דיאטה הוליסטית

% מהדיאטות בעולם מבוססות על התאמה של תזונה, הפחתה של מזון ושמירה על כושר גופני. מאות דיאטות חדשות מוצעות מידי שנה לציבור הרחב, חלקן מבוססות על תרופות פלא המבטיחות הרזיה ללא מאמץ. מיליונים מענים את גופם ואת נפשם כדי להשיג ירידה במשקל בדיאטות שמתבססות על מה שנראה לעין – על המשקל ועל המראה החיצוני. רובם המוחץ מתנסה בדיאטה אחר דיאטה, נכשל שוב ושוב ובסופו של דבר מעלה במשקלו יותר משהיה לפני שפתח בדיאטה.

רב רובן של הדיאטות הללו נכשלות משום שהן אינן מבינות את הסיבות האמיתיות לעליה במשקל ולקושי לרזות. הניסיון הנפוץ להתייחס למשקל עצמו ואל אכילת היתר כבעיה, מהווים בעצמם בעיה ואף מחמירים עוד יותר את בעיית ההשמנה. אנו מכירים את התופעה בה מי שניסתה לרזות קילו אחד בגיל 17, מצאה את עצמה נאבקת ב 15 קילוגרמים מיותרים 10 שנים לאחר מכן. הגוף מזהה שאנו מנסים "לטפל" במשקל שלו ומגיב מיד בעלייה במשקל. הוא לא ירשה לנו לעשות זאת משום שבניגוד אלינו הוא יודע את הסיבות האמיתיות שבגללן הוא עלה במשקל, וכל ניסיון להפחית מהמשקל מבלי לטפל בסיבות המקוריות לעליה הזו, מסתיים בכך שהגוף מזהה איום על קיומו ומגיב בעלייה במשקל.

סיפורה של הדיאטה המודרנית אינו באמת סיפור של אכילת יתר ועלייה במשקל. אלו אינם הבעיה אלא הסימפטום החיצוני של בעיה עמוקה יותר. סיפורה של הדיאטה הוא סיפור של ניתוק עצמי –הניתוק העצמי שאנו יוצרים בתוכנו במהלך ההתפתחות שלנו בחברה המערבית. הניתוק הזה הוא ההתרחקות מכל מה שהוא באמת אנחנו, מהיצרים והדחפים והרגשות האמיתיים שלנו,לטובת אמוץ של נורמות וסטנדרטים חברתיים שמוקנים לנו על ידי אלה שאחראים על החינוך שלנו בילדותינו, ועל ידי גופים מסחריים כמו רשתות אופנה, עסקי הרזיה, וכו'. כאשר נולדנו היינו מודעים לחלוטין לעצמנו, לרצונותינו ולצרכינו. רק לאחר מכן, בתהליך הסוציאליזציה, בו למדנו להיות אנשים בוגרים וקיבלנו את כללי ההתנהגות הנאותים והראויים בחברה, התחלנו להתרחק מהחלק האמיתי הזה שלנו, משום שהיצרים שלנו, הצרכים והרגשות שלנו נחשבו למאפיינים של התנהגות ילדותית, או התנהגות לא נאותה על פי הסטנדרטים, וככאלה הם לא היו מתאימים לאדם בוגר. העצמי האמיתי שלנו נדחק לקרן זווית והוצף ברגשות של אשמה, כעס, בושה עצמית וחרדה, שגרמו לו להמנע מלהתבטא באופן גלוי. אנו עברנו לחיות חיים בוגרים ו"נכונים" ומה שאנו באמת רוצים ומרגישים, כולל רגשות קשים של חרדה, דאגה, בדידות וצורך באהבה, הושארו בצד ללא מענה.

האם שאלתם פעם את עצמכם מדוע כל כך הרבה אנשים עושים דיאטה ומרגישים מתוסכלים? שאלתם את עצמכם מדוע כל כך הרבה אנשים מתוסכלים עושים דיאטה? גם אלה וגם אלה מאמינים כי הצלחה בדיאטה תסייע להם להשיג תחושת סיפוק החסרה להם והם משקיעים מאמץ בשינוי התזונה שלהם ובניסיונות לפתוח בפעילות גופנית, אולם התוצאה היא שהם ממשיכים להיות מתוסכלים לא רק במהלך הדיאטה, אלא הרבה פעמים גם לאחר שהשיגו את המטרה - ירידה במשקל. לכאורה הם היו אמורים להיות מרוצים, וחייהם היו אמורים להשתנות לטובה עם השינוי הרצוי במראם החיצוני, ובכל זאת תחושת חוסר הסיפוק שבה ומשתלטת עליהם זמן קצר לאחר תום הדיאטה, המוטיבציה לשמור על המשקל נעלמת והם צוברים מחדש את הקילוגרמים שירדו, בתוספת עוד.

