מחול הרוח

משמעות החיים נמצאת בחוויה האינסופית, אדם שרוצה לדעת את החיים בשלמותם חייב לראותם בצורה הרחבה ביותר, בגלוי ובנסתר, הנסתר נמצא באינסוף. בנו יש חלקיק קטן של האינסוף, חבוי, כנוע , רוצה לשוב הביתה. רוצה לחוש את החיבוק האלוהי, לפגוש כוחות נסתרים. האגו לא יוכל להיות שם. חסרונו הוא הבדק לקיום החוויה. חוסר ריכוז יכול אפילו במהלך המסע להופיע ולומר לך- "איזו חוויה נפלאה אני חווה , אני ממש בפוקוס, אני מגיע לגבהים רוחניים ". באותו רגע אבדה החוויה, קיומה- חסרונו.
חוויה אינסופית- מקום ללא אגו ללא חומות הפרט, בהיפתח החומות ופריצת הרוח לתוך האינסוף יתקיים חיבור תמיד.
אנשים חלשים נתלים באגו לבנין עצמי, שיפור כלכלי ולא מחפשים חוויות בגלל הפחד מהלא ידוע, אולי לא השכילו לפתח קשר עם העוגן , זהו שומר המסך באינסוף, כדי להבטיח תעופה בטוחה , האגו משמש להם פתח מילוט מסכנת החוויה, הם עסוקים בעצמם באובססיה, נכנעים לחמדנות ואנוכיות כתוצר לוואי של העיסוק האובססיבי בעצמם.
אלה שמחפשים עוגן יוכלו לחוש בטחון כשהם קשורים לתוף, התוף- כמו הנשימה – הוא עוגן פיסי ומוליך לאינסוף. התוף כמו פעימות הלב -צליל ראשוני ששמענו ברחם האם . התוף הוא מוצר שעבר טרנספורמציה, עץ שנכרת ועז שנשחטה חוברו יחד ליצירת כלי מוסיקלי. עם צליל ראשוני, אתה יושב בשורשים , מתאחד עם השורשים ויכול לחוש את פעמי החיים. הבאס יחזיק אותך בשורשים ותוכל לעוף לאינסוף , המתופף יהיה חבר ורב חובל למסע כשהוא רוכב על עוגן הלב, התוף, יקרא הלל לבורא עולם ויביא לו תודות. יעלה על עץ העולם ויקרא לרוחות אוהבות וכוחות מרפאים. הוא יסתכל ברוקדים ויזרים לתוכם את תבליני הקצב- להבות וגלגולים, יביא אותם לצמרמורות והפתעות. ימלא אותם בצלילים מתוקים מתוך השלמות, לעיתים חריפים עד דמעות, יסחרר את גופם עד שכרון חושים ואז יזנק רכוב על התוף לצמרת העץ- הכתר. שם יוכל להשקיף על הדרך הטוטלית הנפרשת מולו מתוך הבריאה עצמה- מוארת באור בהיר ומלאכים עפים כפרפרים מעליה, תומכים אוהבים ומכוונים. הנסתר יהפוך לגלוי ויפתיע ביופיו אהבתו ומלאותו.
יופי הדרך נעלם לעיתים מעיני ההולכים בה בגלל קשייה ופראותה , אותו יופי יוכל לעבור מהתוף לרוקדים עם האיחוד ודרך הצלילים. באותו נתיב יוכלו לעבור מלאכים ורוחות שיבקשו המתופפים והרוקדים . וכאן האגו לא קיים, כשאתה בקצב בכל פעימה האגו מסתלק – מי שחש- יודע , לרקוד עם מלאכים מרפרפים סביבך ועם כוחות ענק המניעים אותך מהבטן , לזנק לאוויר חופשי כמו גיץ להבה מהמדורה כאשר הבאס רב העוצמה מזין את שורשיך כל רגע… ושוב הסוף הופך להתחלה ואנו חזקים יותר , מסוגלים לחזור לגלוי , לעשייה, ושוב יחזור האגו לשרתנו עד החוויה הבאה.
כתבה – רחל בנגורה , מורה לתיפוף וריקוד אפריקאי. ממייסדי להקת בנגורה.