בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> מודעות וצמיחה רוחנית > גיל המעבר

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

מודעות וצמיחה רוחנית

גיל המעבר

מתי זה גיל המעבר? במחשבה ראשונה חושבים שזה בסביבות גיל 50 עם השינויים ההורמונליים.במהלך עבודתי כגרפולוגית הבנתי שלמעשה, יש לנו הרבה "גיל מעבר" בחיים ואם עוברים את זה לא בצורה חלקה, העקבות נשארות בכתב היד לאורך כל החיים.
המאמר קיבל את הציון: המאמר גיל המעבר קיבל את הציון 5.0 כוכבים  נצפה: 5228  |  דורג: 760
דרג מאמר זה
גיל המעבר

חיים בגיל המעבר

מתי זה גיל המעבר? במחשבה ראשונה חושבים על אנשים בסביבות גיל 50 . שינויים הורמונאליים, אמצע החיים, התלבטויות, חרטות , רגישות, דיכאונות וכו'. מי שהיה שם יודע- מי שלא היה – יהיה וידע.
במהלך עבודתי כגרפולוגית הבנתי שלמעשה, יש לנו הרבה "גיל מעבר" בחיים ואם עוברים את זה לא בצורה חלקה, העקבות נשארות בכתב היד לאורך כל החיים.
יש אנשים שחייהם מתנהלים לרוב על גלים רגועים , הם פתוחים, זורמים, אטרקטיביים, מוצאים את העבודה הנכונה, בן/ בת זוג לחיים מתאים ומצליחים להגשים משאלותיהם בנועם . ויש אנשים שחייהם מתנהלים בים סוער, גלים גבוהים מטלטלים אותם בעל כורחם, פעם למעלה, פעם למטה ופעם כמעט טובעים. כל טלטלה משאירה צלקות בנפשם ומחלישה את יכולת ההתמודדות מול החיים התובעניים. כל דבר הוא קשה, לא מוצאים את הכיוון הנכון, לא מוצאים עבודה מספקת, לא מוצאים בני זוג מתאימים ולא מוצאים אהבה.
שאלתי את עצמי האם זה גורל בלבד?
אין לי ספק שיש אירועים בחיינו שאין לנו שליטה עליהם, כמו מחלות וירליות, גירושי הורים, גננת אכזרית ולא יציבה נפשית, תלמידים אלימים ומורים לא מספיק מוכשרים ומחויבים. לא בכל גיל ולא תמיד אנו מצוידים בכלים לפרשנות אחרת, לחשיבה מודעת, לשפה נכונה ואז האירועים הללו הופכים לטראומטיים, חורצים תלמים עמוקים בנפש הילד והבוגר ותלמים אלו מופיעים בכתב היד בצורת "תעלות בדידות" או "שדות אש".
הולדת אח היא אירוע לא קל, כניסה לגן, מעבר בין גנים עם ילדים חדשים וגננות חדשות, מעבר לכיתה א', מעבר לחטיבה, צבא וכו' אלו הם מעברים לא תמיד ולא לכולם קלים. לכן, בעצם יש לנו כמה וכמה "גיל מעבר" בחיינו. למעשה אנו כל הזמן במעבר וכשהגענו לסוף – זה הסתיים.
מה ניתן לעשות כדי לא להשאיר תלמים עמוקים שמשתקפים בכתב לאורך חיינו?
ערנות! זו מילת המפתח. לשים לב על המעברים בחיינו וכיצד קיבלנו אותם? האם היו קשיים? האם הרגשנו בודדים, נטושים ולא אהובים? האם ילדינו משנים התנהגות ולא לחיוב? האם מסתגרים?
לבדוק ולא לעבור לסדר היום , אלא לטפל, רצוי בזמן אמת.
אז מה הבעיה? לרובנו אין כלים לבדוק, עסוקים מעל הראש ביצירת פרנסה, שמירה על הראש מעל המים הגועשים של החיים....ואז נשארים ללא טיפול. אנשים בוגרים לא זכו לטיפול כי בעבר רק "פסיכים" הלכו לייעוץ וכל האחרים מתגברים כי ככה זה בחיים.
לתובנות האלה הגעתי במפגש ציור אינטואיטיבי האחרון כשאחת המשתתפות שלמדה גרפולוגיה-גרפותרפיה, תרגלה וגם מתקדמת בציור אינטואיטיבי אמרה: לולא פגשתי את שוש לפני שנתיים (היא כעת בת 48) לא יודעת מה היה קורה איתי. הייתי במצב קשה רגשית ובריאותית. היום אני מרגישה אחרת לגמרי.
אין לה מושג כמה מילים אלו ריגשו אותי, כי הן היו ספונטאניות בשיחת סיכום בין המציירים. לא דף משוב מוזמן בסוף קורס, אלא פליטת פה ספונטאנית.
שמחתי שלא רק אני מרגישה כמישהי שהשתחררה מכלא רגשי של שנים ארוכות מאד, בהן טופלתי בהרבה שיטות, תמיד התקדמתי, אבל.....היה מעצור. כרגע מעצורים הוסרו ואמרתי לעצמי בפליאה: ואוו! יש אנשים שעוברים את החיים בתחושה כזו?
ברור שלכולם מגיע לחיות בתחושת שחרור , שמחה ואופטימיות עם הרגשה שהעולם הוא טוב, יש מספיק לכולם ואין קשיים רק אתגרים שמחכים לכובשים אמיצים.
www.shosh4u.com
אהבתם?

תגובות (לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות)

  • 1
    פקחת עיני. לא ידעתי שבכתב רואים טראומות מעבר. (ל"ת)
    עירית   (8.7.2006)
  • 2
    צחקתי על אשתי שהיא בגיל המעבר ואז גיליתי תעלות בכתב ידי והבנתי שגם אני עברתי לא מעט (ל"ת)
    אבי   (13.7.2006)
  • 3
    ציור במקום הורמונים? (ל"ת)
    שרית   (3.9.2006)
  • 4
    שרית, גם חוש הומור מוסיף המון. זה לא במקום, זה נוסף... (ל"ת)
    שוש   (27.9.2006)
בניית אתרים