הם אינם מרוצים כי דיאטה אינה הדרך לפתור את חוסר הסיפוק שלהם ממראם ומעצמם. הדיאטה שלהם נכשלת, לא רק במובן של אי הצלחה לרדת במשקל או אי הצלחה לשמור עליו, אלא גם חוסר הצלחה להשיג את הסיפוק שהדיאטה היתה אמורה להביא איתה. הדיאטה נכשלת משום שדיאטה המתבססת על תזונה ופעילות גופנית בלבד נועדה מראש לכישלון משום שהיא מתעלמת מהחלק המהווה את הסיבה האמיתית לעלייה במשקל ולקשיים שבדיאטה – החלק הרגשי.
אתם יודעים מדוע אנו צוברים משקל יתר? העצמי האמיתי המדוכא שלנו מרגיש רע. כאשר אנו מתעלמים מהחלק האמיתי והעמוק ביותר שלנו נותרת בנו תחושה שלחוסר סיפוק שאיננו יודעים מה מקורה, משום שניתקנו קשר עם עצמנו. בניסיון לפתור את התחושה הזו אנו פונים לגורם הסיפוק הראשוני שאנו מכירים – למזון. כך קורה שבמקום שהמזון יישאר בחיינו בתפקידו המקורי של מקור אנרגיה לגוף, הוא מקבל תפקיד נוסף בו הוא נועד לספק נחמה ורוגע רגשי זמני. כך קורה שאנו מתחילים לצרוך כמויות גדולות מדי של מזון, ללא קשר לצרכים הגופניים שלנו, ומשקל הגוף שלנו עולה בהתאם. אך המשקל עולה לא רק בגלל עודף המזון שאנו צורכים. העצמי האמיתי הנטוש שלנו מעורב בכך שוב. תארו לכם ילד שננטש או מוזנח על ידי המבוגרים. ברור לנו מה הוא מרגיש. הוא חש עזוב, בודד, מדוכא, מפוחד וחסר תקווה. הילד הזה, שהוא אנו עצמנו, מתקשה מטבעו להביע את עצמו במילים, אך הוא מביע את עצמו בדרכים אחרות, ואחת מהן היא דרך הגוף שלנו. עודפי המשקל שאנו צוברים הם למעשה המשפטים של הילד הזה. הם רגשותיו של הילד הפנימי הזנוח שמקבלים ביטוי פיזי ונוספים לגוף הפיזי. הילד הזה מבקש שנחזור להתייחס אליו. הוא מבקש שנקשיב לרגשותיו ולרצונותיו. במקום לעשות זאת אנו מבקרים את עצמנו על הגוף שלנו, ובעצם אנו מבקרים את הילד הפנימי שבנו על הרגשות הקשים שלו. במקום להקשיב לו אנו מכניסים אותו למשטר דיאטה שנועד להוריד את הקילוגרמים שנוצרו בגלל הניסיונות שלו לדבר איתנו. במובן הזה אנו בעצם מנסים להשתיק אותו. הילד הזה הולך והופך מדוכא יותר ויותר, וכאשר הילד הזה מדוכא המוטיבציה שלנו לחיים מתמעטת, כולל המוטיבציה להשקיע עוד אנרגיה בדיאטה נוספת.

