נשים באמצע החיים, נשים צעירות, נשים בוגרות, חוות את התשוקה לחזור לרקוד כמו פעם או להתחיל לרקוד כי תמיד רצו אך לא מצאו מה. נשים מחפשות לנוע, להתנועע, לעשות ולחוות משהו עם הגוף שימלא להן את הצורך באימון כושר טוב אבל שלא יהיה משעמם, שלא לומר סבל... שיטת ניה זו התשובה המדויקת.
כך גם אני הגעתי ל"ניה". כילדה צעירה הייתי מאד פעילה
בחוגים שונים, אבל כמו הרבה נערות בגיל הזה, מתישהו זנחתי את רוב עיסוקי הפנאי שהיו לי לטובת לימודים והשקעה בהיבט החברתי. בבגרותי, סביב גיל 30, חיפשתי לחזור לעיסוק כלשהו עם הגוף. רציתי לרקוד, השתוקקתי לשיעור עם מוסיקה טובה, אבל בלט, ג'אז, מחול מודרני או כל מה שהיה בנמצא לא התאים לי, לגילי ולצורך שלי שהינו שונה כבוגרת. שנים של חיפוש וניסיונות בכל מיני תחומים לא הובילו לתוצר המיוחל.
ואז, לפני כמה שנים, הגיעה אלי מידע על כמה דברים 'חמים' שהולכים עכשיו בעולם ובארה"ב בעיקר. שיטת "ניה" היה אחד מהם. נכנסתי קצת לאתר nianow., קראתי, ראיתי סרטונים והחלטתי לנסות. חיפשתי מורות באזור שלי, מצאתי והלכתי לשיעור ניסיון.
שיעור נסיון, יום רביעי בבוקר, אני זוכרת את זה כאילו זה היה אתמול. אני רוקדת, נהנית מהמוסיקה, המומה ממה שאני חווה וזולגות לי דמעות של התרגשות. הרגשתי הצפה, אבל כזו מהסוג הטוב. הבנתי שסוף סוף מצאתי. השילוב האופטימלי בין תנועה זורמת, טבעית ונעימה לגוף, ברגליים יחפות שמתחברות אל הקרקע, ביחד עם מוסיקה סוחפת והנחייה מובנית עם מקום לחופש וביטוי אישי, שנותנת גם ביטוי ועומק רגשי ונפשי. מיד ידעתי – זה זה! עדיין לא הבנתי עד כמה ה'זה' יהפוך למרכז חיי ולתחום עיסוקי.
אני מגיעה מרקע עסקי, בעלת תואר שני במנהל עסקים, עם קריירה ניהולית מפוארת מאחוריי. 'ניה' היתה אבן דרך משמעותית עבורי ושינתה את חיי.
נשים שנכנסות לשיעור מגלות מחדש את עצמן, את חדוות התנועה ואת האהבה לגופן. מילים יפות כמו חיוניות, חופש, הנאה, אהבה ושחרור מקבלות ביטוי אמיתי דרך הגוף, הרגש והנשמה.
אז מה זה "ניה"?
השיטה מבוססת על אומנויות המחול – בלט, ג'אז ומחול מודרני, אומנויות לחימה – טאי' צ'י, אייקידו וטאקוודנו, ואומנויות המודעות או הריפוי – יוגה, פלדנקרייז ויוגה. מדובר בטכניקה ששואבת השראה ואלמנטים מהעולמות השונים שבמרכזה היסוד החשוב ביותר – הנאה. The Joy of Movement. זה מה שמוביל את השיעור, וזה הבסיס לפילוסופיית סגנון החיים שמאחורי 'ניה'. הדבר ניכר בחיוכים של הרוקדות (יש פה ושם גברים), בקריאות השמחה והעונג וכמובן בפידבקים שאנחנו, המורות לניה, מקבלות במהלך ואחרי השיעור, בין השיעורים ובכלל.
בניה העניין אינו הדיוק. יש מעט מאד נכון ולא נכון, ובעקרון אנחנו מונעים על ידי עקרון העונג – מה נעים לי ומה שפחות נעים לי אשנה, אעשה אחרת.
יחד עם ההנאה, 'ניה' כמובן עובדת על עיצוב וחיטוב הגוף, יציבה בריאה, גמישות, כושר גופני, איזון מערכת העצבים, חיזוק המערכת החיסונית, העלאת המודעות לגוף וגם לרגש ולנפש, חיבור לגוף ואהבה עצמית, שחרור והפגת מתחים, הגברת החיוניות ואנרגיית החיים.
ניה קיימת בארץ מזה כ- 10 שנים, ובעולם למעלה מ- 30 שנה. השיטה פותחה בארצות הברית על ידי 2 אנשים מופלאים, בעל ואישה (נכון לאז), שהינם למעלה מגיל 60 היום, רוקדים, חיים ונראים צעירים באופן ניכר לגילם.
לשיעור "ניה" מגיעות נשים במגוון הגילאים, משנות העשרים המאוחרות ועד שנות השמונים המאוחרות. נשים מרקעים שונים, ללא ניסיון וללא כושר גופני. "ניה" מתאימה לכולן. את "ניה" צריך פשוט לחוות.
מאת: מירב יונס, מורה מוסמכת לניה, חגורה חומה / נובמבר 2014