בחר תחום:
בחר פעילות:
בחר אזור:
בחר עיר:
חוג >> מגזין >> מוסיקה > בייבי סטראווינסקי - מאת העיתונאי - ירון אנקורי, מתוך "הוד הכפר" 6/2003

חיפוש מהיר:

לאיזור האישי
משתמש: סיסמא:
התחבר למערכת הניהול של חוג
בין לקוחותינו
הירשמו חינם להטבות

מוסיקה

בייבי סטראווינסקי - מאת העיתונאי - ירון אנקורי, מתוך "הוד הכפר" 6/2003

לשבעת הזאטוטים היושבים בביתן של עיניה וענבל מגני-עם, שמות כמו סטרווינסקי, באך, בארטוק וביזה, טבעיים לפחות כמו "טיף וטף", ו"דיג דיג דוג". בבית, הטובל בירוק, לומדים הילדים מהם `רונדו`, `וריאציה`,ו`סימפוניה`, מציירים את הצלילים ומתנסים בנגינה בכלים שונים.
המאמר קיבל את הציון: המאמר בייבי סטראווינסקי - מאת העיתונאי - ירון אנקורי, מתוך  נצפה: 2370  |  דורג: 6
דרג מאמר זה
בייבי סטראווינסקי - מאת העיתונאי - ירון אנקורי, מתוך "הוד הכפר" 6/2003

המטרה של החוג היא להקנות לילדים כלים ליהנות ממוסיקה ולהבין אותה.

ביום הכי מטורף בשבוע, בשיא הלחץ, כשה"דד- ליין" סוגר אותי מכל הכיוונים, יצאתי לפגישה לא שגרתית עם שבעה זאטוטים בני 3-4. את הפגישה קבעתי בביתה של עיניה שוב, כצופה (אקטיבי) בחוג להאזנה פעילה במוסיקה. את החוג מנחות עיניה שוב (מורה למוסיקה) ובתה ענבל אטלס (מורה ותרפיסטית במוסיקה ותנועה) בביתם שבמושב גני-עם. השילוב בין האם והבת יוצר דרך עבודה ייחודית, מקורית ומפרה.
במשך למעלה משעה התבוננתי בקנאה בזאטוטים, שכבר בשלב מוקדם זה של חייהם מתוודעים לשמות כמו פיוטר צ'ייקובסקי, לאופולד מוצרט, איגור סטרווינסקי, יוהן סבסטיאן באך, ועוד. בניחוש פרוע, אני מתערב שקוראים רבים אולי שמעו את השמות, אבל לא יודעים במדויק איזו עשייה מוסיקלית עומדת מאחורי כל אחד מהשמות, ובוודאי שאינם מכירים את יצירותיהם. אם נמשיך עם שמות כמו יוסף היידן, לאונרד ברנשטיין, בלה בארטוק וג'ורג' ביזה, אסתכן לומר שבמקרה זה, מרבית הקוראים, לרבות כותב שורות אלה, אפילו את השמות לא מכירים.

אואזיס משלהם

אם לשפוט לפי מראה עיניים בלבד, אין ספק שהשעות הקסומות בביתה של עיניה, בחדר המוסיקה, יחקקו בזיכרונם של הילדים למשך שנים רבות. שעות איכותיות אלה הן בבחינת נכס צאן ברזל, וישמשו להם בסיס מוסיקלי ואינטלקטואלי להמשך חייהם. הילדים לא רק שומעים מוסיקה, אלא לומדים להקשיב לצלילים, להאזין לכלי הנגינה שבתוך המנגינה, ולזהות את המרכיבים המוסיקליים. הם נותנים צבע לצלילים ואפילו מתנועעים על פי המוסיקה. כך למשל, באחד הקטעים אלתרה ענבל תרחיש הזוי מעולם החי, "הנשען" על יצירה מוסיקלית. לאחר מכן היא "ציירה" את הקטע המוסיקלי על גבי לוח. הילדים האזינו לקטע המוסיקלי וצפו בהדגמה, וגם בציור. בשלב זה, הם התבקשו לזהות את התרחיש בתוך הציור, והם עשו זאת באופן מעורר השתאות והתפעלות. בזה אחר זה ניגשו הילדים אל הלוח, הניחו אצבע על הלוח, ותיארו את התרחיש תוך מעקב אחר הציור.
בהפעלה אחרת ישבו הילדים, מלאי משמעת עצמית, מול ענבל שניגנה בגיטרה. בזה אחר זה הם פרטו על המיתרים, בעזרתה האדיבה של ענבל, שדאגה להחליף את האקורדים והפכה את הפריטה של הילדים לשיר. הדוגמאות רבות, כשמה של המורה עיניה (מעיין), אך הרושם ברור. בחוג זה, זוכים הילדים (וגם הוריהם) במיומנויות האזנה למוסיקה, ביכולת הבנה ביצירות מוסיקליות, בזיהוי צורות מוסיקליות, וכל אלה בתוספת התנסות מעשית בנגינה.

