פיתוח הדמיון וחשיבותו, לחשוב בשביל עצמנו, מגבלות ההיגיון

מדע בדיוני, פנטזיה, אגדות ומיתולוגיות מבוססות על דמיון... ומהו אותו "דמיון"?

מה שונה בינו לבין "מציאות"? ומהי בכלל מציאות?
ובכן, הדמיון מבוסס על ה ש ר א ה. על יכולת להרחיב את גבולות התפיסה והראיה החד ממדית, שממוקדת בהיגיון ליניארי. היגיון זה מבוסס על ממצאים וניתוחם. היגיון זה מבוסס על המדע ומחקריו. היגיון זה הינו פרי ההתנסויות של בני האדם.

מאז ומתמיד, היו בני אדם שלא חשבו "כמו כולם". שלא קיבלו את המוסכמות והכללים שהיו נהוגים בתרבותם. נמנה כמה מביניהם, שהשפעתם ניכרת כיום על המין האנושי:

משה רבנו, ישוע הנוצרי, גלילאו גליליי, קופרניקוס, ז'ול ורן, ליאונרדו דה וינצ'י, ואיתם נמנים רבים וטובים. חלקם זכורים בהיסטוריה וחלקם נשארו עלומי שם.

אם כולם היו חושבים "כמו כולם", מאמינים במגבלות, לא מעזים לפתח רעיונות "דמיוניים", המין האנושי לא היה מתפתח. הטכנולוגיה לא הייתה מתפתחת. דתות ותרבויות לא היו מתפתחות. הדמיון הינו פתח תגליות, להמצאות, לרעיונות.

הדמיון הינו שער ל ה ת ק ד מ ו ת.

אפשר להגביל את הדמיון, לפטור אותו כמשהו "לא מציאותי", כ"אשליה". אפשר לומר שהוא "מתנת השוטים וההוזים". אפשר לחשוב, שהוא בדיוק ההיפך מ"מציאותי" ו"הגיוני". אפשר לומר לילדים, שבמוחם תאים אפורים רבים, שהם חסרי מגבלות בחשיבה, ולפיכך פתוחים יותר להמצאות ולרעיונות, שעליהם "ללכת בתלם". לעצב אותם לחשוב כמו רובוטים. לתכנת אותם להיות "כמו כולם".ואפשר גם בהחלט לפתח אצלם את מתנת הדמיון, שייצור אצלם השראה, התלהבות ופתיחות מנטאלית.

במקום שמשרד החינוך ישאיר בשעורי הספרות את המתכונת הישנה של קריאת חובה של ספרים שהתיישנו כבר לפני דור, ספרים שעוסקים בשואה, ביהדות הגולה ובנושאים שלא מעניינים את הילדים ואף גורמים להם לסלוד מקריאה, יש לחדש. יש לאפשר לילדים לקרוא דברים שמלהיבים אותם, שמעשירים את דמיונם. ספרי פנטזיה, ספרים של מדע בדיוני.

הארי פוטר הינו דוגמא לכך. ספר שגרם לילדים רבים שלא נהגו לקרוא, שתעבו את הקריאה ה"משעממת" ו"מייגעת" יחסית למהירות של המחשב, ליהנות מהקריאה. אנו מבקשים להעביר את המסר למשרד החינוך, וכל מי שיכול להעביר את המאמר לידיים הנכונות, יבורך.

קסם, אנרגיות, מציאויות מקבילות – מקבלות הבנות חדשות כשנפתחים למידע שזורם עם "העידן החדש". מידע זה שמגיע מאמצעי התקשור, שיש לציין, כי הוא בהחלט קרוב מאוד ל"ערוץ הדמיון", אף הוא פתח להשראה ולראיית-על נוספת ושונה.

פיתוח יצירתיות, פיתוח דמיון חשוב מאוד לאנושות וראוי להכלילו במערכת החינוך. בכל הארצות.

