איך לגדל ילדים לחשיבה חיובית

חשיבה חיובית היא כלי שיכול לאפשר חיים הרבה יותר קלים ונעימים מאשר בלעדיו.

זוהי דרך ראיה אופטימית של החיים, אמונה ביכולות של עצמך ובכך שהעולם פועל לטובתך.

ראית עולם כזו מאפשרת יצירת קשרים בריאים, הצלחה בלימודים, תגובות רגשיות מאוזנות ושמחת חיים ללא מעצורים.


כדי לדעת להעביר לילדים חשיבה חיובית חשוב שההורים יבינו את יסודותיה ויתרגלו אותה בעצמם.
כשמתרגלים עוד לפני הלידה זה האופן הקל ביותר להטמיעה בילד כי הוא נולד פתוח ללמידה, אך בכל גיל ניתן לשנות הרגלי חשיבה ולהטמיעם. אף פעם לא מאוחר להתחיל.


1. הכלל הראשון שיש להכיר הוא שאדם רוכש אמונות במשך חייו ולכל אחד מערכת אמונות משל עצמו לגבי העולם ולגבי עצמו.
בתרבויות שונות מערכות האמונות יכולות להיות סותרות ועדיין אין זה אומר שאחת או השנייה לא נכונה.
אין אמת אחת וחד משמעית ויכול להיות מצב שאנשים חושבים דעות הפוכות לגבי נושא מסויים ועדיין שניהם צודקים.
המציאות ניתנת לפרשנויות שונות וזאת לפי אמונות שקיבלנו מההורים, מהתקשורת , ממערכת החינוך, ועל בסיסן הסקנו את מסקנותינו.לדוגמה אדם מאמין שכסף הוא מוצר שקשה להשיג ומגיע בקושי רב ואחר מאמין שיש שפע כסף לכולם וכל אחד יכול לחיות בשפע אם רק יפתח אפשרות לקבל אותו. אמונות אלו סותרות אך שתיהן נכונות- כל אחד והמציאות שלו.
אותו מצב מתקיים לגבי אהבה וזוגיות, בריאות, הגינות ותקשורת, יופי ואופנה וכך בכל תחום בחיים ניתן למצוא אמונות סותרות שהן אמיתות.
ביחנו את אמונותיכם והחליפו את השליליות בחיוביות יותר.
אתם בוחרים כעת האם יודגשו הסכנות, הקשיים, והמגבלות או האפשרויות, היכולות והכוחות שפועלים לטובתכם ולטובת ילדכם.
האם ילדכם ישמח עם מה שקיבל וידע לחייך בכל מצב ולחוש אושר פנימי גם כשהנתונים לא במיטבם. כל מצב ניתן לפרשנויות שונות ואת אופן ראיית המצב אתם בוחרים ומשמשים דוגמה לתלמיד קטן שעוקב ולומד מכם כיצד יש להתייחס לעולם אליו הגיע.

2. ברגע שאנו מעבירים את מערכת האמונות שלנו לילדינו ראשו פועל כמו מחשב שמתכנתים – כלומר אנחנו מתכנתים אותו להאמין במה שלימדנו אותו והוא מקבל זאת כאמת בסיסית. לכן כל משפט שנאמר באזני הילד (גם אם לא נאמר אליו אך הוא שמע) יש לשקול בזהירות ולבדוק האם זה התכנות שאנו רוצים שיקבל כי על פיו יפעל לאורך שנים והוא יגדל בקרבו. יתכן שבגיל מסויים הוא יחליט שהוא עושה עבודת מודעות ובוחן מחדש את אמונותיו אך בשנות ילדותו ילד מתייחס לאמירות הוריו כאמת מוחלטת ואף מפרש מילים באופן מילולי פשוט. כלומר גם אם משפט נאמר בציניות או בהומור הוא מתקבל פשוטו כמשמע בתמימות גמורה. האמונות לגבי תחומי החיים השונים משפיעות על הבחירות שיבחר, המעשים שיבצע, הקלות והקשיים שיראה בחייו.


3. הילד לומד על עצמו דרך ההשתקפות שלו מהוריו וחבריו. אין לו עדיין דעה מגובשת לגבי עצמו מי הוא ולכן מה שאומרים לו מחלחל ומשפיע על תפיסתו. כמובן שככל שתחזרו על אמירה מסוימת היא תתחזק. דוגמאות לאמירות : אתה כשרוני, איזה יופי הצלחת, מה אתה מטומטם? תפסיק נודניק, אל תטפס אתה תיפול, כל הכבוד לך, אתה כזה שלומיאל, הוא חלשלוש וחולה מכל וירוס, יש לך חורים בידיים, למה אתה כזה בלגניסט, אתה חייב לאחר? ...
מה שתגידו לו ומה שתגידו לאחרים עליו באזניו יתקבל כאמת וכתוית לפיה הוא מתייג את עצמו. גם אם לא התכוונתם ואתם לא חושבים שהוא באמת כזה. אם אתם רוצים שילדיכם ידע שהוא ראוי לאהבה ויכול להצליח הדבר הפשוט ביותר הוא להחמיא לו ללא גבולות וגם על דברים פעוטים ולא מושלמים.הקפידו לאמר לאזניו רק משפטים חיוביים לגביו.זה דורש יצירתיות בבניית המשפט והקדשת תשומת לב אך עם הזמן הופך להרגל.


