בכל אדם קיים ניצוץ אלוהי, אותו ניצוץ אשר מהווה חלקיק מנשמתכם הכוללת, אותו ניצוץ אלוהי מזכיר לכל אדם ואדם שאתם חלק מאלוהים וכשם שאתם חלק מאלוהים גם לכם יש את היכולת לברוא.
במה דברים אמורים? בכך שכל אדם יכול לברוא לעצמו את המציאות הרצויה לו למשל. רבים אינם מצליחים לברוא לעצמם באופן שוטף ורצוי את המציאות הרצויה להם החל מהורדה במשקל עד למציאת מקום עבודה שבאמת ראוי ומתאים להם, מהסיבה הפשוטה שאינם מרגישים ראויים, או במילים אחרות אינם אוהבים את עצמם מספיק. כמובן יש אינסוף דרגות ומדרגות לאהבה עצמית, אשר אילו היה כזה שאוהב את עצמו בצורה מושלמת הרי כבר את רוב לימודו כאן על כדור הארץ היה מסיים והיה מואר.
חוסר האהבה העצמית מתחילה בכמה רמות. הקרובה ביותר היא הילדות, בה אתם משווים את עצמכם על פי נתונים וקריטריונים שהוריכם, משפחה, חברים וכלל הסביבה הקנתה לכם. למדתם להעריך את עצמכם לפי קנה מידה שהגביל אתכם במידה מסוימת על פי הערכים והתבניות שהם עצמם שרויים בה. ברמה היותר עמוקה הנשמתית, נמצאת הנשמה חווה גילגולים שונים שגם בה נמצאות חוויות לימוד בהם לא הוערכתם מספיק. חופש
היצירה נחסם, מידת הראויות הצטמצמה וניתנה הידיעה שהיא ללא ספק אשליה שבכדי להשיג ולקבל דבר מה יהיה עליכם לעבוד וקשה, ואם בכלל תהיו זכאים לקבל אותו. דבר זה, הוא הגורם להבין, שהבחירה החופשית איננה קיימת אם בכלל. מה גם, נראית לעיתים האלוהות נשגבת מפניכם שאין ראויים לבקש את אותם דברים.
באנו להזכירכם, שחופש הבחירה ניתן לכם בכל רגע נתון וגם יכולת היצירה והבריאה. כל מי שמגביל אתכם הוא אתם מעצמכם, שכן אם תבקשו דבר מה ותבדקו היטב עם עצמכם בצורה כנה, גם לבקשה הידועה של מיליון דולר, עולה בקרב רבים התחושה שאינם ראויים באמת לקבלו.
האהבה העצמית מחברת אתכם בחזרה למקור השפע, הלא היא הבריאה. בכל פעם שאתם אוהבים את עצמכם ולו קצת יותר, הינכם מכריזים על עצמכם כיצורים אלוהיים. שהינכם חלק מאלוהים. ואם הינכם חלק ממנו, הרי גם לכם יש את האפשרות לבחור ולברוא ולהיות ראויים לכל שתבקשו.
נשמע פשוט מידי כדי להבין מה היא באמת אהבה עצמית? האמת, שזה באמת פשוט ובכלל לא מסובך להבנה וליישום.
תחילה יש להבין מהי אהבה עצמית.
אהבה עצמית בראשיתה היא ההבנה שאתם ואלוהים אחד הם על פי הנאמר: "שמע ישראל אדוני אלוהינו אדוני אחד".
בהמשכה, מתחייבת (מתוך חובה) ההבנה שכל מה שנברא לכם, נברא מרצונכם ומבקשתכם, שכן אם לא תסכימו לקחת אחריות במידה מסוימת הרי לא תוכלו לשנותו. לקיחת האחריות שוות ערך להצהרתה מול הקוסמוס ועצמכם, שדבר זה שלכם הוא. אם אינכם מוכנים לקחת אחריות ולומר שזו יצירתכם הרי אינכם זכאים לשנות את מה שאינו שלכם. ואז, נוצרת ההפרדה בניכם לבין אלוהים, ומבקשים רק ממנו ללא שיתוף פעולה מצידכם.
בשלב השלישי שהוא החשוב מכולם שלב ההבנה שבלעדיו, לא יתאפשר שינוי אמיתי. בשלב זה מתבקשים אתם ללמוד מדוע זימנתם אתם זאת לעצמכם. יתכן ובכלל תמצאו שהגורם למחשבות טורדניות למשל הוא אינו שלכם, אלא רק דפוס ששאבתם מאחד מהוריכם.