הזכרו נא בזו'ל ורן, סופר "מדע בדיוני" שסיפר על הגעת האדם לירח, לפני שהיו בכלל אמצעי טיסה כמו חלליות, שתיאר את הצוללת נאוטיליס, לפני המצאת הצוללות... כתביו שימשו השראה ופיתוח הדמיון למדענים, שתרגמו את הרעיון למציאות.


תודה לכל הסופרים שכותבים מדמיונם ומעשירים את מאגר הרעיונות של המין האנושי.
וכעת, שאלו את עצמכם במרב הכנות האפשרית:

האם חשבתם פעם עבור עצמכם באמת?
האם הינכם הולכים כסומים(קסומים) אחר צו (צב) האופנה? האם תהיתם אם כל החוקים באמת הגיוניים, ובכלל מהו הוא "היגיון"? האם חשבתם פעם על הדמיון כמתנה למין האנושי?

בספר חדש שיצא זה עתה לאור ולאהבה, מוגש משל וסאטירה חברתית הומוריסטית, בכסות סיפור פנטזיה. מטרתו - לשחרר את הדמיון, לרפא את "הילד הפנימי", לעורר את יכולת החשיבה של הפרט עבור עצמו, להשתחרר מצורך להיות "כמוכלם" ו"אין"...
הספר משלב תובנות רוחניות לרוב.
לפניכם ההקדמה מתוך הספר:



ה ק ד מ ה

"אי-שם, בגלקסיה רחוקה שאת שביל החלב חוצה, מעבר לערפילי האין-זמן המתנחשל, במקום אותו לא ראה מעולם אדם וחי, קורה "הדבר".

למעשה, המכונה "הדבר" אינו אלא חלום של המין האנושי ושל מינים נוספים, החברים בהתאחדות הכלל-גלקטית המסופחת לאנדרומדה ב' – פינת הפליאדות.

האם "הדבר" הינו סיפור אגדה, משל, חלום, או שמא מציאות קפואה מסופחת להיגיון?

האם " הדבר" קורה בעתיד, האם הדבר עליו מסופר משויך לעבר, או שמא הוא הווה מתמשך?
על כך לא נענה כעת ונשאיר זאת ל... דמיונכם שלכם להשיב לכם."

***

"ההקדמה הייתה מאוד נחוצה, אך לא באמת הכרחית." אומר קוסם הזמן שלבוש בגלימת ארגמן-סגולה אוורירית, וזקנו הכסוף השזור אניצי זהב ולובן מתבדר ברוח הקלילה.

צחוק פרוע מצטלצל בהמוני פעמוני רוח זעירים נשמע ברקע, שהינו תפאורה של מגדל מט ליפול ומאחוריו רקיע שחור זרוע כוכבים זעירים ומוארים ביותר.
"סתרת את עצמך וזה שווה סטירה!" מכריז בעל הצחוק הפרוע, שאת דמותו עדיין איננו רואים.
הקוסם מצמצם אישוניו, עיניו המלוכסנות בגוון סגול עמוק מקבלות זווית מוטה עוד יותר, וחיוך בלתי רצוני מתפשט על פניו החיוורות, הנוגות משהו.
"זה כל היופי, שאני יכול ורשאי ואף אוהב הלסתור את עצמי, לנפץ את הגיוני בקרדום היגיון חד א ח ר, ורשאי להמציא כל הזמן תיאוריות חדשות. מותר לי. אני מאוד מפרגן לעצמי." משיב קוסם הזמן וקולו עמוק ומהדהד מתפזר למרחבים, יוצר אדוות בין שבילי הכוכבים.
בעל קול צחוק הפעמונים מייבב בקול טרוניה דקה:
" אין זה חוקי. אינך יכול מצד אחד להמציא תיאוריה, ומצד שני לסתור אותה! איפה ההיגיון בכך?!"
הקוסם צוחק. כל כך צוחק, עד שדמעות זעירות נקוות בעיניו המלוכסנות. הדי הצחוק הודפים את הכוכבים ומטים אותם מעט
מ
מ
ס
ל ו
ל
ם