זו הסיבה שדיאטות אינן מצליחות. הן אינן מצליחות כי המשקל שצברנו הוא הדרך של הילד הפנימי שבנו לספר לנו ששכחנו אותו ואיננו מקשיבים עוד לעצמנו, וכאשר אנו משתיקים אותו בניסיונות דיאטה הוא הופך עזוב ומפוחד יותר ומשקלנו עולה בהתאם. זו הסיבה שברגע שאנו מתחילים לנסות לטפל במשקל הגוף אנו פותחים את הסכר, ומרגע זה עלולים רוב חיינו להיות מוקדשים לניסיונות לשלוט בעליה במשקל. חשוב שנבין כי דיאטה היא אמירה שאיננו אוהבים את עצמנו, שהרי אחרת לא היינו מנסים לשנות אותנו. יתכן וזה ישמע מדכדך עבור חלק מאיתנו, אבל לא כולנו נועדנו להיות רזים. המטען הגנטי של כל אחד מאיתנו קובע את הצורה והמשקל האופטימליים עבורו. למרבה הצער, אנו נאבקים ללא הרף בנטייה הטבעית של גופנו, שמנסה לעצב את עצמו בצורה שבה הוא ירגיש הכי נוח. המאבק הזה דורש השקעה של אנרגיה קבועה, והאנרגיה הזו מושקעת במאבק עם הגוף. ברור שכאשר אנו נאבקים בעצמנו הסיכוי שלנו להיות שמחים קטן יותר. לא רק זאת, השאיפה הזו למראה מסוים היא תוצאה של השפעות סביבתיות. לנו עצמנו אין באמת כל רצון להיות מי שאנו לא. בתחושה הפנימית שלנו אנו יודעים מהו המשקל והמראה שבהם נרגיש הכי נוח, אך בשל ההשפעות החיצוניות אנו מנסים לבטל את התחושה הזו, מתוך חשש לנידוי חברתי. מתוך כך שאיננו סומכים על תחושתנו הפנימית לגבי מה שטוב לנו, אנו פותחים במאבק נגד עצמנו.
אם כן, על פי כל קנה מידה הדיאטה המוכרת לרובנו, זו שמסתמכת על שינויי תזונה ופעילות גופנית, ומתעלמת מהחלקים הרגשיים המעורבים כל כך ביצירת בעיית המשקל מלכתחילה, אינה מהווה פתרון לבעיה ובדרך כלל אף מחמירה את בעיית המשקל ואת הרגשות הקשים המתלווים לכך. בעבודה שלי עם אנשים המבקשים למצוא דרך להוריד ממשקלם אני מבהיר כי איננו עוסקים כלל בדיאטה. אין ספק שאם צברנו משקל עודף חשוב שנוריד אותו, אולם הדרך להוריד אותו חייבת לכלול לא רק תזונה נכונה ופעילות גופנית, אלא פיתוח של הקשבה עצמית במובן של מודעות לרצונות האמיתיים שלי, אלה שאיתם באתי לעולם. התוצאה של הקשבה כזו לעצמי היא מופלאה בדרכים רבות. לא רק שמשקל הגוף מתחיל להתאזן לפתע, אלא שהמוטיבציה לחיים גדלה והסיפוק מהם מתגבר, פשוט משום שאנו מתחילים לחיות את החיים שלנו במקום חיים שבמידה רבה הוכתבו לנו.

חשוב להבין כי התוצאה של תהליך כזה אינה דווקא ירידה למשקל הנחשב כרצוי על ידי החברה, ועיצוב של גוף רזה. יתכן מאד שלא נהפוך לרזים, אולם גופנו יתעצב בדיוק במשקלו במראה שבהם הוא מרגיש נוח, ומאחר ואנו נרגיש נוח עם עצמנו לא יהיה לנו צורך או כוונה להראות על פי סטנדרטים חברתיים. יותר מכך, התחושה הטובה שלנו עם עצמנו תביא לכך שגם האחרים יתרשמו כי "אנו נראים טוב". אנו מכירים דוגמאות של אנשים "מלאים" שנראים טוב.

הדיאטה הטובה ביותר אינה כוללת רק צמצום של מזון מיותר אלא גם צמצום של ההשפעות הלא רלבנטיות לנו, והתחלה של הקשבה לעצמנו ולגופנו. בדיאטה כזו העבודה מכוונת לאתר את הסיבות המקוריות לחוסר שביעות הרצון העצמית ולהבין את הקשר בינן לבין העלייה במשקל. היא מיועדת להשיב את תשומת הלב לילד הפנימי שבתוכנו ולהקשיב לו, כך שלא יצטרך עוד לדבר אלינו דרך משקל גופנו. כך נוכל לבחור באמת את המשקל המתאים לגופנו, להשלים איתו ולהגביר את שביעות הרצון מחיינו.

שלכם,
אבי חברוני

0523808996
sgalgal@yahoo.com
http://www.human-spirit.co.il