מרגיש לבד בעולם - תקשור

בוקר טוב צחי יקר, נמצאים כאן המלאך מיכאל, המלאך אוריאל ואליהו הנביא.
צחי – שלום לכם האם נוכל להתחיל בפגישה?
בהחלט כן. ברצוננו לדבר איתך על תחושת הלבד שחשים אנשים רבים. כידוע לך, תחושת הלבד אומרת שאף אחד לא מבין אתכם חוץ מעצמכם. יתרה מכך, ואולי הקשה ביותר, תחושה זו מחביאה רגש עמוק יותר של געגוע הביתה. אותו געגוע אינו ידוע ומובן בצורה ברורה שכן אינו געגוע פיסי ולכן מתלווה אליו רגש פיסי של בדידות ומסווה אותו. הגעגוע הוא למעשה למקור הנשמתי – הביתה. אותו בית שמכיל את צבר הנשמות האחיות יחד לשורש הנשמה. אנשים רבים מביטים השמימה וחשים אף געגוע אז יותר – שאותו מבט לעבר הכוכבים מעיר את תחושת החיסרון שנדמית כבלתי מושגת ונגישה. אכן, ברמה הפיסית, לא יהיה ניתן לגשת לאותו בית, שעדיין אין בידכם הטכנולוגיה המתאימה לכם מהסיבה הפשוטה שטרם זמנכם. אך הרשו לנו לומר לכם, שניתן להגיע בקלות רבה, ובמטס אנרגטי, להגיע הביתה לביקור קצר. תחושת הבדידות היא קשה מנשוא, והיא מעצימה בכם את אשליית הנפרדות. לכן יקירים, דעו שאינכם לבד, וזה מה שתמיד הודגש מאז ומעולם.
הדגש על האחדות, בא בניסיון למוסס בכם את הרגש שתחושתו הכבדה יושבת עליכם כמשקולת שאינה מאפשרת לכם להביט לעבר הכוכבים ולראות את האפשרות לביקור בית. אנו מציעים לכם באהבה רבה להסיר את המשקולת הזו ולשקול ברצינות ביקור אנרגטי.
בוודאי תשאלו איך בכלל אפשר להסיר את המשקולת הזה, ואיך בכלל ניתן להגיע לאותו מקום שנקרא בית?
המודעות לתחושת הבדידות, היא ההתחלה בתהליך ההסכמה שלכם, שנשלחם לכדור הארץ בכדי ללמוד. והבית הפיסי משמש לכם ממש כמו החדר של תלמיד פנימייה. הפנימייה הזו ששמה כדור הארץ (מלשון פנימה), מחייבת אתכם לראות וללמוד את קיומם של מציאויות אחרות. את קיומם, לא תוכלו נכון לעכשיו למצוא בראיה חיצונית, אלא בראיה הפנימית שנקראת גם בשם הראייה העל-חושית. כשם שבאופן לא מודע אתם ניגשים (נשמתכם, או החלק האנרגטי הקשור לגופכם) למימדים ומציאויות אחרות מידי לילה בחלומכם. אלו בהחלט מציאויות אמיתיות חיות קיימות ונושמות, אך אינן פיסיות. הדרך לעולמות אלו, תמיד תהיה דרך התבוננות פנימה. וככל שתתרגלו מסעות בזמן, ומסעות בין מימדיים תוכלו להסיר את אשליית הבדידות ולהתחבר יותר למקור נשמתכם – הבית.
הקושי הראשוני מתחיל באמון שלכם עם עצמכם בשימוש דמיון, שעל פי אמונתכם, מה שנראה מבפנים אינו אלא רק המצאתו של השכל. כך אתם מנציחים את תחושת הלבד והבדידות. אמונה זו מתרה בכם שכל היבט פנימי הוא היבט אישי, משמעו שוב לבד. ואנו, חוזרים ואומרים שאם תתרגלו יחדיו מסעות פנימיים תוכלו לראות מראות משותפים זהים בעולמות הפנימיים שלכם שהם מציאותיים לחלוטין.
אמנם, בהיבט ראשוני זה, כל אחד ייתן את נקודת מבטו, שזו קשורה היטב לאגו ולגאווה הפיסית שלכם. מטרת ההתבוננות פנימה, בפנימייה הנקראת כדור הארץ, תרגול מתמיד ונחוש שייתן בכם היבט חדש.
צחי – למה גורמת הישארות עם תחושת הלבד?
מעבר להתמכרות לתחושת הקורבן, הרי היא יוצרת בכם גאווה סמויה, מעין צניעות מזויפת שמנציחה בכם את ההפרדה. יוצרת תחושת התנשאות. והרי גאווה זו מולידה את כל מה שהגאוות אוהבות, שחצנות, כוחניות. שהרי כאילו נמצאים אתם בנקודת מבט גבוהה יותר מאחרים שנדמית לכם כחוכמה. ישם שלוקחים את תחושת הבדידות למקום נמוך יותר שדווקא יוצרת אצלם תחושת טיפשות, וחוסר רצון להתרומם. נמצאים הם במקומה של השקיעה ובחושך מוחלט, ונדמה להם שגורלם נגזר. אלו פעמים רבות מוכרים לכם כאנשים שחזרו בתשובה, שלמעשה בעמוד התווך שלהם עברו מתחושת בדידות נמוכה לגבוהה, שהמעבר מהלבד העצמי ללבד קבוצתי שמתנכר משאר הסביבה.
לכן, כדאי מאוד לדעת שתחושת הלבד נובעת מהגעגוע העז הביתה – לבית הנשמתי. וככל שתעודדו את הרצון שלכם לחפש "קרובי משפחה", הרי יחלו להופיע בפניכם אנשים חדשים שהם מאותו הביתה. קירבה זו תיצור אחווה חדשה שתוביל למודעות חדשה. ואם תיזמו צעדים משותפים הרי יהיה לכם יותר קל לפעול במשותף, מאשר כנפרדים ולזאת אנו קוראים.