בגמר השעה הקסומה, נשארתי עם עיניה וענבל. הריאיון התחיל, לא לפני שעל השולחן הונח טס ובו עוגיות - מאפה ידיה של ענבל, ותה על בסיס צמחים בלבד. מבעד לחלון יכולתי לינוק מעט מהשלווה השורה על בני המשפחה. הבית, טובל בירוק, עצי הדר וגפן, צמחי תבלין ופרחי עונה.

עיניה, מה מטרת הלימוד?


"המטרה של החוג היא להקנות לילדים כלים ליהנות ממוסיקה ולהבין אותה".

מה פירוש "להבין", זה לא מספיק לשמוע וליהנות?


"להבין מוסיקה פירושו שלומדים את המרכיבים המוסיקליים, ואת הצורות המוסיקליות. יש צורות כמו 'רונדו', 'וריאציה', 'ואלס', 'סימפוניה', 'קונצ'רטו', ועוד. הילדים לומדים לזהות את הצורות הללו, והופכים את השמיעה השטחית להקשבה עשירה".

למי מיועד החוג?
"החוג מיועד לכל הורה שרוצה להעשיר את עולמו המוסיקלי של ילדיו. ישנם הורים שלא זכו ללמוד מוסיקה בקטנותם ומעוניינים להעניק לילדיהם את מה שהם לא קיבלו. ישנם אחרים, שמזהים נטיות מוסיקליות אצל ילדיהם, והם רוצים לפתח נטייה זו כבר מגיל קטן. בכל מקרה, מדובר בחוג שכל הורה יכול להרשות לילדיו. בראשית חודש ספטמבר החוגים עומדים להיפתח לקראת שנה חדשה, וכל הורה מוזמן לבוא ולהתרשם".

אלו מיומנויות רוכשים הילדים בנוסף למוסיקה?


"חוץ מההעשרה המוסיקלית, ישנם תוצרי לוואי, כמו היכולת להקשיב לאחרים. ישנם תרגילים שכל אחד מתבטא בתורו, וכך הוא לומד לדבר רק במשבצת הזמן השייכת לו, ולכבד את שאר המשתתפים בחוג. התמצאות במרחב הוא דבר נוסף שנרכש בחוג. הילדים לומדים להתנועע במרחב לפי המוסיקה. כמו כן, הם מפתחים את הקואורדינציה באמצעות תיפוף ושימוש בכלי נגינה שונים. יש שיעורים לילדים בני שנה וחצי עד שלוש. בשיעורים אלה גם ההורים משתתפים, והדבר תורם למגע שבין ההורה לילד, וליצירת חוויה משותפת".

תסבירי לי, כיצד הילדים מצליחים לשמור על ריכוז ומשמעת עצמית במשך 45 דקות.


"השיעור בנוי מיחידות קטנות. כל יחידה נמשכת דקות ספורות, כך שלא משעמם. יש קטעי הפעלה, קטעי הקשבה, קטעי צפייה בטלוויזיה, וקטעי נגינה על כלים".

בכל זאת, הילדים מוקפים באטרקציות, והם לא מפריעים.


"מדי פעם אני מניחה את כל כלי הנגינה לפני התלמידים. כל ילד 'מנגן' כראות עיניו. על ידי כך הרווח הוא כפול, מצד אחד הילד פורק את הרצון לגעת חפצים שנמצאים בחדר, ובתוך כך הוא לומר להכיר את הצלילים של כלי מוסיקה רבים. כך למעשה הוא יכול להתוודע לכלי מוסיקה, ולגבש העדפה לגבי אחד מהם".


יש מוסיקה פסולה בעינייך?


"נכון שאני מתמקדת במוסיקה קלאסית, אבל אין דבר כזה מוסיקה פסולה. לכל אדם יש העדפה, וזה לא אומר שההעדפה שלי יותר טובה מהעדפה של אדם אחר. גם מהמוסיקה המזרחית אפשר ללמוד המון. אפשר ללמוד את כל הנושא של בית ופזמון, אלמנטים של חזרה וגם סלסולים".
אהבתם?

כתבות נוספות ממדור מוסיקה

תגובות (לכתבה זו התפרסמו 4 תגובות)

  • 1
    כן ירבו (ל"ת)
    ציפי   (10.9.2006)
  • 2
    לא נראה שעם מוסיקה מזרחית זה יביא לאותן תוצאות... (ל"ת)
    אביב   (10.9.2006)
  • 3
    חבל שבתקופתי לא היו דברים כאלה@@# (ל"ת)
    יוני   (10.9.2006)
  • 4
    שמחתי לקרוא מחדש. לא הייתי משנה אפילו מילה.
    כולי השתאות. הגעתי לכתבה באינטרנט לגמרי במקרה. אכן זכורה לי חוויה יוצאת דופן בביתה של הגב` עיניה ובתה ענבל. בדמיוני הפלגתי לאותה שנה, חודש, שעה... אחחח היו ימים. שבהצלחה וכיף לראות שכתבה שנכתבה לפני שנים לא מעטות, זוכה לעדנה באתרכם.
    ירון אנקורי   (21.9.2008)
בניית אתרים