מרגע ההבנה, ישנה פתיחה של הלב וזו אינה מספקת, על מנת לשחרר את הכאב והצער, יידרש האדם לשחרר באהבה רבה ובמחילה רבה. שלב זה הוא שלב הסליחה. בעבר היה ידוע לכם שמספיקה רק ההיזכרות או ההבנה, היום ידוע לכם שהסליחה הינה הכרחית לתהליך השחרור, והיא הדגש שברצוננו לשים. אלו מכן שעברו עם עצמם תהליכים רבים ולמרות זאת אינם רואים כל שינוי במציאות הפיסית, עליהם לשים לב ולבדוק עם עצמם, האם באמת הסכימו לשחרר ולסלוח. במידת הצורך וישנם גורמים נוספים הקשורים לאותו עניין ראוי יהיה לוודא עימם שגם הם סלחו לכם על מנת להשלים את המעגל. הסליחה מאפשרת לשחרר את האנרגיה התקועה בכם, ולהתמיר את הפחד לאהבה. תוכלו לחוש במרכז הלב שלכם את השינוי, ומתוכו ולדעת האם הסליחה הושלמה. יתכן ותוכלו לסלוח בפגישה אחת עם עצמכם, ויתכן שתצטרכו לחזור שוב ושוב מספר פעמים על אותו תהליך עד שתהיה שם הסכמה מלאה לסליחה. הסליחה היא הוויתור על האנרגיה. וויתור זה ייקח מכם טובות הנאה ששירתו אתכם עד היום במציאות היום יומית. לכן אם נדרשים אתם לחזור שוב על התהליך, תוכלו להשתמש בבירור: מהי טובת ההנאה שלהם משמירת האנרגיה לעצמכם, ולזירוז ולקידום התהליך.
כאשר מתקיים שחרור מלא, בהכרח יש שינוי במציאות הפיסית. אנרגיה מטבעה להיות בתנועה מתמדת. אחד הסימנים שתוכלו לוודא עם עצמכם, אם מתקיים שינוי, אם רואים אתם תנועה כל שהיא אצלכם, בתוככם או מחוצה לכם. ככל שתאהבו את עצמכם יותר, וככל שתתקפו לעצמכם את האהבה העצמית, תוכלו לגרום לשינויים מהירים ומואצים בחייכם, למעשה גופכם ייהפך לקליל ואווירי ומלא באור. אור זה מקשר בניכם לבנינו ובריאת המציאות שלכם הופכת לזמינה יותר.
צחי : מבקש הנחיה איך לבדוק אם אני אוהב את עצמי?
כל שעליך לעשות מהרגע בו פקחת את עינך לבדוק עם עצמך האם קמת בשמחה ובחיוך רחב. כאשר מתקיימת שמחה ישנו חיבור לאור ולאהבה עצמית. קם ממיטתך, שוטף פניך ומביט במראה, שם רואה את דמותך משתקפת לך במציאות הפיסית ובודק אם אוהב את עצמך גם בנוכחותך הפיסית ולא רק הפנימית. אם אוהב אתה את דמותך המשתקפת במראה הרי אתה ממשיך להיות באהבה עצמית. אותה אהבה עצמית מרמזת של שלמות. שלמות זו היא האחדות עם הניצוץ האלוהי שבך, קול הנשמה, חיבור מתמיד זה מושך בעבור אור מאלוהים ומתקף אותו בהודיה, ששולח אור חוזר מצינור האור שלך בחזרה לאלוהים ומודה לו על האור שנתקבל, ויוצר המשכיות מתמדת לאהבתו העצמית. כך ממשיך במהלך כל היום, ובודק עם עצמך באירועים שונים עם שלם על ההחלטות שביצעת ואם שמח בהם. ולפני שהולך לישון, בודק עם עצמך עם הולך לישון בשמחה, שאז יכולה נשמתך לפרוש לרגע קט מגופך לשוטטות בעולמות הרוח, שמשלח אתה אותה למחוזות של אור ואהבה. ומכאן משול אתה לנחל גדול ורחב, שערוצים רבים לו. שנפרס לנחלים קטנים ממנו, שהם בעצמם אותו נחל גדול ורחב, שסופו של כל נחל להישפך אל הים, רק יכול לבחור באיזו ערוץ יגביר את זרימת המים.