4. יש ביקורת?אתם כועסים עלי יקיר לבכם? תמיד חפשו דרך חיובית להביע אותה.
איך?במקום להגיד מה לא לעשות הגידו מה כן. מה אתם מצפים ממנו, מה הדרך הנכונה, מה טוב במה שהוא עשה..
לדוגמה במקום "למה החדר מבולגן?" - "סדר את החדר עכשיו".
במקום "תזהר לא ליפול" - "טפס בזהירות, שים לב שהרגל יציבה על הסולם"
במקום "תפסיק לריב עם אחותך" – "בוא נמצא דרך ששניכם תהיו מרוצים".
תמיד אמרו מה שאתם חושבים אך מתוך התיחסות למה שאתם רוצים שיהיה ורואים כנכון. זה בעצם אותו משפט אך המשמעות המתקבלת ממנו שונה לגמרי כי המיקוד הוא בפן החיובי ונותן לילד תחושה שברור לו מה רוצים ממנו ואיך להגיע לכך במקום תחושה שמאוכזבים ממנו.

5. חייכו בכל הזדמנות, חבקו והעניקו מגע בשפע, החמיאו לגופו שהוא מושלם ומקסים בכל הזדמנות, כדי ליצור דימוי גוף חיובי. גם יצירות קטנות ולא מושלמות בהתאם לגילו יכולות לזכות לתשואות כאילו הרגע זכה באוסקר. מצד שני אל תתנו לו תחושה שאתם מופתעים מעצם כך שהצליח. תנו הרגשה שברור לכם שהוא מסוגל.


6. במצבים רבים ילדים בודקים את הגבולות של עצמם. בעיקר בתחום הגופני והחברתי.
קל להתפתות להדריך אותם ולהגיד את ראית עולמכם או לאסור עליהם בפעולה כדי להגן עליהם, אבל הם זקוקים להתנסות לשם הלמידה. חשוב לאפשר להם לבדוק את יכולותיהם בעצמם, אם זה בגן שעשועים או משחקי ספורט ואם זה בויכוחים ומריבות עם חברים. אתם חוששים שיקרה אסון?
במקום לאמר להם להפסיק פשוט התייצבו לידם והשגיחו על האוצר שלכם. הייו בהיכון והמשיכו לנשום ולשדר רוגע.
בדרך כלל מה שהם לא מסוגלים לעשות הם לא יעשו- ירצו לעלות על מקום מסוכן, יראו שהוא עלול להיות מסוכן עבורם ויחזרו או שיפתיעו אותכם ואת עצמם ויצליחו, וימשיכו לנסות ולבדוק את מסוגלותם. אך אם מראש תגידו להם "לא" ותעצרו אותם הם יישארו בתחושה שהם לא מסוגלים ושלא סומכים עליהם, במשך הזמן יפסיקו לנסות ולקחת סיכונים.
היכולת לקחת סיכון ולבדוק בעצמך מהתנסות אישית למה אתה מסוגל היא יכולת שחשובה מאוד בהתבגרות ובחיים העצמאיים, ואותה רוכשים כעת, בצעדים הראשוניים האלו.
כשמאפשרים לילד לבדוק את גבולותיו הוא מודע להם ולא עוקף אותם. הוא ישתמש בחכמתו הפנימית ולא יסכן את עצמו.
כששמים לו גבולות באופן קבוע הוא לומד לסמוך על מי ששם את הגבול ולא על עצמו.הוא מפסיק לשאול את עצמו אם הוא מסוגל כי הוא מעביר את האחריות אל האחר.
זו יכולה להיות חוויה מפחידה מצד ההורה להחליט שהוא מאפשר לילד התנסויות שונות אבל כשהוא מרגיל את עצמו להיות שם, להשגיח מבלי לשים מעצור ומבלי לשדר תחושת פחד, הוא מרוויח ילד אחראי ואמיץ שבוטח בעצמו.
יחד עם זאת כשמבקשים עזרה סימן שזקוקים לה וחשוב שכל ילד ידע שיש לו גב והוא יקבל את כל העזרה לה הוא זקוק ברגע שביקש.כשמעמתים ילד בכוח מול קשיים או פחדים של עצמו התוצאה היא הגברת הפחד. חשוב לתת תמיכה עידוד ובטחון אך תמיד ברף שהוא מעט גבוה מהרף הפעולות אליהם הילד רגיל. אם תומכים בו לעשות פעולה שהיא הרבה מעבר ליכולותיו ורוב הסיכויים שיכשל בה הוא ילמד שהוא לא עומד בציפיות ולא מסוגל.


7. החליטו במשותף עם שותפכם לגידול הילד לגבי החוקים והציפיות ועמדו בהם בעקביות. היציבות מעניקה עולם בטוח וברור. אם משנים דעה חשוב להסביר מה הסיבה ולהבהיר את ההיגיון והשיקולים ברמת הבנה של הילד.