גוף נפש וסוסים

על ידי פיתוח יכולת האדם לחוש את גופו הוא נעשה מעורב יותר באופן משמעותי בפעילות הפיזית (על ועם הסוס) ומשיג אפקט ריפוי עוצמתי יותר. המטרה היא לעבור מחזרה מכנית על תנועות להוויה מודעת וערנית. המצב האידיאלי הוא ליצור סיטואציה המאפשרת למטופל ללמוד ולשלב דפוסים חדשים, יעילים ומאוזנים שהוא/היא יוכלו לקחת מאזור הרכיבה ולשלבם בחיי היום-יום.


תפיסה בסיסית

בגישות טיפוליות הוליסטיות רבות אנו פוגשים באותה תפיסה בסיסית של יצירת מעורבות של האדם בפעילות התנועה שלו/שלה על מנת לפנות לנפש דרך הגוף ולגוף דרך הנפש ועל ידי כך ליצור חוויה רבת עוצמה אשר יכולה לקדם ריפוי, למידה וצמיחה.

על ידי פיתוח יכולת האדם לחוש את גופו הוא נעשה מעורב יותר באופן משמעותי בפעילות הפיזית (על ועם הסוס) ומשיג אפקט ריפוי עוצמתי יותר. המטרה היא לעבור מחזרה מכנית על תנועות להוויה מודעת וערנית. המצב האידיאלי הוא ליצור סיטואציה המאפשרת למטופל ללמוד ולשלב דפוסים חדשים, יעילים ומאוזנים שהוא/היא יוכלו לקחת מאזור הרכיבה ולשלבם בחיי היום-יום. בפלדנקרייז זה נקרא "שילוב פונקציונלי" (אינטגרציה פונקציונלית). ללמוד להבחין בתנועת השרירים והמפרקים שלנו ולשים לב לאיכויות שלה, לחוש את האפקט שיש לתנועה באזור אחד של הגוף על אזור אחר ולהבחין בהשפעה שיכולה להיות למצבנו הנפשי על גופנו (וההיפך) יכול להפוך למקור בעל עוצמה ליצירת שינוי. השילוב הפונקציונלי הזה מוביל לתפקוד חושי-מוטורי אופטימלי, אשר מקרין על הגוף והנפש.

הצעות מעשיות להעלאת המודעות דרך תנועה ברכיבה טיפולית
אנו מבחינים בין שתי דרכי השפעה בטיפול:

*הדרך המילולית אשר משתמשת במילים ומשפטים על מנת לפתח "מודעות דרך תנועה".

*הדרך הלא מילולית אשר כוללת מגע של המטפל באזורים שונים בגוף הרוכב על מנת להגביר את המודעות לאזורים אלה באופן ספציפי, או ע"י תרגילים אשר נעשים באופן מודע (המצב ההפוך יהיה לנוע באופן מכני) על מנת לתקן יציבה, תנועה וקואורדינציה ועל מנת לשלב דפוסים חדשים ויעילים. נשימה מודעת ותיאום בין נשימה ותנועה גם הוא כלי רב עוצמה.

במידת האפשר על העבודה להתבצע על סוס ללא אוכף, עם רפידה בלבד. זה מאפשר למטופל לחוש את גופו ותנועותיו של הסוס באופן ישיר יותר.

המטפל מכוון את תשומת ליבו של המטופל ע"י תשאול (דרך מילולית) על תהליך התנועה ועל המטופל לשים לב ולהרגיש את התשובות. בשלבים הראשונים איננו מצפים מהמטופל לבטא את תחושותיו באופן מילולי אלא מאפשרים לו להרגיש ולחקור את גופו ע"י "הסתכלות" ו"הקשבה" כלפי פנים ועם התקדמות התהליך לבטא במילים את תחושותיו.

על המטפל להתאים את השאלה להקשר המסוים של כל מטופל ע"י בחינת והרגשת גופו, תנועותיו ומצבו הנפשי על מנת לפנות באופן אינדיבידואלי למטופל בהתאם ליכולתו הנפשית ולבעיותיו הפיזיות או הנפשיות.
להלן מספר הצעות לשאלות מסוג זה:

*האם אתה שם לב לקשר של הגוף שלך עם הסוס? האם אתה שם לב למגע עצמות האגן שלך עם גבו של הסוס? האם שתי עצמות האגן שלך נושאות משקל שווה? האם אתה שם לב לתנועתו של הסוס מתחתיך ? כיצד הוא מזיז אותך? האם עצמות האגן שלך מוזזות או שאתה מזיז אותן בעצמך?

*האם אגן הירכיים שלך ישר? מה קורה לאגן שלך אם אתה מכופף/מיישר את החוליות המותניות? באיזו צורה משפיעה תנועת הסוס על אגן הירכיים שלך?

*האם אתה יכול לחוש את התנועה בחוליות המותניות? האם הן זזות בחופשיות או שמא הן נוקשות? האם יש הבדל כשהסוס הולך לאט או מהר? האם יש הבדל אם כפות רגליך במשוורת או לא? ומה אתה מעדיף? אם אתה מצליב את ידיך על החזה האם זה משפיע על תנועת החוליות המותניות שלך וכיצד?

*האם אורך רגליך שווה? האם יש מתח באזור מסוים של רגליך?

*האם גבך ישר או מוטה? כאשר אתה נושם לאן נכנס האוויר? (לבטן או לחלק העליון של החזה?)

*האם שתי כתפיך בגובה שווה? כיצד תנוחת גבך משפיעה על תנוחת עצם השכם (הסקפולה) שלך? האם המרחק בין הכתף לאוזן שווה בשני הצדדים?

*מהי תנוחת זרועותיך? האם זרועותיך מתנדנדות כאשר אתה זז? האם שתיהן מתנדנדות בצורה שווה?

