מסתיימת כאשר קבוצה משיגה 25 נקודות בהפרש של שתי נקודות לפחות מהקבוצה השנייה. במקרה של שיווין 24 משחקים עד 26 וכך הלאה.
קבוצה אשר משיגה ניצחון בשתי מערכות, זוכה במשחק כולו. במקרה של שיווין בתום שתי מערכות, משחקים מערכה שלישית מכרעת עד 15 נקודות בלבד עם הפרש של שתי נקודות.
בחלק מהליגות המשוחקות בארץ, קיימות התאמות ושינויים נקודתיים לחוקים הכלליים.
בישראל קיימות מספר מסגרות שבהן ניתן ללמוד ולשחק כדורשת בקבוצות נשים.
בין המסגרות ניתן למצוא את המועדון הישראלי לכדורשת נשים (איגוד הכדורשת הישראלי) אשר מפעיל ליגות בערים וגם את הליגה הארצית, ארגון המאמאנט אשר מפעיל ליגות בערים, עמותות ספורט שונות וביניהן העמותה לספורט עממי - מחוז השרון ועוד. כמו כן, קיימות מסגרות פעילות קהילתיות כגון המרכז הקהילתי "מגיד" בתל אביב, וכן מסגרות פרטיות אשר אותן מפעילים גורמים ואנשי מקצוע שונים. ברוב המסגרות, לכל קבוצה שני מפגשים בשבוע, כאשר אחד מהם מוקדש לאימון והשני למשחק ליגה.
משחק הכדורשת אשר הגיע לישראל לפני מספר שנים, מעורר עניין רב מאוד בקרב נשים בפרט ובעלי עניין בכלל, מאחר ומדובר בענף ספורט אשר הולך ומתפתח משנה לשנה ובכל כמה חודשים מתקיימת פעילות רבת משתתפות.
כך לדוגמא, משחקי הספורטיאדה ולאחר מכן גם משחקי אילת אשר אירחו מספר לא קטן של קבוצות כדורשת נשים למשחקי טורניר נושאי פרסים, משחקי הליגות אשר מתקיימים בצורה סדירה החל מחודש נובמבר ועד חודש יוני בכל שנה, ליגות למקומות עבודה, קבוצות אקדמיה ללימוד משחק הכדורשת ועוד.
נכון להיום, מתקיימים גם קורסי מאמנים ושופטי כדורשת אשר מקנים אפשרות עיסוק בענף גם לנוער וגברים.
מעבר לכל המוזכר קודם לכן, כיום, משחק הכדורשת והמסגרות אשר מפעילות אותו הם לא רק אימון ומשחק אלא הרבה יותר מכך.
השחקניות הפכו את הפעילות למסגרת חברתית שלמה, כאשר בתום אימונים ומשחקים הן ממשיכות לבילוי משותף בבית הקפה הסמוך לאולם או נפגשות בימים אחרים לערבי בנות שמחים וכדומה. בזכות המשחק, השחקניות הצליחו לפתח רמת מחויבות כל כך גבוהה האחת לשנייה עד כדי כך שגם אם קיימת שחקנית אשר לא מרגישה טוב או קיבלה מכה באצבע באימון האחרון (ויש כאלה שגם שוברות אצבעות...) היא תתייצב בגאון למשחק הקרוב רק כדי לעזור לקבוצתה להציג משחק מצוין ולנצח כמו שכל חברותיה מייחלות.
זאת אחת הדוגמאות לכך שלפעמים הבריאות לא קודמת לכל, אבל אם בסופו של עניין מגיע הניצחון המיוחל אשר הושג בעזרת טכניקה, טקטיקה וכמה תרגילים קבוצתיים מתוחכמים...למי אכפת מאצבע שבורה? העיקר שמביאים עוד גביע הביתה!

לוני רוזנבלום
מאמן כושר אישי ומשחקי כדור B.Ed
יזמות וניהול בספורט ואורח חיים בריא