"ומי אתה חושב המציא את 'החוק', היכן מקומו של הצחוק בתוך החוק, חשבת על כך, ידידי?"
הוא עונה לאחר שנרגע. זה לוקח זמן רב, יש לציין למען הפרוטוקול של ההתאחדות-הגלקטית.
הבלתי-נראה בעל קול צחוק הפעמונים, מתחיל לקרום דמות. מבעד לערפילי האין-זמן-אין-מרחב, מתוך ענני כבשה צחורים, מתחילה להתגבש צללית דמוית ננס, שלראשו מצנפת גבוהה.
"הו, ידידי היקר ונגוס! סוף-סוף אפשר לראותך ולא רק לשמוע את קולך המרהיב! אני מאוד שמח שהואלת להביא אלי את ההולוגרמה שלך. במה זכיתי לחסד הרם הזה?" מתלוצץ קוסם הזמן וקד קידה עמוקה ותיאטרלית. בידו הוא מחווה תנועה סיבובית מוסכמת.
"אתה עובר כל גבול!" מתלונן הננס הזעיר, שפניו הולכות ומתבהרות ומגלות עור פנים צהוב לחלוטין, מלא קמטים וחריצים, אף בשרני, שפתיים עבות וזוג עיניים בגודל של פנסים, תכולות וטהורות למראה.
"את הגבולות אני המצאתי." משיב הקוסם בשנינות וצוחק שוב. הפעם צחוקו נשמע רך ושקט ...
"עובר כל גבול! שובר חוקים, ממציא חוקים, מה יהיה, איפה כאן ההיגיון בכל זאת? אינני מבין זאת כלל, ידידי." מתרעם הננס ונאנח. אנחתו היא כה עמוקה, עד אשר מעיפה את זקנו הלבן-צהבהב וחוצה אותו בדיוק באמצע, והמראה מצחיק מאוד את קוסם הזמן. הוא שב וצוחק.
"אתה מחפש את ההיגיון?" שואל לפתע קוסם הזמן ובעיניו ניצת ברק, מוזר ובלתי מובן, לננס שמולו.
"עליך למצוא קודם כל את הדמיון ולשחרר אותו מכלאו." הוא מכריז בטקסיות ולפתע, כאילו משום מקום, צצה מגילת אור גדולה מתוך שרווליו ועליה כתוב באותיות אש גדולות:

מ ש י מ ה ! ! !
"הו לא! לא עוד משימה!" נזעק הננס ועיניו הענקיות נפערות לרווחה, בולעות בלי להאמין את המילה הגורלית שנפרשת מולו.
"משימה זו משימה!" מכריז קוסם הזמן וסיפוק רב נשמע בקולו התיאטרלי והעשיר בגווניו.
ל פ ת ע... נשמע קול תרועת חצוצרות!!!
הננס מביט כֹּה וָכֹה לראות מהיכן מגיע הקול...
אביר עוטה שריון לבן ובוהק וחצוצרת זהב בפיו, רוכב על-גבי סוס מכונף אל רחבת הכוכבים, שבמרכזה ניצבים שני הרֵעים. בידו האחת הוא אוחז בחצוצרה, ובשנייה – מחזיק מוט שעליו מתנוסס דגל קטן וזהוב. על הדגל מצוירת שמש ושמונה כוכבים.
"הו, לא!" זועק הננס ומכסה את פניו המקומטות כקלף, בשתי ידיים בעלות אצבעות כמושות, דקיקות וצהובות למראה.
קוסם הזמן נראה דווקא מאוד מרוצה ושמח.
"דון חולייטו, נסיך הקסם! כמה נפלא לראותך איתנו. מה מביאך עד הלום?"
האביר, מתנשם ומתנשף מאיץ בסוסו המכונף, או ליתר דיוק סוסה בהריון, וצונח ליד הקוסם.
"שלום הוד מעלתך שמעל כל-הזמנים, קוסם הזמן הנעלה. לכבוד ולעונג הוא לי להיקרא להתייצב אל השליחות החשובה, אל המשימה!"
הוא יורד בזינוק מהסוסה, נופל אפיים ארצה, אך קם מייד ושוב משתטח, הפעם כקידה יזומה. הקוסם קד לעומתו ומצביע בידו הארוכה על הננס.
"בבקשה ידידי. הכר נא את מר ונגוס, ננס הירח השמיני, ממשפחת אצולה מאוד מכובדת שמגיעה עד ראשית הזמן של המפץ השלישי. מר ונגוס מחפש, בשיא הרצינות, את ההיגיון שבכל דבר, ואתה תעזור לו במשימה."
"לכבוד הוא לי, הנעלה רב-הזמנים והממדים." אומר דון חולייטו, המכונה גם 'נסיך הקסם' מפאת יפי תוארו, ושב ומשתחווה.
נסיך הקסם, יש לציין, נראה נרגש ביותר. קומתו תמירה – שלושה מטרים אף ללא הקסדה, גפיו דקים וכתפיו חסונות. הוא בעל שיער אדמוני זוהר וחלק, שמשתפל על מצחו ומכסה מידי פעם את עיניו. הן בעלות גון ירוק בוהק, מצועפות בריסים שחורים, ענקיים ומסולסלים. לדון חולייטו נטייה בלתי רצונית, למשוך באפו הדק והארוך מידי פעם, ולעקמו בהיסח הדעת. נתוניו אלה מרגשים מאוד גבירות נעלות בכוכבים רבים.
כל אותו ז מ ן, עומד הננס ובוהה בשאט נפש באביר המיוזע, שניחוח הזיעה שלו ושל סוסתו נמהלים באוויר הצלול, לפחות שהיה עד כה צלול.
הננס מתנשא בגובהו עד לברכיו של האביר, וגם זאת רק אם יעמוד על קצות אצבעותיו, דבר שנראה לו למטה מכבודו לעשותו. הוא נוחר בבוז ומתיימר להיות עסוק בקשירת שרוכי נעליו המחודדות. בהתאם למעמדו ולתפקידו, הן עשויות מעור מהוקצע וממורק היטב, וגודלן אינו נראה מותאם באופן יחסי לתּוֹאר קומתו של הננס.
תּוֹאר קוֹמה, יש לציין למען הפרוטוקול של אחרית-הימים, הינו ביטוי ננסי ידוע.
*בעיני גזע הננסים, כל ישות או יצור שתואר קומתו פחוּת, כלומר, הוא מיתמר מעל מצנפתו של הננס, הינו יצור נחות, בעל שכל מצומצם, קל דעת, שאינו חולק את אנינות הטעם של גזע הננסים. הם חושבים כי 'הגודל כן קובע'. ככל שאתה נמוך יותר, כך אתה חכם ונעלה יותר. ובכן, מובן הדבר שהאמונה מותאמת למידותיהם הזעירות.
"לכבוד רב הוא לי להכירך." אומר דון חולייטו ומתכופף להושיט את ידו המיוזעת לננס הכעוס למראה. במקרה, הוא שוכח כי בידו האחת חצוצרה, ובשנייה – דגל, ופוגע עם החצוצרה במצנפתו של מר ונגוס.
הו, הו, הו, זוהי הכרזת מלחמה בקרב הננסים!!!
לפני שיהיה מאוחר מידי, בטרם כל הזמנים יתהפכו וההיסטוריה של כל המינים תשונה, בזריזות שאינה נראית על-פי תוארו החיצוני, קוסם הזמן משנה את ... הזמן... כהרף עין, הוא מוחק את התקרית, ויוצר שדון חולייטו עתיד לרדת מסוסתו במועד, להניח מידיו את כליו ולהשתחוות בנימוס הוגן למר ונגוס.
למר ונגוס נדמה שמשהו השתבש... הוא קולט שמץ חיוך בלתי הגיוני (כמה מכעיס!) בעיני קוסם הזמן, אך אין לו כעת כל טענה כנגד האביר המנומס, ולכן הוא נאות ללחוץ את ידו.
השניים כורתים ברית ידידות לצורך המשימה.
בקרב הננסים, יריקה בכף היד מסמלת ידידות אמיצה.
בקרב הרוזנים והאבירים של הכוכבים, מכה אדירה מסמלת כריתת ברית. וכך נכרתת הברית החשובה ביותר בתולדות הזמנים!
למען הפרוטוקול, יש לציין, כי צעקה של כאב ביחד עם זעקה של גועל נפש נשמעות, אך הן נעלמות ברקע תרועת החצוצרה, בה תוקע בזריזות ובמיומנות, קוסם הזמן.
וכך התחיל בעצם ה כ ו ל...
גם זו הסתברות מבין שלל האפשרויות.
***
זוהי ההקדמה ממתוך הספר :"אי-שם באי אפשר - אגדה אמיתית על דמיון", אילנה בהט, הוצאת לוטוס, 2006 (C)
ניתן להשיג בחנויות הספרים וישירות דרך ההוצאה.
www.lotuscenter.co.il
זהו סיפור שמטרתו למתוח את
ה ד מ י ו ן
ולהצמיח לו כ נ פ י י ם ...
מתוך גב הספר:

בצורה הומוריסטית, תחת כסות של אגדה, מובאת אלגוריה וסאטירה חברתית. המסר – מטרתו לשחרר את ההיגיון המוגבל מכבליו, להצית את הדמיון ולעורר השראה לשינוי החשיבה; להבהיר כי אין לקחת את חוקי החברה כמובנים מאליהם; להסיר את הפחד לגעת ב"פרות קדושות" (בספר: "פירות קדושים"); להפנות את שימת הלב לאגו ולמגבלותיו; לעודד את ההקשבה לאינטואיציה וללב. אין צורך להיות ולחשוב בהכרח 'כמו כולם', אלא לחשוב בעצמך מה נכון, ומה אינו נכון. כל אלה יאפשרו לקורא להתחבר אל האמת הפנימית שלו. הסיפור מעיר את הילד הפנימי ומעודד את היצירתיות. מילון מונחים רוחני מציע פירושים לעלילה ברבדים שונים.

בלתי אפשרי, משעשע ומרוצף תובנות, השביל... אוּפּס, כלומר הסיפור, מוביל אל תוך משימה נועזת בלתי אפשרית, שמשתתפים בה שבעה גיבורים נועזים:
ילדה קטנה – הנסיכה אֵיקָלִיפּטוּס; חגב ארגמני – ממשפחת דרך-אגב האצילית; ענק גמלוני – דון חולייטו, המכונה גם 'נסיך הקסם'; סוסתו הפלאית, המכונפת ורחבת המימדים – סוסיתא, שחיבתה לעוגיות הינה מוטיב קבוע בסיפורנו; ננס הירח הצהוב – מר ונגוס ההגיוני. קוסם הזמן בעל חוש ההומור שולח אותם למשימה הנועזת, שכוללת חילוץ ואומץ לב, משולבים במוטיבים מפתיעים... אליהם מצטרף גם נער-רועים, שאינו כפי שהוא מציג את עצמו...
מסתורין... מתח... הומור...
את מי הם נשלחים לחלץ מהכלא?
האם יצליחו במשימתם הבלתי הגיונית?
מה עומד מאחורי כל ההשתלשלות, אם בכלל?
ועוד..
*הספר מכיל תובנות רוחניות.
* אם אתם מוכנים להסתכן, להרחיב את גבולות החשיבה, לפתח את הדמיון, ואם אתם בעלי חוש הומור –
מומלץ!!!
לוטוס – הוצאה לאור ולאהבה
www.lotuscenter.co.il
שיהיה לכם יום קסום, עופו על כנפי הדמיון!