*האם פסגת הראש שלך היא הנקודה הגבוהה ביותר בגופך? מה אתה רואה עכשיו?
(ומה המשמעות של זה בקשר לתנוחת ראשך את אתה רואה את השמים/אדמה?)
מטרת תרגילים אלו היא לפתח תחושה טובה יותר לתנועה, ישיבת הרוכב תהפוך ליותר מאוזנת והרמונית עם תנועת הסוס ובמקביל מפתח המטופל את המודעות העצמית שלו לגוף וממנו לנפש ולהפך ע"י מרכוז תשומת הלב שלו בכאן ועכשיו של גופו והתהליך המתרחש בנפשו.
ניתן לראות את האינטגרציה הפונקציונלית כשלב השני בתהליך הלמידה. ברגע שהמטופל למד לשבת על סוס נע באופן מאוזן ורגוע המטפל יכול להציע תוכנית תרגול אקטיבית. משמעות הדבר היא שעל ההרמוניה של התנועה שהשיג המטופל עם הסוס להישמר במהלך תנועות התרגול. המצב האידיאלי הוא להתייחס לגוף האדם כשלם גם אם התנועה יכולה להיות מבוצעת ע"י אזור גוף מוגבל בלבד. על המטפל לזהות ולהתייחס לאזורים אשר הינם בעלי חשיבות מרכזית להחזרת האיזון והזרימה לגופו של המטופל וע"י כך גם לנפשו.

נקודות אליהן יש להתייחס

תנוחת האגן: בישיבה על הסוס ניתן להשוות את האגן לבסיס ה"מגדל" שלנו ותנוחתו היא מכרעת, הוא מתפקד כבסיס ה"קומות העליונות", האזור המותני ואזור החזה של הגוף, חגורת הכתפיים, הצוואר והראש (אני משתמשת בדימוי של מגדל על מנת לתאר את תנוחת האדם הזקופה).

השרירים הגדולים של אמצע הגוף הם המעורבים בעיקר בשמירת שיווי המשקל הזקוף של גזע הגוף.
עליהם להיות יציבים מספיק על מנת להבטיח תנוחה זקופה וגמישים מספיק על מנת לספוג את האימפקט הדינאמי המגיע מהסוס ההולך. תרגילים לאזור זה כוללים תנועות סיבוביות (רוטציות) של גזע הגוף בתיאום עם זרועות, רגליים, ראש ועיניים.

נשיאת הראש: הנקודה הגבוהה ביותר של הראש צריכה להיות נקודה דמיונית שמעל לקודקוד (צ'אקרת הכתר). צריך לשאת אותה בתחושה של קלילות ושל צוואר ארוך. עלינו להיות מסוגלים להזיז את ראשנו באופן חופשי במרחב בזמן ישיבה על סוס נע. תרגילים שיעזרו יכולים לכלול תנועה של הראש ביחס לגזע הגוף וכן שימוש של הזרועות והידיים.

על העיניים להיות בעלות מבט רך ועל תנוחתן להיות לא תלויה בתנוחת הראש. הראייה יכולה גם היא לשמש כמשוב: לרוב אם אנו רואים את האדמה על תנוחתנו להשתפר בעוד שראיית האופק היא אינדיקציה לתנוחה טובה (כל זמן שהכתר הוא הנקודה הגבוהה ביותר בראש). ביצוע תרגילים בעיניים עצומות עשוי להיות אפקטיבי ביותר.

עבודה עם צד אחד של הגוף ושימת לב להבדלים שבין שני החצאים של הגוף יכולה גם היא להביא לתובנות חדשות ומעניינות.

דמיון ומציאת תמונות פנימיות ודימויים פנימיים יכולה לשפר תפקודים מוטוריים ומנטליים. למשל אנו יכולים להניח לשורשים דמיוניים לצמוח מעצם העצה (עצם הזנב) שלנו אל גופו של הסוס על מנת לזכות ביציבות רבה יותר הן פיזית והן מנטלית.

בחינת ופיתוח תפקודים נשימתיים הינה חיונית. אנו משלבים את הנשימה עם התנועות. הסרעפת היא שריר גדול המפריד את חלל הריאות מחלל הבטן והוא זקוק לתשומת לבנו כמו יתר שרירי הגוף.

תקשורת מילולית ולא מילולית היא גורם מכריע ועליה לזרום בשני הכיוונים בין המטפל והמטופל.

כמה מהיתרונות של עבודה בגישה זו:

*הגברת מודעות כוללת של גוף ונפש.

*הגברת המודעות לתנוחה ואינטראקציה בין חלקי הגוף השונים.

*הבאה למודעות של מתח בשרירים של אזורים מסוימים היא חיונית להרפייתם והרגעתם.

*פיתוח היכולת של להיות נוכחים בגופנו באופן מלא, ונוכחות מלאה ב"כאן ועכשיו".

*שיפור התפקודים המוטורים-סנסורים שלנו.

*הבנה טובה יותר של הדינמיקה שלנו מאפשרת חופש לשנות דפוסים במידה ואנו מעונינים בכך.

*למטפלים: ההבנה ויכולת התחושה הטובות יותר של גופנו אנו והתהליך שלו תגביר את יכולתנו להרגיש ולהבין את יציבתו, תנועתו ורגשותיו של המטופל והחיבור ההדדי שלהם. זה יאפשר לנו למצוא רעיונות חדשניים ומתאימים לטיפול במטופלינו.

פורסם באתר "מאמרים"
http://www.articles.co.il/article/2718/גוף%20נפש%20וסוסים

אודות הכותב:
דינה דהן PT
פיזיוטרפיסטית
מטפלת הוליסטית
מתמחה ברכיבה טיפולית.