שבועות חג מתן תורה

בס"ד
לעילוי נשמתו של אשר אנשל
בן יהודה והינדה ז"ל

חג שבועות

חג השבועות מוזכר בתורה במספר מקומות

במדבר פרק כ"ח פסוק כ"ו
" וביום הביכורים בהקריבכם מנחה חדשה לה' בשבועותיכם מקרא קודש יהיה לכם כל מלאכת עבודה לא תעשו "
דברים פרק ט"ז פסוק ט'-י'
" שבעה שבועות תספור לך מהחל חרמש בקמה תחל לספור שבועות ועשית חג שבועות לה' אלוהיך מיסת נדבת ידך אשר תיתן כאשר יברכך ה' אלוהיך "
שמות פרק ל"ד פסוק כ"ב
" וחג שבועות תעשה לך ביכורי קציר חטים וחג אסיף תקופת השנה "

ואנו קוראים לחג השבועות גם "חג מתן תורה" למרות שלא מוזכר בתורה כל קשר בין חג השבועות ומתן תורה.
לפי חשבונם של קדמונינו חג השבועות חל באותו יום בו ניתנה תורה לישראל.
בזמן המופלא שבין יציאת מצריים לחג השבועות אנו מקיימים את מצוות ספירת העומר שהיא ההכנה לקבלת התורה. תחילת הספירה היא במוצאי יום טוב ראשון של פסח וסופרים בסה"כ 49 יום עד ערב חג השבועות יום מתן תורה.
האדמו"ר מגור ר' יהודה אריה לייב אלטר זצ"ל כותב בספרו "שפת אמת"
בספר הזוהר הקדוש כתוב
"וחמושים עלו בני ישראל מארץ מצרים"
הזוהר מפרש את הפסוק
"חמשין זימנין אידכר (חמישים פעמים נזכר) יציאת מצרים"
כלומר שבחמישים הימים הללו מרגע יציאת מצרים ועד יום מתן תורה יצאו בני ישראל מכל המ"ט שערי טומאה ורק אז חתם הקב"ה את שמו בראש עשרת הדברות . "אנוכי ה' אלוהיך אשר הוציאך ממצרים"
רק אז הגיעה לסיומו תהליך החרות שנמשך מיציאת מצרים ועד חג השבועות. וקבלת התורה היה שטר השחרור מעבדות כי אין בן חורין אלא מי שעוסק בתורה.
במסכת שבת פ"ו כתוב
"תנו רבנן בשישי לחודש השלישי , והוא חודש סיוון, ניתנו עשרת הדברות לישראל"
במסכת פסחים סח כתוב
" אמר ר' אליעזר, הכל מודים כי בעצרת כלומר בחג השבועות הוא יום שניתנה בו התורה"
למרות כל האמור התורה מציינת את חג השבועות בארבע שמות
רגל – חג הקציר – חג שבועות – ויום ביכורים .
כשהמאורע החשוב ביותר מתן תורה במעמד הר סיני לא נזכר כלל.
המהר"ל בחיבורו תפארת ישראל פרק כ"ז מנמק את השמטת זיכרון זה כך.
התורה ניתנה לעול על לישראל, ומטעם שאומות העולם סירבו לקבל את התורה כי הם מיאנו לקבל על עצמם "עול תורה ומצוות".
כידוע בהתחלה היו גם היסוסים מצד בני ישראל לקבל "עול תורה ומצוות" עד אשר כפה הקב"ה עליהם ואמר להם אם אתם מקבלים התורה מוטב, ואם לא שם תהיה קבורתכם. ולשמחתנו הסכימו אבותינו ברצון ואמרו נעשה ונשמע. כנראה שדברי המהר"ל מבוססים על דברי רש"י .
רש"י במסכת ראש השנה כ"ח אומר
"מצוות לא ליהנות נתנו אלא לעול על צוואריהם ניתנו "
וכך מסביר המהר"ל החג לא נקבע בגלוי כזמן מתן תורה מכיוון שהתורה ניתנה בכפיה לבני ישראל, ואילו המועדים הרי ניתנו לישראל זכר למאורעות שמחים.
הנוסח "חג השבועות זמן מתן תורתנו הוכנס לתפילה ע"י חז"ל בתקופת בית שני יחד עם השם עצרת שכידוע מצביע על היום האחרון של החג (כמו שמיני עצרת בחג הסוכות) מכיוון שחג השבועות משלים את חג הפסח בתום ספירת העומר.
עוד הבדל בין חג השבועות לשאר חגי ישראל הוא, ששאר החגים באים להזכיר לנו משהוא ואנו חוגגים אירוע שעבר עלינו כגון: בפסח מזכירים את יציאת מצרים בסוכות אנו מזכירים את ישיבתנו בסוכות. ואילו בשבועות לא מוזכרת שום סיבה לחגוג חג.
התורה מדברת על חג השבועות בלשון עשייה
"ועשית חג שבועות לך ולאלוהיך"
)דברים פרק ט"ז פסוק י'(
"וחג שבועות תעשה לך"
(שמות פרק ל"ד פסוק כ"ב)
ולעומת זאת בחג הפסח כתוב
"את חג המצות תשמור" דהיינו החג קיים וצריך רק לשמור אותו
)שמות פרק כ"ג פסוק ט"ו(
ובחג הסוכות נכתב
"באספכם את תבואת הארץ תחגגו את חג הסוכות" )ויקרא פרק כ"ג פסוק ל"ט( משמע החג קיים יש רק לחגוג אותו.
מכאן ברור לנו שלכל חג יש סיבה המילה חג שפרושה "סובב" באה לסמל שמחה על משהו מסוים בעבר או בהווה אנו משלימים סבב בין הארוע המקורי והחג הנוכחי.
רק לגבי שבועות אומר הקב"ה קחו לכם שבע שבועות סיפרו אותם ועשו בהם משהו שלבסוף כדאי לחגוג אותו, שבועות זה חג שכל אחד צריך ליצור את הסיבה לחגיגה כפי שציווה הקב"ה "וחג שבועות תעשה לך" ללא סיבה מיוחדת.
כשמשה ירד מהר סיני וראה את עגל הזהב הוא שבר עליו את לוחות הברית, ואז אמר הקב"ה למשה.
" פסל לך שני לוחות אבנים כראשונים" (שמות פרק ל"ד פסוק א')
משה עשה כדבריו והקב"ה חורט את עשרת הדברות מחדש על הלוחות ומוחל לעם על עגל הזהב, ובאותה הזדמנות הוא מבטיח למשה שהוא יעשה לעם ישראל ניסים ונפלאות שלא היו ולא נבראו.
"ויאמר הנה אנוכי כורת ברית נגד כל עמך אעשה נפלאות אשר לא נבראו בכל הארץ" (שמות פרק ל"ד פסוק י')
מכיוון שכל הארוע הנ"ל קרה בתקופת מתן תורה הרי יש קשר ישיר בין הארועים הקב"ה אומר למשה "פסל לך שני לוחות" ולעם ישראל אומר הקב"ה "עשה לך חג" בשני המקרים הקב"ה רוצה השתתפות אקטיבית של משה ושל העם, לא הכל יוגש להם על מגש של כסף עליהם להתאמץ בעצמם.