בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> מודעות וצמיחה רוחנית > מה צופן לנו העתיד?

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

מודעות וצמיחה רוחנית

מה צופן לנו העתיד?

מה צופן לנו העתיד?
השאלה הראשונה ששואלים התלמידים לגרפולוגיה גרפותרפיה היא האם ניתן לספר להם על עתידם. תשובתי מורכבת מתוך אמונתי וניסיון חיי
המאמר קיבל את הציון: המאמר מה צופן לנו העתיד? קיבל את הציון 4.9 כוכבים  נצפה: 6  |  דורג: 709
דרג מאמר זה
מה צופן לנו העתיד?

מה צופן לנו העתיד?
השאלה הראשונה ששואלים התלמידים לגרפולוגיה גרפותרפיה היא האם ניתן לספר להם על עתידם. תשובתי מורכבת מתוך אמונתי וניסיון חיי.
האם ניתן לחזות את העתיד? זו שאלה שהעסיקה אותי בתקופות לא קלות בחיי. רציתי לדעת מתי התקופה הלא קלה תסתיים, מתי אפרוץ ואגשים חלומותיי, ואם בכלל. לא הייתי כל כך בריאה והיו לי חששות לגבי עתידי ועתיד בנותיי הצעירות מאד.
מישהי המליצה על נומרולוגית וקוראת בכף היד מ ד ה י מ ה, לדבריה. אמנם קצת "קוקו" אבל
מ ד ה י מ ה. למה "קוקו" שאלתי. כי אם אין לה מוזה היא אומרת לך ללכת ולחזור ביום אחר.
מזל שהזהירה אותי. אכן, הגעתי אליה....הסתכלה עמוקות בכף ידי ואמרה בסבר פנים רציני....אני לא יכולה להגיד לך כלום....לרגע הרגשתי שהתיקרה נופלת עלי. מה, אין לי עתיד? חיי תמו ? כל חששותיי מתאמתים? או אז נזכרתי שהיא קצת "קוקו" או חלק מההצגה, בדיעבד, הוקל לי וביקשתי פגישה חוזרת.
לאחר שבוע חזרתי, אמרה לי דברים מעניינים על פי הנומרולוגיה, הסתכלה שוב בכף ידי ואמרה: יש לך חיים קצרים!
על התיקרה כבר דיברנו? הרגשתי חולשה ברגליים ובקושי ירדתי את ארבעת הקומות בביתה והגעתי הביתה בהלם טוטלי. בן זוגי היותר ריאלי שאל: כמה שילמת לטמטום הזה? תשכחי את השטויות!!!!!
מבחינתו סיים ושכח אבל אצלי הפחד והחרדות הלכו והתגברו.
אמרתי לעצמי שיש שתי אפשרויות:
1. אני מתאבדת ומסיימת את הייסורים
2. מתחילה להגשים את כל חלומותיי וחוסכת כסף עבור בנותיי לעתיד כשלא אהיה.
ברור שבחרתי באופציה השנייה. המשכתי ללמוד, עבדתי בשלושה מקומות עבודה, כדי לחסוך, להגשים חלומות......
לאחר עשר שנים נפלתי מהרגליים וקיבלתי בגיל צעיר יחסית שיתוק ברגל שמאל, מחלת היאפים, העייפות ו....כמעט הגשמתי את הנבואה של אותה ידעונית, שהיום מאד מפורסמת ולא מדברת שטויות כאלה.
הבנתי, קצת מאוחר, שנבואות מגשימות את עצמן ואין זכות לאף אחד לנבא.
אז מה כן?
באבחון הנומרולוגי רואים פוטנציאל שהבאנו לעולם. באבחון הגרפולוגי רואים היכן נמצא הכותב כרגע. מה הם כישוריו וצדדיו החזקים ומה עליו לשפר. מה הכוונים שבהם יכול להצליח , מהן התכונות המכשילות וכיצד לשפר.
העתיד בידינו ואנחנו יוצרים אותו במחשבות וברגשות. נחשוב חיובי ונפעל נכון נגשים חלומות. נהיה פסימיים, נרים ידיים ונהיה עצובים "נצליח" להישאר תקועים באווירה זו ולהגשים מחשבות ורגשות שליליים.
ומה בדבר האסונות שנוחתות עלינו?
לשאלה זו יש לי תשובה פרטית:
אני מדמיינת את אלוהים יושב במרומים ומשחק להנאתו בכדורים כמו להטוטן מקצועי. ומדי פעם כמו להכי מקצוענים נשמט לו כדור....ומי ש"אכל" אותה "אכל" אותה במאה האחוז. לא כי היה רע, לא כי הוא אשם במשה,ו אלא כי יד המיקרה נחתה עליו.
ובכן, אני מאמינה שאנו עולים על במת החיים כדי להגשים חיינו הכי טוב , יוצרים עתידנו במו ידינו והכל פתוח. אין מה לחשוב על יד המיקרה כי אין לנו שליטה עליו.
אז מה יהיה בעתיד?
מה שנעשה ממנו. אז בואו נגשים חלומות ללא פחד. על העבר אין שליטה, העתיד לא ידוע וההווה שלנו נועד לשמחה והגשמה.

www.shosh4u.com


אהבתם?

תגובות (לכתבה זו התפרסמו 9 תגובות)

  • 1
    מאלף!!
    שושי יקרה, אהבתי את כל הכתבה, בעיקר את הסיום!כל הכבוד על ההומור , אגב קראתי גם את הכתבות הקודמות וגם אותן אאהבתי , אז מתי ניפגשים?
    אדית   (25.4.2006)
  • 2
    אדית חמודה ניפגש בציור אינטואיטיבי , כרגיל (ל"ת)
    שוש   (25.4.2006)
  • 3
    מענין כתמיד
    מעניין, מאלף, וכמו תמיד - שוש בצניעות ובעדינות חושפת ומשתפת.
    לילי שריר   (26.4.2006)
  • 4
    נהדר!!! נהניתי כתמיד (ל"ת)
    חדוה   (26.4.2006)
  • 5
    אז לא הבנתי אם הסוף הוא אופטימי או פסימי... (ל"ת)
    עירית   (28.4.2006)
  • 6
    הסוף עוד לא הגיע....אבל הכל טוב ויש חיים נחמדים מאד גם עם מגבלות (ל"ת)
    שוש   (28.4.2006)
  • 7
    תודה לך! היו לי כוונות ללכת וקוראת בקפה ואחשוב שוב.אנסה לפתור בעיותי בעצמי (ל"ת)
    כרמית   (8.6.2006)
  • 8
    כרמית, אני מקווה שפתרת את האתגרים בחייך. הכוח אצלך. (ל"ת)
    שוש   (20.7.2006)
  • 9
    עזרת לי מאד בדימוי שלך לגבי הגורל
    בעלי נפטר ממחלה קשה וכל הזמן שאלתי עצמי: למה הוא? היה בחור מדהים, בעל נהדר ואבא טוב. עכשיו הבנתי שאין קשר ואף אחד לא אשם. זה היה פשוט גורל בלתי נמנע.
    בתיה   (19.7.2007)
בניית אתרים